רשב"י – סיפור לידתו של רבי שמעון בר יוחאי

סיפור לידתו ופטירתו של רשב"י

אביו של רשב"י קראו לו יוחאי והוא היה משבט יהודה והיה אחד מגדולי הדור בתקופה ההיא, אשתו של יוחאי שלימים נהיתה אמו של ר' שמעון קראו לה שרה והיתה צאצאית של הלל הזקן, שרה היתה עקרה שלא ילדה, עלה בדעתו של בעלה יוחאי לגרשה ולהתחתן עם אשה אחרת ובכך יהיו לו ילדים ששמעה זאת שרה לא אמרה לו דבר על רצונו לגרשה, רק הרבתה להתפלל לקב"ה שיתן לה בן וה' אכן שמע את תפלתה.

חלומו של יוחאי ואשתו: בליל ראש השנה יוחאי חולם חלום ומה הוא ראוה בחלום והנה הוא עומד בתוך יער גדול, ובתוך היער יש הרבה אילנות, ישנם עצים שנותנים פירות ויש עיצים יבשים שלא נותנים פירות, והנה הוא יוחאי נשען על אילן יבש והוא מתבונן ורואה איש שמראהו נורא מאוד  שעל כתפיו יש נאד – דלי מלא מים, והנה הוא עובר עם הדלי בין האילנות היבשים יש כאלה שהוא השקה אותם ויש כאלה שלא השקה אותם והשאירם יבשים כמו שהם, כך המשיך ביער בין העצים עד שהגיע לעץ שעליו נשען יוחאי הצדיק ואז אותו איש הוציא מחיקו צלוחית קטנה מלאה מים חיים טהורים ואיתם השקה את האילן, ויברך את יוחאי ואז קרא פלא ששרתה הברכה במקצת המים והם עלו והתרבו וכיסו את כל סביבות האילן ותכף ומיד גדלו על האילן תפוחים גדולים וסביבם גדל מלא עלים רעננים והעץ גדל וגדל בענפים ובעלים במהירות רבה והפירות שעליו נתנו ריח חזק והריחו אותם למרחקים וישמח יוחאי על המראה שראה בחלום והתעורר שכולו מלא שמחה.

יוחאי מיד הלך וסיפר לאשתו את החלום שראה, ואמר לה חלום חלמתי ונראה לי שאני יודע מה פשר החלום ויספר לה את החלום וביאר לה את החלום, היער שראה בחלום מסמל הוא את העולם הזה האילנות שהיו בחלום הם הנשים שיש כאלה שנותנות פרי [מביאות ילידים לעולם] ויש כאלה שהם כמו אילנות יבשים שהם אינם מביאות ילידים לעולם, ואת אישתי האילן שהייתי נשען עליו והשקו אותי ממעון הברכה להוליד בנים צדיקים וחכמים, אך דבר אחד איני יודע מה הפתרון שלו למה כל האילנות האיש בחלום השקה בנאד – מהדלי ודווקא באילן שאני נשענתי עליו האיש השקה מהצלוחית, אמרה לו שמענין באמת מדוע קרא שינוי זה  אולי נלך לשאול אצל הצדיק רבי עקיבא הוא בודאי ידע מדוע השתנה הדבר, הדבר מצא חן בעיניה וילכו שניהם יחד לרב הצדיק לספר לו את החלום ושיאמר להם את הפתרון האמיתי

ויהי במוצאי ראש השנה הלכו יוחאי ואשתו שרה יחד אל התנא הצדיק ויספרו לו את החלום ופתר להם את החלום כמו שפתר יוחאי, והוסיף להם מדוע האיש בחלום השקה דווקא את העץ שלהם בצלוחית ולא בנאד כמו בשאר האילנות, אמר לו דע לך יוחאי המשל שלך האילנות הם הנשים העקרות והיולדת ואשתך באמת היא עקרה ולא יכולה ללדת בשום אפן טבעי, ורק על ידי התפילות שלהם והדמעות ששפכה לפני ה' שיתן לה בן הם גרמו לנס שהפכו אותה מעקרה ליולדת והצלוחית שבהם האיש השקה את העץ היא הצלוחית של הדמעות שנאספו מהבכיות שלה ובזה השקה את העץ שיהיה לך בנים ולכן רק את העץ שלך השקה מאותה צלוחית לפי שרק האילן הזה רומז עליך.

