פסוקי דזימרא חלק א מזמור שיר – ברוך שאמר
פסוקי דזימרא – חלק א' "מזמור שיר חנוכת הבית" ו"ברוך שאמר"
- פסוקי דזימרא
מברוך שאמר עד ישתבח נקרא פסוקי דזימרא ביאור – פסוקי דזימרה הם מזמורים של הודאה ושבח לקב"ה ותקנו לאמרה על פי מה שנאמר בגמ' (שבת קיח, ב) "שחייב אדם לגמור הלל בכל יום לשבח לה' בתהילות ותשבחות לבורא".
צורת האמירה – אין חיוב לעמוד כשאומר "פסוקי דזימרה" ויכול לומר אף בישיבה, ומנהג העולם לעמוד ב"ברוך שאמר" וב"מזמור לתודה" וב"ויברך דוד" עד "יוצר" אמנם יש שנהגו לעמוד בכל אמירת פסוקי דזימרה וסמכו את מנהגם על הפסוק שאמר דוד המלך "חצות לילה אקום להודות לך" (סידור צלותא דאברהם).
- בפסוקי דזימרא יש עשרה מזמורים והם כנגד עשרה מאמרות שנברא העולם (אבודרהם).
עשרה מזמורים של "פסוקי דזימרה" הם כנגד עשרה מאמרות.
"ברוך שאמר והיה עולם" – כנגד "בראשית ברא" (בראשית א א).
"מזמור לתודה" כנגד "ויהי אור" (שם ג) שעליו כולם צריכים להודות.
"יהי כבוד… השמים הכין כסאו" כנגד "יהי רקיע בתוך המים" שכבדו של מקום שהבדיל כסאו למעלה.
"אשרי יושבי" כנגד "ויקוו המים" שאל"כ לא היה מקום לבריות לשבת בו.
"הללויה נפשי… נותן לחם לרעבים" כנגד מאמר חמישי "תדשא הארץ אוכל מזריע" (שם כ).
"הללויה כי טוב… מונה מספר לכוכבים" כנגד "יהי מאורות ברקיע השמים".
"הללו את ה'… החיה וכל בהמה" כנגד "ישרצו המים שרץ נפש חיה".
"הללויה שירו לה'… יעלזו חסידיים בכבוד" כנגד "תוצא הארץ נפש חיה למינה" וזו היא מדת חסידות שאין רצונו להזדקק לשאינו מינו אלא למינו.
"הללו אל בקדשו .. כל הנשמה" כנגד "נעשה אדם".
"ויברך דוד. .ואתה מושל בכול" כנגד "פרו ורבו וכבשהו" את הארץ על ידי שאתה מושל בכול. (אבודרהם עמ' סב).
- בדיני פסוקי דזימרה
א יש להיזהר בלהפסיק בדיבור "מברוך שאמר" עד "ישתבח" ,והטעם: לפי ש"ברוך שאמר" הוא ברכה שלפני "פסוקי דזימרה" "וישתבח" היא ברכה שלאחריה ואם ידבר יהיה הפסק בין ברכה ראשונה לברכה אחרונה.
ב הפסיק בדיבור אפי' מילה אחת הוי הפסק (פר"מ) ודינו כתבו הפוסקים זה לשונו אפשר שצריך לחזור ולברך.
ג סיים היחיד "ברוך שאמר" לפני החזן יענה אחרי החזן אמן וענית אמן לא נחשבת להפסק לפי שפסוקי דזימרא הוי שבח ואמן גם הוי שבח (משנ"ב נא – ב).
"מזמור שיר חנוכת הבית"
"מזמור שיר" – לפני שמתחילים פסוקי דזימרא אנו אומרים מזמור שיר חנוכת הבית" מזמור זה אמר שלמה המלך בשעה שהכניס את ארון לבית קודש הקדושים ולא נענה עד שהזכיר זכות דוד שמו שהגמרא בשבת (ל, א) אומרת ונענע לו ומה שאומרים אותו לפני פסוקי דזימרא ולא בתוך פסוקי דזימרא לפי שכל פסוקי דזימרה הם מפסוקים שאמר דוד המלך ע"ה מתוך ספר התהילים הקדימו מזמור זה שבו נודע צדקותו של דוד המלך שאנו הולכים ואומרים את הפסוקים שאמר ולא הכניסו אותו בתוך "ברוך שאמר" (ערוך השולחן נ- ד).
ממזור זה נאמר אחרי שאמרנו תחילה ברכות השחר וסדר הקרבנות כמו שמבוא בסידורים הטעם שתקנו לומר מזמור זה אחרי הקרבנות כדי להדגיש את האמונה בביאת משיח ובבנין בית המקדש לפיכך הנהיגו לומר אחרי פרשת הקרבנות, ומשנת איזה מקומן, מזמור שיר חנוכת הבית (צלותא דאברהם עמוד קמז).
