פתיחת ארון הקודש – תפלת "בריך שמיה"

תפלת בריך שמיה

בשעה שפותחים את ארון הקודש להוציא את ספר התורה נהגו לומר תפלת "בריך שמיה" כמו שמובא בסידורי התפילה.

מקור לתפלה זו הוא מהזוהר (פרשת ויקהל דף רו עמוד א)

אמר רבי שמעון כד מפקין ס"ת בצבורא – כשמוצאים ספר תורה בציבור למקרא ביה – לקרוא בו מתפתחין תרעי שמיא דרחמין – נפתחים בשמים שערי רחמים, ומעוררין את האהבה לעילא – ומעררית את האבה בין הקב"ה לישראל, ואיבעי ליה לבר איניש – ויש לו לבן אדם למימי הכי לומר כך בריך שמיה דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך וכו'

בספר יסוד ושורש העבודה (שער הקרבן פרק ח) כתב שצריך לומר תפילה זו בכוונה גדולה לפי שנוסח התפילה מובא בזןהר הקדוש ואמירתו מתקנת הרבה תיקונים.

מנין התיבות שיש בתפילה "בריך שמיה"

בריך שמיה יש ק"ל תיבות (ספר פתח הדביר סימן קלד ב) יחד עם תיבת אמן שבסוף תפילת בריך שמיה ובלי המילים "ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך" – שתתן לי בנים זכרים שיעבדו אותך.

ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך

ישנם סידורים שהמילים האלה נמצאים בסוגרים והסיבה לכך יש שכתבו מכיוון שתיבות אלו שייכים רק בנשואים שיש להם בנים ולא לבחורים, ודחו טעם זה שגם הבחורים יכולים להתפלל על העתיד וכן הוא הנוסח ותיהיב לי בנין דיכרין ותיתן לשון עתיד, או מהסיבה כלעיל שבריך שמיה יש בו ק"ל תיבות ולכן משמיטים תיבות אלו להגיע למנין ק"ל.

ויש שכתבו שאין להשמיט תיבות אלו ויש לאומרם בכל עת לפי שידוע כמה צריך להתאמץ לבקש רחמים על הבנים שילכו בדרך התורה וכל שכן להתפלל בעת רחמים שכזאת. ויש לאומרם תמיד אף שבניו גדלו והולכים בדרך הישר שכן מצאינו ביוחנן כהן גדול שהיה כהן גדול שמונים שנה בבית המקדש ובסוף מספרת הגמרא בברכות (כט, א) נעשה צדוקי ולכן יש להתפלל תמיד על בניו שילכו בדרך התורה.

כריעה באמירת אנא עבדא

יש הנוהגים שכשאומרים "אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה" לכרוע ולהשתחוות ויש שיצאו נגד זה וטעמם שאין לכרוע אלא במקום שתיקנו חז"ל והם תיקנו לכרוע רק בברכות שמונה עשרה תחילה וסוף, ובתפלת עלינו לשבח (כך כתב הכף החיים סופר בסימן קיג ס"ק יב), ויש שכתבו שמנהג ישראל דינא וכיון שנהגו לכרוע מותר ואף שאין לכרוע יותר מתקנת חכמים כאם שאומר בפירוש "דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתא" ביאור אני עבדו של הקב"ה שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו ואם לא יכרע נראה כדובר שקרים (דעתו של רבי עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר ח"ה חלק אורח חיים סימן ח סוף אות ד).  

לומר תפילה זו בשבת

אף שבשבת אסור לאדם לבקש על צרכיו הפרטים ולכן שינו חכמים את תפלת שמו"ע של שבת שאינה י"ח ברכות כמו ביום חול אלא מקוצרת לשבע ברכות ואת הברכות הפרטיות של אדם כגון אתה חונן תפלה על הדעת,  רפאינו תפלה על החולים  ברך עלינו  -תפלה על הפרנסה וכו' לא אומרים בשבת בריך שמיה אין באמירתו משום בקשת צרכיו בשבת והסיבה לכך לפי שיש כלל שכל נוסח תפילה שנתקו לכל אדם וגם נתקן לכלל שבת ושבת בקשת קבע זה נקרא טופס ברכות דהיינו תפלה קבועה מאנשי כנסת הגדולה ואין לחשוש בזה משום איסור שאילת צרכיו בשבת

ומה שנאסר לבקש על צרכיו האישים בשבת זה דווקא שכל אדם מסדר לעצמו שאלה ובקשות הצרכים לו או לבני ביתו לפי הזמן והעת שהוא צריך ועושה כדרך יום חול זה דבר האסור אבל נוסח הקבוע ברצף התפילה מותר (שו"ת תורה לשמה סימן קג).

