Filter

בגדי לבן במעגל השנה

ישנם כמה פעמים בשנה שבו אנו מחליפים את הבגדים הרגילים שלנו ולובשים בגדי לבן בימים הנוראים לובשים את הבגד הלבן שנקרא קיטל, כמן כן יש הנהוגים בשבת ללבוש בגדי לבן,  בליל הסדר, חתן בחופתו, ובתפילת טל ביום טוב ראשון של פסח, ובתפלת גשם בחג הסוכות, וכן בהושענה רבה בשעה שמקיפים את הבימה ז’ פעמים על ארבעת המינים. מלבד זה  נהגו להלביש את הספרי תורה והמפות בבגדי לבן בימם הנוראים

במאמר שלפנינו נברר מדוע נהגו כן ומה הטעם בבבגדי לבן.

הטעם ללבישת בגדי לבן  – קיטל בימים הנוראים [ראש השנה ויו”כ]

המקור ללבישת בגד לבן מצאנו בירושלמי שכתב לענין יום כיפור במסכת ראש השנה שכתב “עם ישראל ביום הכיפורים לובשים לבנים ומתעטפים לבנים”, לבישת בגד לבן בראש השנה מבוא הלקט יושר ר’ ישראל איסרליין לבש בגד לבן בראש השנה.

הרמ”א בספרו דרכי משה וכן בשו”ע מביא את המנהג ללבוש בגדי לבן ביום כיפור וכתב שתי טעמים  לדבר אחד דוגמת מלאכי השרת, וכתב  טעם נוסף לפי שלבן הוא נקי וגם הוא בגד של מתים ועל ידי  לבישת בגד הלבן האדם נזכר ביום מותו ונכנע ונשבר יותר.

טעם אחר:  על פי הגמרא בשבת קיט עמוד א אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא מאי דכתיב “ולקדוש ה’ מכובד” אמר ליה זה יום כיפור שאין בו לא אכילה ולא שתייה אמרה תורה כבדהו אייך בכסות נקיה.

טעם אחר: בגד הלבן ביום כיפור הוא סמל השמחה ביאור שבנהוג שבעולם מי שיש לו משפט אצל שופט בשר ודם, לובש שחורים ומתעטף בשחורים ומגדלו זקנו מחמת הצער שאינו יודע איך יצא דינו, אבל עם ישראל שונה אלא לובשים בגדים לבנים ומתעטפין בגדים לבנים ומגלחים זקנם ואוכלים ושותים בערב יום כיפור לפי שיודעים שהקב”ה אב הרחמן יעשה להם נס ויזכו בדין ולכן לובשים בגד של שמחה שבטוחים שהקב”ה יסלח לנו ויעשה נס ויצאו זכאים בדין,  טעם אחר מובא בספרים לבישת בגדי לבן הוא זכר לכהן הגדול שהיה לובש בגדים לבנים בשעה שהיה עובד בבית המקדש.

בספרי הראשונים מצאנו שדנו האם נשים צריכות לבוש בגדי לבן בעל המגן אברהם מסתפק בדבר אמנם רבי אפרים מרגליות בספרו הנודע מטה אפרים כתב שנשים נוהגות ללבוש בגדי לבן בראש השנה וכן ביום כיפור והוסיף שביום כיפור לובשים בגדי לבן בלי עיטורי כסף או זהב. ובגד לבן בשבת יש אומרים: שהנשים נוהגות ללבוש בגדי לבנים בשבת ויו”ט ולכן יש מקהילות החסידיות שנוהגות הנשים ללבוש כעים סינר על שמלתם בשבת קודש  (קיצור השל”ה).

מי לובש בגדי לבן

ישנם מנהגים רבים בזה בראש השנה יש הנוהגים  שרק הבעלי התפקידים לובשים בגדי לבן ורק בתפילת שחרית ומוסף דהיינו החזנים הבעל קורא והבעל תוקע והמקריא, ויש הנוהגים שגם הציבור המתפללים לובש את הקיט”ל, וביו”כ  המנהג שכל הציבור לבוש בגד לבן בכל התפילות.

