פסוקי דזימרא חלק ג' "הללויה" – "ברוך ה'" "ויברך דוד" "שירת הים" "ישתבח" "ברכו"

פסוקי דזימרא חלג ג "הללויה" – "ברוך ה'" "ויברך דוד" "שירת הים" "ישתבח" "ברכו"

• "הללויה הללו אל בקדשו"

כל הנשמה – כופלים הפסוק "כל הנשמה" והטעם: לפי שהוא סוף פסוקי דזימרה, טעם אחר: כדי שלא יהיה לשטן פתחון פה לומר על ישראל שהם ממהרים לסיים את תפילתם  לכן חוזרים (ספר מקור התפילות) טעם אחר במזמור קנה שבתהלים שבסופו נמצא הפסוק כל הנשמה נאמר י"ב פעמים "הללו" כנגד י"ב חודשי השנה לכן כופלים פסוק אחרון כנגד שנת מעוברת שיש עוד חודש בשנה (שבלי הלקט סימן קעב בשם האחרונים). ועוד לפי שהוא פסוק אחרון של הלל (שערי טעמי המצוות ענין תפילה סד).

ברמזיו – יש בו שלוש עשר הילולים רמז לשלש עשרה מידות שבהם מנהיג הקב"ה את עולמו (פירוש רד"ק על התהילים).

עוד ברמזיו – במזמור זה רמוז עשר ספירות "הללו אל בקדשו" ספירת כתר, "הללו ברקיע עזו" ספירת חכמה, "הללו בגבורתו" ספירת בינה, "הללו כרב גודלו" חסד, "הללו בתקע שופר" גבורה, "הללו בנבל וכינור" ת"ת, "הללו בתוף ומחול" נצח, "הללו במינים ועוגב" הוד, "הללו בצלצלי שמע" יסוד, "הללהו בצלצלי תרועה" מלכות, (אר"י הקדוש).

"ברוך ה' לעולם"

הטעם שאומרים ארבע פסוקים אלו – לפי שבאלו המזמורים מסתיים ספר התהילים שכל יום לכן תקנו לומר אותם כאן אחרי שאמרנו את התהילים של תפילת שחרית (אבודרהם). טעם אחר: לפי שאסור להפסיק בדיבור בפסוקי דזימרא לישתבח, והרוצה להפסיק צריך לומר ד' פסוקים אלו, ולכן תיקנו לומר זאת בסוף כל הנשמה לפי שרוב הפעמים שמפסקים בדיבור מפסיקים שם (לבוש נא ה). טעם אחר: כדי שפסוקים אלו יהיו שגורים  בפי הבריות שאם יצטרכו להפסיק בדיבור באמצע פסוקי דזימרא ידעו לומר ד' פסוקי אלו ויפסקיו בדיבורם  (מוהר"א אזולאי נא ב).

• "ויברך דוד"

ויברך דוד – מקורו עד "ומהללים לשם תפארתך" מדברי הימים (א-כט) מי "ויברכו שם כבודך עד השירה" נחמיה (ט) "שירת הים" מפרשת בשלח.

טעם אמירתו – הגאונים תקנו לומר "ויברך דוד ושירת הים" לפני ברכת ישתבח כי ט"ו השבחים האמורים בישתבח מבוססים על פסוקים אלו (אבודרהם).

בדיניו – בשעת אמירת "ויברך דוד" עומדים והטעם: לפי שהוא עיקר השבח של פסוקי דזימרה (דרכי משה).

צדקה: הארי ז"ל נהג לתת צדקה מעמד כשהגיע לפסוק "והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכול" (רמ"א נא ז), והטעם: העשיר בנותנו הצדקה ביד רחבה יוכיח בכך שמאמין שלא כוחו ועוצם ידיו עשה לו את החיל אלא שעושרו מהקב"ה וזה שאומר "והעושר והכבוד מלפניך" והעני שמקבל יביע אמונתו ובטחונו במי שהעושר והכבוד שלו (פרי חדש מ"ז סו"ס צב).

• "וכרות עימו"

"וכרות עימו הברית" יש הפסק "וכרות" אע"פ שהוא אמצע הפסוק בנחמיה (פרק ד) והטעם לפי שנהגו ביום שיש בו ברית מ"וכרות עימו" לומר פסוק פסוק ומחלקים הפסוקים בין המוהל והסנדק והציבור ושנתרברב המנהג לעשות הפסק גם ביום שאין בו ברית (אוצר מנהגי ישורון) (והטעם שעושו כן ביום שיש בו ברית לפי שהוא מעננושל בריתו של אברהם אבינו ואיתה במדרש שקריעת ים סוף היתה בזכות המילה שבבשרם (שם)."

• שירת הים – "אז ישיר"

הטעם שמקדימים מזמורים שהם מהנביא ם וכתובים לאמירת שירת הים שהיא פסוקים מהתורה מפני גודל מעלת שירת הים  סמכו אותה לברכות קריאת שמע ולכן אמרו תחילה פסוקים מהכתובים והנביאים (ערוה"ש בשם הזוהר).

"ה' ימלוך" – בשירת אז ישיר שמגיע לפסוק ה' ימלוך את הפסוק ואומרים אותו ב' פעמים" והטעם: בכדי לומר כי נגמרה השירה ואם לא היו כופלים לא היה נראה שהוא סוף השירה כי "כי בא" הוא המשך הפרשה (כל בו ד).

