צום תענית אסתר

תענית אסתר

 בי"ג באדר חל תענית אסתר והיא זכר לתענית שהתענו מרדכי ואסתר וכל עם ישראל זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר (אסתר ט לא) "דברי הצומות וזעקתם"

טעם התענית לפי שמצאנו שנקהלו היהודים לעשות מלחמה באויבי  ה' ובאויבי העם היהודי וכל פעם שהיו עושים מלחמה היו עושים קודם תענית ומתפללים ומבקשים מהקב"ה שינצחו את האויבים ואף משה רבינו כשעשה מלחמה עם עמלק היה מתענה ומטרת התענית היא להראות לכלום שלא בכח הזרע  ינצחו את המלחמה אלא הכל מה' והשם אי שמלחמה ותענית זו שהתענו על ישראל בימי מרדכי ואסתר כשהיתה גזרת המן עליהם היא עמדה להם לזכות שהרי מהגויים נהרגו שבעים וחמשה אלף ולעומת  זאת אף יהודי לא נהרג במלחמה לכן נקבע טענת זו לדורות.

טעם נוסף מובא שהמגיד גילה לבית יוסף מדוע צמים תענית זו [ והרי מרדכי ואסתר התענו בפסח ומדוע אנו מקדימים התענית חודש קודם] לפי שהקב"ה רצה להקדים את התענית לפני פורים לפי שהתענית היא סגולה להינצל מהחטא ואין כח לשטן לקטרג ולהביא את עם ישראל לידי חטא בפורים מחמת שאוכלים הרבה שותים יין ומשתכרים.

טעם נוסף מובא בספרי המקובלים דבר מחודש שגזרת המן להרוג ולהשמיד את כל היהודים לא התבטלה אלא התקיימה בשנים שלא אחר מכן בכל מיני צרות ופורעניות שהגיעו על כלל ישראל ולכן קובעים צום בכל שנה ושנה כדי לבטל את הגזרות של המן בכל שנה ושנה ונתנו לכך חכמינו רמז לדבר ששתי אותיות יש במגילה שהם נכתבות בכתב גדול האות ח המילה חור ות' במילה ותכתב לרמז על שנת ת"ח שבהם היו פרעות בעם ישראל.

• תענית של אסתר ומרדכי

התענית המקורית של מרדכי ואסתר היה בחודש ניסן ואנו לא קובעים תעניות בחודש ניסן לפי שזה חודש שמח שבו נגאלו ישראל ממצרים וכן בחודש הזה הוקם המשכן ולכן קבעו בחודש אדר, אסתר צמה שלושה ימים ולמה שלשוה ימים לפי שידוע שאין הקב"ה משאיר את הצדיקים בצרה יותר מג' ימים כמו שמבואר בנביאים לגבי  המרגלים ששלח יהושע לרגל  את ארץ ישראל לפני שכבשו את הארץ דכתיב (יהושע ב טז) "ונחבאתם שמא שלושת ימים", וכן אצל הנביא יונה שהיה במעי הדגה היה שם שלוש ימים (יונה ב א) וכן בגאולה העתידה כתיב (הושע ו ב) "יחיינו מיומים" וכו' וחכמים לא גזרו עלינו לצום שלוש ימים כמו צום אסתר לפי שיש כלל שאין גוזרים על הציבור גזרה שאי אפשר לעמוד בה ואי אפשר לצום ג' ימים בימינו

• בסגולת ביום הזה – לומר את  מזמור כ:ב שבתהילים מזמור "אילת השחר"

בספר קב הישר (פרק צז) מובא שכל מי שצריך ישועה או  רחמים על איזה דבר יאמר ביום זה מזמור  כב שבתהילים "מזמור אילת השחר" לפי  שדרשו חז"ל שאסתר נקראת אילת השחר,  ואחרי שיאמר את המזמור  ישפוך שם לפני ה' ולבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם ישמע  הקב"ה את תפילתו ויפתח לו שערי רחמים ויקבל תפילותיו ברצון.