מנהג עדות המזרח בבגד הלבן

הרדב”ז כתב לגבי הבגד הלבן שבמצרים לובשים בגדי לבן באירועים שונים  וכן בראש השנה ויום כיפור ומוסיף ומנהג יפה הוא כך שמנהג זה היה גם אצל בני עדות המזרח.

יהודי תימן  הרב יוסף קאפח העיד על יהודי תימן לפני שעלו לארץ ישראל היו לובשים ביום כיפור בגדי משי או בגדי לבן.

מקומות שלא לבשו את הבגד לבן

בירושלים בסוף המאה התשע עשר לא לבשו קיטל והיסבה לכך מכיוםן שהישוב הישן לבש כל יוןם בגדי לבן  וגם את המתים לא הלבישו בגד לבן ולכן לא ראו צורך ביימים הנוראים ללבוש לבן

ללבוש בגדים לבנים בשבת

יש הנהוגים  ללבוש בגדים לבנים בשבת ודבר זה נהגו בעיקר החסידים והמקובלים המתפללים לפי כוונות האר”י וכך כתב רבי חיים ויטל בספר שער הכוונות דרושי סדר שבת דרוש א ענין קבלת שבת, וכן מהר”ם חאגיז מצוה תקמג, וכן נהג בעל התרומת הדשן כמו שהובא בלקט יושר והטעם: מפני כבוד שבת, שצבע לבן מכובד יותר משאר צבעים שהם בגדי חתן (פיתוחי חותם רסב ו, עיין שבת קיד, א אמר להו ר’ ינאי, בב”ק נט, ב תוס’ שם בד”ה הוה).

טעם אחר כתב הרה”ק רבי צדוק הכהן מלובלין לפי שהצבע הלבן מסמל את העולם שכולו טוב, בו מלאכי השרת והצדיקים שבגן עדן לובשים לבן, לכן בשבת שהוא מעין עולם הבא אמו מתעטפים  בבגד  לבן.

טעם אחר מובא שר’ חיים ויטל  קיבל מרבו האריז”ל הובא בספר אבן השהם סימן רסב ה מדוע לובשים בגדים לבנים בכדי שלא ללבוש בגדים שחורים שהן בגדי אבילות ומובא מהאר”י שכפי הצבע וגוון המלבושים שלובש האדם ביום שבת הקודש בעולם הזה כן ממש יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו תמיד ביום השבת. וסיפר  שבשעת קבלת שבת אחת נתגלה אליו נשמת אדם חכם שנפטר בימיו וראה לבוש שחורים, ואמר לו מודע הוא לובש שחורים, לפי שבעולם הזה היה לובש שחורים ביום השבת, ולכך מענישים אותו שם להלבישו אחר פטירתו ללבוש בגדים שחורים אף ביום השבת (ילקוט ראובני בראשית, ספר חסידים תתשכט).

ראייה לבישת בגדי לבן: מהגמרא במסכת שבת כה, ב “כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה [קערה] מלאה [מים] חמין… ומתעטף ויושב בסדינים מצוייצין ודומה למלאך ה’ צבאות” וכתב שם רש”י (ד”ה סדינים עיין רש”י קידושין עב, א) וסדינים אלו היו מפשתן שצבעו הטבעי לבן ולכן אמרו עליו ומראהו דומה למלאך ה’ צבאות כי המלכים לובשים לבן (עיין יחזקאל ט ב, דניאל י ב).

מקור נוסף מהרשב”ם מובא באור זרוע ח”ב הלכות אבלות סימן תלז שכתב  לענין אבל שאסור לו ללבוש בגדי לבנים בשבת של האבילות שלו וכתב שם שהרבה בני אדם שאינם אבלים אין לובשים בגדים לבנים בשבת שאין להם, משמע שמנהג זה לא היה נפוץ כל כך .

קיטל בתפילת מוסף של הושענה רבה

נהגו בקהילות אשכנזיות בימינו שבתפילת מוסף של הושענה רבא בזמן שעושים את שבעה הקפות עם הארבעת המנינים שהחזן  לובש קיטל כמו בימים הנוראים , והטעם: לפי שאז הוא גמר דין שהתחיל ביום כיפור.