"ה' מלכות קאם לעולם ולעלמי עולמים"

הטעם שכופלים פסוק זה ואומרים בארמית, לפי שלשון ה' ימלוך לעולם ועד משמע לשון עתיד ועכשיו ח"ו אינו מלך, לכן מתרגמים ואומרים ה' מלכותא קאם לעולם ולעלמיא עלמיא, דמשמע דמלכותו קיימת תמיד היה הווה ויהיה (אוצרות יעקב).

בסגולותיו: האומר שירת הים בשמחה מוחלין לו על כל עונותיו ויחשב באמירתו כאילו עבר היום את הים (משנ"ב ס נא ס"ק יז). אמר רבי יהושע בן לוי כל האומר שירה בעולם הזה זוכה ואומרה לעולם הבא (סנהדרין צא, ב).

• שירת הים

יש בה עולם הזה ויש בה עולם הבא יש בה קשרי האמונה ויש בה ימות מלך המשיח ותלוי בה כל אותם תשבחות האחרים שאומרים העליונים והתחתונים שירה זו נבנתה בכ"ב אותיות קדושות חקוקות ובעשרה מאמרות והכל נרשם בשם הקדוש והכ שלמות השם הקדוש (זהור בשלחח נד).

סגולת אמירת שירת הים

האומר שירת הים בקול  ובשמחה מועיל כרפואה סגולית לחולי הנפש השונים (ספר חרדים פרק עג). כפרת עונות צורת אמירתו: ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו (משנ"ב נא ס"ק קיז). בדקדוקיו – יש להפסיק בין במים לאדירים, והטעם לפי שאדירים הכוונה על המצרים ולא על המים (משנ"ב נא סקי"ז).

• ישתבח

ישתבח -מי חיבר תפילה זו  יש אומרים שחברו שלמה המלך ורמז בו את שמו בר"ת ישתבח שמך לעד מלכנו האל המלך" (מחזור ויטרי, כל בו סימן ה). ופתח במילת ישתבח לפני שחתם את שמו בר"ת, מפני הענווה שלא רצה שירגישו שהוא זה שיסד הפיוט (מחזור ויטרי),

ויש שכתבו שחכם  שחיברו היה שמו שלמה  ועשאו לכבוד שלמה המלך (אבודרהם). ויש כתבו ששבח זה חיברו אברהם אבינו (פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ו) וחתם שמו בר"ת אדון הנפלאות, בורא כל הנשמות, רבון כל המעשים, הבוחר בשירי זמרה.

על מה ניתקן: שבח ישתבח נתקן על שירת הים ועליו אנו אומרים "ישתבח שמך שהוא בכוחו רגע הים" (סדר היום).

טעם אמירתו: לפי שיש בו ט"ו הלולים כנגד ט"ו שיר המעלות שאמר דוד (שערי טעמי המצוות ענין תפילה סח).

בדינו: אינה פותחת "בברוך" והטעם: לפי שהיא סמוכה לחברתה "ברוך שאמר" (שו"ענג נד).

טעם אחר שאינה פותחת בברוך לפי שהוא מטבע קצר הכוונה ברכה קצרה (רשב"א בתשובה לרמב"ן סימן רכ).

טעם אחר: כיון שמגיע  אחרי פסוקי דזימרא אין צריך פתיחת ברוך שבלא פתיחה ניכרת התחלה (תוס' פסחים קד, א).

• חצי קדיש

חצי קדיש: אחרי "ישתבח" לפני "ברכת יוצר" אומר החזן חצי קדיש והקדיש הוא על כל "פסוקי דזימרה" לפי שתקנו לומר קדיש אחר פסוק או משנה (ספר הפרדס לרש"י),

הטעם חצי קדיש ולא קדיש שלם: לפי שבמקום שבאה להפסיק בין שתי קטעי תפילה כגון כאן בין "פסוקי דזימרה" לברכות שמע, או קריאת התורה אומרים חצי קדיש. (פרי מגדים נה -א) (לבוש נה- א).

בדיניו: בעי עשרה ככל דבר שבקדושה שאינו פחות מעשרה ולומדים שצריך עשרה מדכתיב "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (טור נה א).

• "ברכו את ה' המבורך"

ברכו – אחר הקדיש אומר השליח ציבור "ברכו את ה' המברך" והציבור עונה "ברכו את ה' המברך לעולם ועד" ומנין שהציבור חוזר אחר השליח ציבור ר' יוסי אמר לומדים זאת מהפסוק (דברים לב) "כי שם השם אקרא הבו גודל לאלוהינו" (ספרי).

וחוזר הש"ץ "ואומר ברוך ה' המברך לעולם ועד" והטעם: שחוזר ואומר בכדי לכלול עצמו בברכה שהרי אמר "ברכו" משמע אתם תברכו ואע"פ שאמר "המבורך" שמשמע שכולל גם עצמו מ"מ טוב שיחזור שוב (לבוש נז א).

נהגו לכרוע כשאומרים "ברכו" (כל בו ח') והטעם: על שם הפסוק (דברי הימים כט כ) "ויאמר דוד לכל הקהל ברכו נא את ה' אלוהיכם ויברכו כל הקהל לה' אלי אבותיהם ויקדו וישתחוו לה' ולמלך" הרי שמצאנו קידה והשתחוויה באמירת ברכו (ביאור הלכה סימן קיג).

אמירת פסוקים בברכו: יש שאומרים בשעת ברכו את הפסוקים המבוארים בסדורים ואנו אין נוהגים לומר פסוקים אלו כדי שיאזינו ויתכוונו למה שהחזן אומר, מידי דהוי הפסוקים של ברכת כהנים שאין אומרים כדי שיאזינו לברכת כהנים (טור נז א)