בר מצווה

שם בר מצווה מובא בתלמוד (סנהדרין פד, ב) " ואצטריך למיכתב מכה איש ואצטריך למכתב כל מכה נפש", דאי כתב רחמנא מכה איש ומת, הוא אמינה איש דבר מצווה אין, קטן לא: וכן מצאנו בתנחומא (פרשת בא) "אם יש קטן "בר מצווה" ובר דעת מחייב, ובמדרש רבה (ויקרא פרק ג) מוזכר "בר מצוותא".

• הטעם שהנער הנכנס למצוות  נקרא בר מצווה ולא בן מצווה

לפי שבשעה שהנער נכנס למצוות אין אנו יודעים מה צופן לו העתיד אם ישאר דבק במצוות או שלא, לכן נקרא בר מצווה "בר" בארמית מבחוץ כלומר הנער הנכנס למצוות עומד באותה שעה על הסף על מפתן המצוות, ואי אפשר לקראו לו בן מצווה כי בן הוא בדרך כלל בן קיימא ועל הנכנס עכשיו לעול מצוות עדין מוטלת החובה להוכיח כי אכן הוא בן מצווה שהוא שייך למצוות או שהוא בר מצווה שהוא מביט מבחוץ (משך חכמה הובא בספר לבוש יוסף בר מצווה).

הטעם שנקרא בר מצווה [ מלשון יחיד] ולא בר מצוות

לפי שכל המצוות יחד כולן נקראות בשם מצוה כמו שנאמר (שמות כד יב) "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה" אף שיש הרבה מצוות התורה קוראת לזה בלשון יחיד מצוה.

גדול

לנער שהגיע לגיל י"ג ונתחייב במצוות נקרא גדול הטעם שנקרא גדול והלא עדיין קטן הוא לגבי הגדול ממנו, לפי שבלי זה אין שייכות זמן לאדם שיהיה גדול, כי כל אדם גדול הוא בעצם קטן מהגדול ממנו, רק בעת שנתקדש בחיוב קבלת העול תורה ומצות, יתכן שאז נעשה באמת גדול (הרה"ק מהרי"ל  איגר ז"ל מלובלין בספרו תורת אמת שבת הגדול) טעם אחר: לפי שהוא שמתחייב עכשיו במצות התורה, סמך לדבר משבת שלפני פסח שקוראים אותה שבת הגדול, והסיבה לכך לפי שנצטוו בו בני ישראל מצוה אחת לכן קרוא לשבת ההיא  הגדול, ולזה הטעם שהנער נכנס לעול מצות נקרא גדול משום שנצטווה בתרי"ג מצוות (שפת אמת בספרו שבת הגדול).

עול תורה ומצוות  מקובל לומר על נער שנעשה בר מצווה שנכנס לעול תורה והמצוות, והוא על פי מאמר חז"ל שאמרו כל המקבל עליו ללמוד תורה ולהיות עמל בה "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין הימנו עול מלכות ועול דרך ארץ"

הטעם שבגיל י"ג שנה יש עליו חיוב לקיים את התורה והמצוות

יש אומרים: שזה הוי הלכה למשה מסיני והוא בכלל מה שאמרו חכמים שיעורים הלכה למשה מסיני (שו"ת הרא"ש ריש כלל טז). טעם אחר: דבר זה נלמד מדכתיב "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם" ובמעשה של שכם נאמר "ויקחו שני בני יעקב אחי שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו" ולוי היה אז בן י"ג שנה ונקרא איש הרי שבגיל י"ג שנים נהפכים מנער לאיש  (רע"ב תוס' יו"ט שם שחישב הדבר).

רמז לבר מצווה שהוא בסוף שנת השלש עשרה ותחילת שנת הארבע עשר מהמשנה בפסחים (ב, א) שכתוב שם לגבי בדיקת חמץ "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר" כי במלאות שנת השלוש עשרה ותחילת כניסתו לשנת הארבע עשרה מתחייב בקיום המצוות ואם עובר עליהם מתחייב בעונשים  וצריך לבדוק החמץ שבליבו ושאור שבעיסה, דהיינו הנטיה ליצר הרע שמעכבת לעבוד את השי"ת ועליו לבער את החמץ הזה לאור הנר רוצה לומר התורה והמצוה כי נר מצווה ותורה אור (של"ה).

רמז נוסף:  מהפסוק "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" (ישעיה מג) זו בגימטרייא שלש עשרה דהיינו שיהיה בן ז"ו דהינו י"ג אז תהלתי יספרו (אורחות חיים הלכות תפילה אות עג).

רמז נוסף: מהפסוק (בראשית יד ג) "שלש עשרה שנה מרדו ובארבעה עשרה שנה בא וכו'" ביאור עד גיל י"ג שנה הרי הוא בבחינת מרדו דהיינו בלא תורה ומצוות, ובארבעה עשרה שנה אז הוא בא לחסות בצל הקדושה (איתן המזרחי פי' מקרא קודש בראשית יד ג, עיין עוללות אפרים סימן תד).

בזוהר (פרשת משפטים ) כתוב כשהגיע לי"ג שנה וזכה בהאי יומא שנכנס לשנת ארבע עשרה שנה, על זה כתוב "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" מאי טעמא מכיון שלפני זה לא היה בן ועכשיו נחה עליו נשמה יתירה.

גדלות יום הבר מצווה

יצר טוב בגיל י"ג שנים

ביום הבר מצווה זוכה הנער ביצר טוב כפי שמצאנו ביצחק אבינו (בראשית כא ח) כתוב "ויגדל הילד ויגמל" ואמרו במדרש (בר"ר נג י) אמר רב הושיעה משמו של רבה שהסעודה היתה על שנגמל מיצר הרע ומפרש שם בעל מתנת כהונה כלומר שנהיה  בן י"ג שנה שאז בא יצר טוב (וכן מובא בילקוט שמעוני פרק כא רמז צד, אבות דרבי נתן פרק טז מב).

מקור לדבר ממדרש פליאה "ויהי ערב ויהי בקר יום אחר" ערב יצר הרע, בקר יצר טוב, ואימתי בא אל האדם ביום אח"ד היינו בי"ג שנים.

מלאכים לשומרו  בזוהר (פרשת שמות) כתב שהקב"ה הטיב עם בני אדם, שמשכנס לי"ג שנה והלאה ממנה עליו שני מלאכים לשומרו.

נשמה חדשה ביום הבר מצווה כתוב בזוהר (זוהר החדש דף יד, א) אמר רבי אלעזר עד י"ג שנה העסק של האדם בעולם הוא באותו נפש חיה דהיינו נפש הבהמית, מגיל י"ג שנה ולמעלה אם רוצה הנער להיות זכאי וצדיק נותנים לו אותה נשמה הקדושה העליונה – נשמה חדשה.

בר מצווה של ר"א בנו של רשב"י (זוהר חדש י)

רבי שמעון בר יוחאי הזמין תנאים להשתתף בסעודה אשר סידר להם, וקישט את ביתו בשטחים יקרים, והושיב את החכמים בצד אחד הוא בצד השני והיה שמח מאוד, שאלו רבנן מה השמחה היום יותר משאר הימים, השיב להם, היום בא נשמה קדושה לאלעזר בני משום זה הנני שמח, הושיב לאלעזר בנו על ידו ואמר בני שב היום אתה מתעלה בקישטין קידושין.