קיטל בתפילת גשם [סוכות] ותפילת טל [בפסח]

נהגו שהשליח ציבור לובש קיטל בתפילת מוסף בחג הסוכות  שבו מתפללים את תפילת הגשם ובתפילת מוסף ראשון של פסח שמתפללים את תפילת טל, והטעם: לפי שהשליח ציבור  מתפלל תפילת גשם בשמחת תורה  או ביום טוב ראשון של פסח תפילה על הטל  וגשמים וטל הם מעין תחיית המתים והקיטל הוא בגד לבן כמו התכיכים של מת שהם בצבע לבן.

ליל פסח

בקהילות אשכנז נהגו שעורך הסדר לובש בגד לבן [קיטל] וכך מביא הט”ז בסימן תעב ס”ק ג)

טעמים רבים נאמרו למנהג לבישת הקיט”ל בלילה הזה לפי שבגד לבן הוא בגד של מתים ורצו שאדם לא יהיה בשמחה יתירה עד שלא יתן ליבו למצוות ליל הסדר, לכן תקנו חכמינו שילבש בגד לבן שיזכיר לו את יום המיתה ובכך לא יגיע לשמחה יתירה, טעם נוסף ליל הסדר הוא לילה של חרות ובגד לבן הוא מראה על דרך חירות, טעם אחר מובא לפי שרצו חכמים שבליל פסח ילבשו בגד שאין בו שום חשש של חמץ ובקיטל אין חשש חמץ לפי שלובשים אותו ביו”כ יום שאסור באכילה כלל.

חתן מתחת לחופה

נהגו בהרבה מקהילות ישראל שהחתן מתחת לחופה לובש בגד לבן  הכל בו שמביא מנהג זה מביא טעם לדבר על פי המדרש שמוחלים לחתן על כל עבירותיו ביום זה ומאחר שמוחלים לו על העבירות הוא לובש בגד לבן – קיטל להראות על הסליחה הוא על פי הנאמר בנביא ישעיהו אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בסידור של הרב יעקב עמדין בית יעקב גם מביא את המנהג שמלבשים לחתן בגד לבן וכותב טעם כדי שיזכור את יום המיתה [שכן המת לובש בגד לבן] ועל ידי זה יחזור בתשובה, טעם אחר: לסימן ברכה  שלא יפרדו בני הזוג שעכשיו מתחת לחופה ורק המות יפריד ביניהם  כיון שהקיטל הוא בגד של מתים הוא סימן ברכה שלא יתפרד הזוג כל ימי חייהם ורק המות יפריד ביניהם.

 בנות ירושלים בט”ו באב וביו”כ

מצאנו בגמרא במסכת תענית דף ל עמוד ב וכן הגמרא בבא בתרא דף קכא א שהיה זמן מיוחד שבהם בנות ישראל היו לבושות בגדי לבן

א”ר שמעון בן גמליאל  לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה”כ שבהן בנות ירושלים היו יוצאות בכלי לבן שאולין  מבאר הגמרא למה צריכה לקחת כלים שאולים ולא תיקח את הבגד שלה כדי שלא לבייש את מי שאין לו.. (תענית ל, ב, ב”ב קכא, א)

תכריכים

כשאדם נפטר מלבישם אותו בתכריכים לבנים

מקור התקנה להלבישו בגדי לבן כתוב בגמרא במסכת מועד קטן דף כז עמוד ב היה של רבן גמליאל והסיבה שתיקן זאת לפי שבהתחלה היה קשה לקוריבם של המת הוצאות בפטירה שהתכריכים היו יקרים עד שהיו קרובי המשפחה מניחים את המת ובורחים עד שבא רבן גמליאל ואמר שיקברו אותו בבגדי פשתן זולים [בגדי לבן פשוטים] ואחרי שראו שצדיק כזה נקבר עם בגד לבן פשוט נהגו אחריו כולם

פרכות ומעלים בצבע לבן

נהגו בימים הנוראים להחליף את הפרכות שעל בימת בית הכנסת וכן את הפרוכת שעל הארון הקודש ואת מעילי הספרי תורה לצבע לבן

המקור הראשון למנהג הזה הוא בספר שערי אפרים של הרב אפרים מרגליות וביאר טעם המנהג על פי הפסוק בנביא ישעיה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.