• צום נדחה

אם חל פורים ביום שישי או ראשון מקדימים את הצום ליום חמישי שהוא י"ג באדר, ואי מתענים ביום שישי מפני כבוד השבת שאיסור לבוא כשהוא רעב לשבת וכן לא יהיה לו אפשרות לטעום את התבשילים של ערב שבת מחמת הצום ועוד שמאריכים בתפילה בימי התענית בסליחות ועוד ולא יהי לו מספיק זמן לטרוח לצרכי שבת

מי צם גברים מגיל י"ג שנים צמית צום תענית אסתר וכן הנשים מי"ב שנים הצום הזה הוא צם קל ולכן יש להקל בשעת הצורך למי שצריך לכך

כמו כן עוברות ומיניקות פטורות מלהתענות  וכן חולה שאין בו סכנה פטרו חכמים מלצום, ולא תיקנו צום זה אלא לבריאים לכן אדם מבוגר שתענית וזו יכולה להחלישו ולהזיק לו פטור חתן וכלה שנמצאים בתוך השבע ברכות שלהם לא מתענית תענית אסתר, וכן אם יש ברית ביום זה בעלי הברית דהיינו אבי הבן המוהל הסנדק פטורים מלהתענות בתענית אסור לפי שיום זה נחשב כיו"ט שלהם.

סדר התפילות

• שחרית

מתפללים שחרית כמו כל יום חול, השליח ציבור  מוסיף בחזרת הש"ץ בסיום ברכת "ראה בעניינו" תפילת "ענינו" (שו"ע תקפו א), "ענינו ליחידים": יחיד המתענה בין תענית ציבור בין תענית יחיד אומר בתפילת מנחה בלבד "ענינו" בברכת עבודה וחותם "עונה בעת צרה".

סליחות בתענית אסתר מרבים באמירת סליחות המיוחדות לתענית אסתר  אחר תפלת שמו"ע  (לבוש תרפו ב). קריאת התורה אחרי אמירת סליחות תחנון וחצי קדיש קוראים בתורה בפרשת "ויחל" כשאר תעניות ואין מפטירים בהפטרה  (שו"ע תרפו ב). הטעם שאין מפטירים: לפי שיש אנשים שעובדים ועל ידי שמפטירים מאריכים בתפילה מפסידים בכך שעות עבודה  (לבוש תקסו ב).

תפילת מנחה מתפללים מנחה ככל צום מתחילים באמירת אשרי חצי קדיש פותחים את ארון הקודש וקרואים  בתורה כמו בשחרית פרשת ויחל , ומפטירים (ישעיהו נח ו) בנביא  "דרשו ה'" ומברך ברכות הפטרה עד מגן דוד, ומזכירים  ענינו בשמו"ע אף יחדים, ואין נופלים על פניהם (משנ"ב תקסו ס"ק ג)

• אבינו מלכינו

אין אומרים אבינו מלכינו כמו בשכל צום , והטעם: כיון שהוא ערב פרים וכמו שאין אומרים תחנון בערב ר"ח ובשאר ימים טובים גם למקומות שמוקפים חומה שפורים אצלם בט"ו (לבוש תרפו ב).

תחנון  אין אומרים בו תחנון – נפילת אפים, לפי  שהוא ערב פרים וכמו שאין אומרים תחנון בערב ר"ח ובשאר ימים טובים (לבוש תרפו ב).

צדקתך – חל פורים ביום ראשון אין אומרים "צדקתך" במנחה בשבת (משנ"ב תרפו ס"ק ג). והטעם: לפי שיש כלל לידע מתי אומרים צדקתך כל יום שאם היה חול לא היו אומרים בו תחנון אין אומרים בו "צדקתך" (לבוש תרפד ב).

תענית אסתר שהוקדמה ליום ה' אומרים תחנון ואבינו מלכינו, והטעם: משום דאינו ערב יו"ט