תענית בה"ב – שני וחמישי ושני

תענית בה"ב – שני וחמישי ושני

נהגו בני אשכנז להתענות ג' תעניות בימי שני וחמשי ושני אחרי החגים סוכות ופסח  דהיינו בתחילת חודש חשון ובתחילת חודש אייר.

כמה טעמים נאמרו לסיבה שגזרו תענית זו

אחד לכפרה לפי שבחג  ובחול המועד מצוים שמסתובבים הרבה ויכולים לחטוא בשמירת העניים ועוד לכן תקנו חכמים להתענות לכפרה על החטאים שעושים בחגים התוס' בקידושין כותב שבחגים היה דרשה בבי המקדש שכל העם היו מגעים לשם גברים ונשים והיו שנתנו עיניהם בנשים בשעת הדרשה לכן תקנו תענית כדי לכפר על העון הזה.

יש שכתבו שזה כפרה על מלאכות שעשינו בחול המועד ביאור הדבר חול המועד במלאכות רק בדבר האבד כלומר מלאכות שאם לא נעשה אותם עכשיו לא יהיה אפשרות לעשותם שוב ולכן לכתוב דברים שאין בהם צורך לחול המועד אסור ובקל אפשר לטעות בין מלאכה המותרת למלאכה האסורה ואנו חוששים שמא עשינו מלאכה שאינה דבר האבד בחול המועיד והיה אסור לנו לעשות את המלאכה הזאת לכן מתענים כדי לכפר על המלאכות שיה אסור לעשות בחול המועד.

יש שכתבו טעם אחר שזה תפילה על הבריאות לפי שבחודש חשון ובחודש אייר האויר משתנה ומצוי יותר שחולים בתקופה זו, לכן אנו מתפללים ומתענים ומבקשים מהקב"ה שהמזג האויר לא יזיק לנו. טעם דומה  שזה תפילה ובקשה בחודש חשון על היורה שיורד  בחשון שירד על הזרעים לברכה ולא לקללה, ובחודש אייר התפילה ובקשה שהתבואה לא תלקה בשידפון ובירקון ולא יהיה תבואה לאכול.

תענית בזמן הזה

בזמן הזה רוב הציבור לא נוהג להתענות מפני חולשת הדור שהיום מאוד קשה לצום יום אחד וכל שכן  ג' פעמים כמעט ברצף. לכן יש מקומות שבמקום הצום נהגו לומר סדר סליחות ותחנונים כמו שמובא בסידורים.

הסיבה שתקנו את הצומות הלאו דווקא בימי שני וחמישי ולא ימים אחרים

לפי שימים אלו הם ימי רצון, ולמה הם ימי רצון לפי שמשה רבינו כשעלה למרום להביא את לוחות הברית השניות עלה ביום חמישי [י"ז בתמוז]  וירד ביום שני [י' תשרי]  וכשירד אמר לו הקב"ה סלחתי כדברך [על חטא העגל] לכן התקנו חכמינו זיכרונם לברכה שיתענו בימים אלו.

הסיבה שמתחילים בה"ב בשני וחמישי דווקא ולא בחמישי שני וחמישי

השמנה בתענית אומרת שאין גוזרים תענית על הציבור ביום חמישי כדי שלא להפקיע שערים ביאור הענין שיראו בעלי החניות שהאנשים קונים השבוע לשתי סעודות במקום כל שבוע סעודה אחת שקונים סעודה אחת למיום חמישי מוצאי הצום, וגם לסעודות שבת יחשבו מדוע קונים הם כפול לפי שרעב בא לעולם ואז יעלו את המחירים ויפקיעו את השערים במחיר מופקע, לכן תיקנו שיתחילו להתענות ביום שני ואז כשיגע האנשים ביום חמישי ויקנו לב' סעודות ידעו המוכרים  שזה לא מפני שרעב בא לעולם אלא הסיבה מפני הצומות ובכך לא יעלו את מחירי המצרכים.

הסיבה שלא מתענים מיד אחרי החג סוכות ופסח דהיינו בחודש תשרי וניסן ומדוע ממתינים על חודש חשון ואייר

בחודש תשרי אין מתענים לפי שחודש זה לא מתענים ולא אומרים תחנון כל החודש כמו שמבואר בשו"ע לפי שרוב החודש בקדושה ראש השנה יו"כ חג סוכות לכן ממשיכם על הקדושה עד סוף החודש ולא רצו לתקן תעניות בחודש זה, ובחודש ניסן לפי שאין מתענים כל החודש ואין אומרים תחנון רובו של חודש מהסיבה תחילת החודש מפני הנשיאים שהקריבו קרבן כל יום נשיא אחר והוא יו"ט למקריב ולאחר מכן מתחיל פסח כך שרוב החודש בקדושה לכן לא רצו לקבוע בחודש ניסן והעבירו לחודש אייר.

למה אין תענית בה"ב אחרי חג השבועות וחנוכה

תענית בה"ב מתענים רק אחרי חג הסוכות וחג הפסח ואין מתענים אחרי חג השבועות וחג חנוכה והסיבה לכך לפי שחג שבועות אף שהוא רגל מכיון שהוא רגל של יום אחד ולבני חוצה לארץ ב' ימים ואין בו שמחה מרובה כמו שאר הרגלים לא חששו לחטא . ולסיבה שמתענים משום שמא עשה מלאכה שאינה בדבר האבד בחול המועד וצריך כפרה טעם זה לא שייך בחג השבועות שאין חול המועד וכן בחנוכה שאין אסורים במלאכה . ולסיבה שמתענים מפני הגשמים סיבה זאת לא שייכת אחרי חג השבועות וחנוכה.

מי שבירך למענים

תענית זו שונה מכל התעניות בתענית זו המנהג שבתפילת מוסף אחרי אמירת אב הרחמים ואשרי לפני שהשליח ציבור מחזיר את הס"ת לארון הוא לוקח את הספר תורה מידי המגביה ועושה מי שברך למי שצם בתענית שני ומישי ושני וזה הנוסח כמו שמבוא בסידור "מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך את אלה שיקבלו עליהם להתענות תענית שני וחמישי ושני; בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם ויקבל תפילותיהם ויאזין שועותיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן".

והסיבה שמברכים את המתענים דווקא בתענית זו ולא בשאר תעניות שמתענים במשך השנה לפי שתענית זו אין לה תאריך קבוע לפעמים הוא בתחילת חודש חשון אייר ולפעמים בהמשך [כמו השנה תשפ"ג] לכן עושים מי שברך בשבת קודש שאז כל הציבור נמצאים בבית הכנסת וידעו שתענית בה"ב מתחילה בשבוע הזה טעם נוסף מכיון שזה תענית שלא כל הציבור צם אותה לכן תיקנו לברך את אותם היחידים שצמים שכן צמים ואינם כמו רוב הציבור.

בסליחות של בה"ב ישנו דבר מענין  בסליחות שמחליפים את הפזמון של יום שני "מלאכי רחמים" עם הפזמון של יום חמישי "ישראל נושע בדבר", והסיבה לכך לפי שביום שני נבראו המלאכים וכדי של יראה כאילו אנו מתפללים אליהם לכם הפכו את סדר הפזמונים [עיין בסידורים]  ואומרים ביום שני את הפיזמון "ישראל נושע בה'".