אמר לה רבי עקיבא בעזרת ה' את תכנסי להריון ותלדי בן שיאיר את עיני ישראל בחכמה ובמעשים טובים, ברגע שיוחאי ושרה אשתו שמעו זאת שמחו על למאוד וילכו לביתם לשלום, ובאמת שרה נכנסה להריון וילדה בן בשבועות של אותה שנה, וברגע שהתינוק נולד הבית התמלאה באור גדול וישמחו הוריו והודו ושבחו את הקב"ה ויחלקו צדקות לענים ועשו סעודה ומשתה גדול ביום של הברית שלו להודות לקב"ה על החסד שעשה עמהם ויקרא שמו שמעון ולמה דווקא שמעון כי שמע ה' לקול תפילות אמו ולקול בכיותיה

שמירה על הילד שמעון שלימים יהפוך לרשב"י

מאותו יום שהנולד שמרו עליו הוריו מכל טומאה וגדילו אותו בקשוה ובטהרה והרגילו ואתו רק לדברים שבקדושה וכשהגיע לגיל חמש מסרו אותו לישיבה שהעמיד רבן גמליאל והיה שמעון הילד כמעין המתגבר.

מגיל קטן כבר התברר שיש כאן ילד ברוך כשרונות היה שואל שאלות את רבותיו בדיני תורה רבותיו היו רבי יהושע בן חנניא ורבן גמליאל ואותו תלמיד רבי שמעון היה מגולי התנאים בסוף הדור הרביעי, רשב:י חיבר בחיו מאות פסקי הלכה וחידושי תורה שנמצאים בתלמוד הבבלי ובמשניות כמו כן חיבר את מדרשי הלכה מכילתא דרשב"י על ספר שמות וספרי לספרי במדבר דברים וכן את החיבור הענק שבענקים את ספרי הזוהר רשב"י היה חתן של פנחס בן יאיר נפטר בל"ג בעומר.

פטירת רשב"י

באותו יום שר' שמעון עמד להסתלק מן העולם והיה מסדר ענייניו התכנסו חבריו לבית רשב"י עד שהיו יושבים, פקח רבי שמעון את עיניו וראה מה שראה והקיפה אש בבית, ישב רבי אבא מאחורי כתפיו של רבי שמעון ור"א לפניו

אמר רבי שמעון הרי עתה שעת רצון היא, ואני מבקש להכנס הלא בושה לעולם הבא, והרי דברים קדושים שאינם גלוים עד עכשיו ברצוני לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו כי בגריעות הסתלקתי מן העולם ועד עתה היו הדברים צפונים בליבי.

אמר רבי אבא, אני כתבתי את הדברים בחושבי לכתוב יותר, ולא משעתי כלום,  ולא הרימותי ראשי, שהאור היה רב, ולא יכלתי להסתכל, כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו, שלא יכלו לגשת אליו, שהאור והאש היו סביבו כל אותו יום התנפלתי על הארץ וגעיתי

לאחר שהאש הלכה, ראיתי את המאור הקדוש קודש הקודשים שנסתלק מן הועלם, שוכב מעוטף על ימינו, ופניו שוחקות, קם רבי אליעזר בנו לקח את ידיו ונשקו, ואני ליקקתי את העפר שתחת רגליו.

רצו החברים לבכות ולא יכלו למלל, פתחו החברים בבכיה, ורבי אליעזר בנו נפל שלוש פעמים ולא יכל לפתוח פיו, לאחר שיצאה המיטה עלתה באויר, ואש ליהטה לפניו, ואז שמעו קול שאומר "הכנסו ובואו והתאספו להילולא של רבי שמעון" ע"כ