- קדיש אחר "מזמור שיר חנוכת הבית"
אחר אמירת מזמור שיר חנוכת הבית יש הנהוגים לומר קדיש הטעם בקדיש זה: משום שמובא בשם המקובלים שיש לשמוע ארבעה קדישים בתפלית שחרית, ויש אנשים שממהרים למלאכתם ויוצאים מבית הכנסת לאחר חזרת הש"ץ וחסר להם את הקדיש שבסוף התפילה לכן תקנו לומר עוד קדיש על מזמור זה, וקדיש זה, וקדיש קודם ברכו, וקדיש שלאחר חזרת הש"ץ, ארבעה קדישים (צלותא דאברהם עמוז קמז). טעם אחר: כדי להפסיק בין המזמור ל"ברוך שאמר", ולהראות שהוא אינו חלק של פסוקי דזימרא (שם).
"ברוך שאמר"
מי תקן תפלת "ברוך שאמר" שבח זה תקנו אנשי כנסת הגדולה על ידי פתק שנפל מהשמים ובו היה כתוב מזמור זה ויש בו פ"ז אותיות (משנ"ב נא).
בתחילת ברכת "ברוך שאמר" – משונה ברכה זו מכל הברכות שמתחילות בברוך ומסיימות בברוך לפי שמתחילות בברוך וזה אינו אלא באמצע הברכה כשאומר "ברוך אתה… האל אב הרחמן המהולל ברוב התשבחות" ואם כן מדוע לא תקנו לפתוח בברוך , ולכן נראה לומר שעיקר הברכה מתחילה מ"ברוך אתה ..האל האב הרחמן המהולל ברוב התשבחות" וראיה לדבר מסיום הברכה לפי שיש כלל שכל סיום הברכה דומא לתחילתו והסיום "מלך מהולל בתשבחות" וכנגדו תחילת הברכה האל האב… המהולל ברוב התשבחות" ולא מוזכר כלל עניין הלל ותשבחות, ורק הסמיכו ל"ברוך שאמר" לפי שרצו להזכיר שבחו של הקב"ה לפני התפילה את שבח איך שבאמרו נברא העולם "ברוך שאמר והיה עולם" איך שבטובו מתחדש בכל יום מעשה בראשית "ברוך עושה מעשה בראשית" וכו' (ערוך השולחן נא- ג).
הטעם שפותחים ב"ברוך שאמר" לפני התפילה כדי להסדיר שבחו של מקום ורק אח"כ להתפלל (ברה בעל האשכול).
- עשרה "ברוך" שב"ברוך שאמר"
עשרה פעמים נאמר "ברוך" אם לא נחשב את ברוך הראשון שהוא מדברי פתיחה וברוך של תחילת הברכה במזמור זה שאינה מן המניין אלא נגררים לשבח להזכרת שמו המיוחד כנגד עשרה מאמרות שנבראו העולם (כל בו).
- י"ג ברוך ש"ברוך שאמר"
י"ג פעמים נאמר ברוך "ברוך שאמר" כנגד י"ג מידות של רחמים להמשיך ברכה על כל מידה ומידה (ערוך השולחן נא ב). טעם אחר: לפי שבפסוקי דזימרה יש י"ג עניני שבח ואלו הם: "הודו", "מזמור לתודה", "יהי כבוד" ו"אשרי". חמשה מזמורי הללויה: "ברוך ה", "ויברך דוד", "וכרות עימו" ו"ושירת הים" וכנגדם תקנו י"ג ברוך (ערוך השולחן נא-ב).
- צורת האמירה
עמידה: אומרים מזמור זה בעמידה (רמ"א סז), והטעם: לפי שהוא מעיקר השבח (לבוש נא). דקדוקי אותיות: שאומר "בפה עמו" יאמר בסגול, "בתשבחות" בחיריק.
אחיזת הציציות: לפני שאומר ברוך שאומר יאחוז שתי ציציות של לפניו ביד ימין עד גמר הברכה ובגמר ברכת "ברוך שאמר" מנשק ועוזבם (מג"א נא-א). ולמה תקנו חכמים לאחוז בציציות לפי שבפסוקי דזימרה יש בה עשרה פעמים "ברוך" כנגד עשרה דיברות, לכן לוקח שתי ציציות בידו שיש בכל אחד מהם חמשה קשרים, וביחד הם עשרה קשרים, שהם כנגד עשרה דיברות (שו"ת זכרון יהודה סימן ט).