האם צריך לעמוד בשעה שאומרים  בריך שמיה

המנהג שעומדים בזמן אמירת תפלת בריך שמיה, וכיון שכך המנהג אסור ליחידים לשנות ממנהג המקום ולשבת שנראה שמזלזלים בכבוד התורה אלא אם כן הוא חולה או זקן שקשה עליו העמידה.

זמו האמירה

ישנם ג' דעות מתי אומרים בריך שמיה יש אומרים בשעת הפתיחה של הארון, יש אומרים בשעה שמוצאים את האספר תורה מהארון, ויש אומרים אחרי שמוצאים את הספר תורה,

באיזה ימים אומרים  תפלה זו  

למעשה יש בזה מנהגים של בני אשכנז ובני ספרד עיקר אמירתה הוא במנחה של שבת בני ספרד נוהגים לומר תפלה זו רק בשבת בשחרית ובמנחה.  

מנהג בני אשכנז לומר בכל תפילה שפותחים בה את ארון הקודש דהיינו בשני וחמישי בשבת בבוקר ובמנחה בראש חודש במועדים חנוכה ופורים תעניות.

בחגים ובמועדים אומרים בשעת הוצאת הספר תורה עוד תחינות ובקשות כמו שמבוא בסידורים המנהג הוא לומר קודם את הבקשות של עניני היום ורק לאחר מכן את תפלת בריך שמיה

תרגום  עברי לבריך שמיה

בריך  שמיה דמארי עלמא בריך כתרך ואתרך– ברוך שמו של רבון העולם ברוך כתרך ומקומך.

יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבלא צלותנא ברחמי –

יהיה רצונך עם עמך ישראל לעולם, ופדות ימינך הראה לעמך בבית מקדשך, ולהגיע לנו מטוב אורך ולקבל תפלתינו ברחמים

יהא רעווא קדמך, דתוריך לן חיים בטיבותא, ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא, למרחם עלי, ולמנטר יתי, וית כל דילי, ודי לעמך ישראל –

יהי רצון מלפניך, שתאריך לנו חיים בטוב, ולהיות נפקד בין הצדיקים לרחם עלי ולמשור אותי, ואת כל אשר לי ואת כל אשר לעמך ישראל.

אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא אנת הוא שליט על כלא אנת הוא דשליט על מלכיא ומלכותא דילך היא –

אתה הוא הזן את הכל,ומפרנס את הכל, אתה הוא השולט על הכל, אתה הוא השולט על המלכים והמלכות שלך היא.

אנא עבדא דקודשא בריך הוא, דסגידנא קמיה,ומקמי דיקר אורייתיה בכל עידן ועידן לא על איניש רחיצנא, ולא על בר אלהין סמיכנא אלא באלהא דשמיא שהוא אלהא קשוט ואורייתיה קשוט ונביאוהי קשוט, ומסגי למעבד טבון וקשוט ביה אנא רחיץ, ולשמיה קדישא יקריא אנא אימר תושבחן. –

אני עבדו של הקדוש ברוך הוא שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל זמן וזמן לא על איש אני בוטח ולא על בני אלהים אני סומך, אלא באלהי השמים, שהוא אלהי אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת, ןמרבה לעשות טובות ואמת, בן ו אני בוטח ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות

יהא רעווא קדמך דתפתח לבאי באורייתא ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך, ןתשלים משאלין דליבאי, ולבא דכל עמך ישראל לטב, ולחיין ולשלם אמן  –

יהי רצון מלפניך, שתפתח לבי בתורתך, ותתן לי בנים זכרים שעושים רצונך, ותשלים משאלות לבי ולב כל עמך ישראל לטוב ולחיים ולשלום אמן