תפלה לפני הלימוד – תפלת רבי נחוניא בן הקנה

תפילה לפני הלימוד – תפלת רבי נחוניא בן הקנה  (ברכות פרק ד משנה ב, כח, ב, טושו"ע קי ז)

מתוך עלון "לב המועדים" מתוך סדרת הספרים "לב המועדים" של הרה"ג ר' יהודה לב שליט"א

"נחוניא בן הקנה וכו' הורה בזה שאדם צריך לחדש תפלה על כל דבר שהוא רואה בעצמו שהוא צריך בו לעזר אלקים ואז יתמיד מחשבתו בעבודת השם באין פירוד, ואמר על זה החכם שהיה מתפלל בכניסתו לבית המדרש שלא תארע לו תקלה על ידי הוראתו וביציאתו היה נותן הודאה למי ששם חלקו בגורלן של תלמידי חכמים" (מאירי ברכות כח, ב).

חובה או רשות

יש אומרים: שתפילות אלו הם חובה (משנ"ב קי ס"ק לו בשם הרמב"ם בפירוש המשניות ברכות ד ב, רע"ב ברכות ד ב), ומדייקים מלשון המשנה בכניסתו מה הוא אומר וביציאתו מה הוא אומר  שהרי לא בא התנא לספר לנו סיפור מה היה עושה רבי נחוניא בן הקנה  אלא משמע שהוא חיוב על כל אחד ואחד לומר (רמב"ם פירוש המשניות שם). ויש אומרים: שברכות אלו רשות ולא חובה וז"ל הריטב"א איידי דאיירי מענין התפילה אייתי הא תפילה הכא ולא נפקא לן מידי ואשמועינן דמי שרוצה לומר הכי הרשות בידו (ריטב"א ברכות כח, ב, וכן כתב בשטמ"ק ברכות כח, א) ויש אומרים: שתפילה זו נתקנה עבור הרב שמלמד את התלמידים ולא לכל אדם (שו"ת עולת יצחק שהביא בשם ר' ירוחם).

תפילה או בקשה

תפילה זו אינה כברכת הנהנין או המצוות החלה על רגע מסוים אלא היא בקשה מהקב"ה למשך כל שהותו בבית המדרש שיצליח בלימודו

צורת אמירת תפלה זו

אפשר לומר תפילה זו בין בעמידה בין בישיבה, ואין צריך לכוין פניו כנגד בית קודש הקדשים כמו שצריך בתפילת שמו"ע, ואין בה ברכה, ואין בה השתחוויה ואינה חותמת בברוך (משנ"ב קי ס"ק לה). לפי שאינה ברכה ולא תפילה אלא בקשה, הטעם שנקראת תפילה לפי שכל בקשה נקרא תפילה (רמב"ם פירוש המשניות ברכות פרק ד ב).

הלומד יחידי

בשו"ע (קי ח)  כתוב הנכנס לבית המדרש יתפלל משמע שהתפילה על הכניסה לבית המדרש שאם היא תפילה על לימוד התורה היה צריך לכתוב המתחיל ללמוד ולא הנכנס וכן בנוסח התפילה אנו אומרים ששמתי חלקי מיושבי בית המדרש וכתב במשנ"ב (שם  ס"ק לה בשם הט"ז קי ח) שהוא הדין  מי שיושב ללמוד ביחידות ובפרט אם הגיע להוראה צריך להתפלל שלא יטעה בלימוד ובהוראה לומר על טמא טהור ועל אסור מותר ומובא (שער המצוות פרשת ואתחנן) שאר"י ז"ל כשהיה מתחיל לעסוק בתורה אפילו בביתו היה מתפלל תפלה זו טרם הלימוד.

וטוב לומר נוסח אחד קצר כולל הרבה וזהו יר"מ ה' או"א שתאיר עיני במאור תורתך והצילנו מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי ד' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וכשהוא לומד בחבורה צריך לבקש ג"כ שלא ישמח בתקלתם ולא ישמחו בתקלתו וכדאיתא בגמרא.

הטעם שלא נזהרים היום לומר תפילה לפני הלימוד ולאחר הלימוד והאם יש חובה לומר תפילה זו

צריך להשתדל לאומרה ומה שאין נזהרים הוא מחמת השכחה או שסבורים שתפילה זו היא רשות ולא חובה.

טעם אחר: מכיון שאין הלומדים עוסקים בהוראת הלכות ועיקר התפילה נועדה לבעלי הוראה שלא יכשלו בדבר הלכה (ערוה"ש קי טז)

טעם אחר: יש אומרים שאהבת עולם בשחרית היא מעין תפילת ר' נחוניה בן הקנה בכניסתו, ואהבת עולם בתפילת ערבית היא כעין הנוסח התפילה שהתפלל ביציאתו וסמכו על תפילות אלו ולכן לא נהגו לומר תפילת ר' נחוניה בן הקנה (הגהות הגרא"מ הלוי הורביץ נדפס בש"ס וילנא ברכות יב, א).

בשו"ת תשובות והנהגות (ד מה) תמה על מה סומכים היום אנשים לבטל תפילה זו, וקרא לעורר ולהקפיד על כך מדי יום ביומו והוסיף שתפילה זו היא גם סגולה נפלאה להצלחה בלימודו.

אמירת תפילה לפני הלימוד סגולה להצליח בלימודו

הרוצה להצליח בלימודו יזהר לומר היהי רצון שאומרים קודם הלימוד (אורחות רבינו ח"ג עמוד קיב בשם מרן החזו"א עיין שם עוד ב' דברים בענין זה).

האם תפילה זו יש לאומרה לפני כל הלימוד או רק בשחרית לפני הלימוד

אומרו בבוקר לפני הלימוד של כל יום ולא כל פעם שנכנס ללמוד בבית המדרש ובלילה קודם שהולך לישון שגמר סדר לימודו. 

צ"ע מתי אומרים תפילה שלאחר הלימוד

הב"י (או"ח סימן מז) כתב שאין מברכים על התורה לאחריו משום שאין שעה שהוא גומר את הלימוד לפי שבכל שעה מחויב ללמוד תורה, אם נאמר שתפילה זאת נאמרת רק בבית המדרש כשיוצא מבית המדרש יאמר תפילה זו.

יש אומרים שתפילת מודה יאמר כשמפסיק ללמוד והולך לישון (מג"א קי ס"ק טז, מחצית השקל שם ,משנ"ב שם ס"ק טז). ובכה"ח (קי אות ס) כתב שאם אינו לומד כל היום יאמר אותה אחר שיסיים לימודו אף באמצע היוםמאבל לשיטת ט"ז שגם הלומד ביחידות בביתו אומרה צ"ע מתי יאמרה הרי אין גמר ללימודו

אמירת תפלה זו  בשבת לפני הלימוד ואחרי הלימוד

תפלת זו מותר לאומרה בשבת, והטעם: לפי שעל דברים רוחניים מותר להתפלל בשבת לפי שבקשה על עניינים רוחניים אינה בכלל בקשת צרכים האסורה בשבת (הגרשז"א הליכות שלמה הלכות תפילה פרק יד סעיף יא).

הוספת פסוקים אחר תפלה זו

האר"י היה מוסיף פסוקים (משלי ז ב)  "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" ופסוק (תהילים קיט יח) "גל עיני והביטה נפלאות מתורתך" (האר"י שער המצות ריש פ' ואתחנן הובא במג"א קי טז).

הטעם שהתפילה הוזכרה בלשון יחיד הרי מבואר שצריך לברך בלשון רבים כדאמרינן ברכות (ל, א) אמר אביי לעולם לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא, וביאר רש"י שם שיתפלל בלשון רבים.  ובאמת סדר היום בפרק סדר ודרך הלימוד מעתיק את תפלת כניסתו לבית המדרש בלשון רבים, שלא יארע דבר תקלה על ידנו וצ"ע מדוע לא נוהגים כן.

"ולא שמת חלקי מיושבי קרנות"

ביאור יושבי קרנות חנונים או עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה ואין הכוונה שמדברים דברים בטלים שהרי החנוונים עוסקים בואספת דגנך אלא הכוונה שאינם לומדים תורה (רש"י ברכות כח, ב).

גירסא "ולא שמת חלקנו מיושבי קרקסאות ותאטראות"

יש שהקשו מה הטעם שאנו אומרים שיושבי קרנות ראוים לבאר שחת הרי יושבי קרנות הם הבעלי בתים השומרים מצוות ונותנים צדקה והתקנה לקרוא בשני וחמישי בתורה מיועדת להם על מנת שלא יעבור זמן רב ללא לימוד התורה, ואם כן מדוע נאמר בהם שירדו לבאר שחת

לכן יש אומרים שהנוסח היה "יושבי קרו"ת" ולא יושבי קרנות וקרו"ת הכונה לר"ת "קרקסאות ותאטראות" והכונה בתפילתו של רבי נחנוניא שאנשים הללו שמבזבזים את זמנם הפנוי לבילוים שכאלה ואין הכונה לבעלי בתים הפשוטים שעוסקים בתורה בזמנם הפנוי (סידור עולת ראיה עמוד שמג, הרב קוק ז"ל).