עשרה הרוגי מלכות חלק 4

עשרה הרוגי מלכות

הריגת רבי חוציפת המתורגמן

רבי חוצפית המתורגמן היה חי שנים רבות אחרי החורבן והוא היה מתורגמן בזמן נשיאותו של רבן גמליאל שהוא בנו של רבי שמעון בן גמליאל שהיה אחד מעשרה הרוגי מלכות

רבי חוציפת המתורגמן היה בן מאה ושלושים כשהוציאו אותו הקיסר להורג, הוא יפה תואר עד למאוד דומה למלאך ה' צבאות, כשהשליחים באו להוציאו להורג ראו את יופיו המיוחד והלכו וספרו לקיסר שמדבר באדם היפה באדם, אמר לו תרחם על האדם הזקן שאל הקיסר את ר' חוציפת בן כמה אתה אמר לו רבי חוצפית בן מאה שלושים פחות יום אחד, ואני מבקש ממך בקשה אחת את ימי המלאה המתין עד למחר ליום הולדת שליח מאה שלושים ובכך ימים יהיו מלאים, שאלו הקיסר מה משנה לך אם תמות היום או מחר, אמר לו הצדיק אני רוצה לקיים עוד שתי מצוות לקרוא קריאת שמע בבוקר בתפילת שחרית ובמערב בתפילת מעריב ולהמליך עלי את שם הגדול והקודש

אמר לו הקיסר אתם עזי פני ועזי נפש, עד מתי אתם בוטחים בקב"ה, הרי אבותי  הרחיבו את ביתו את בית המקדש כששמע את דברי הגידופים של הקיסר מיד בכה ר' חוצפית בכי נורא וקרע בגדיו

שאלו ר' חוציפת את הקיסר מה תעשה ביום הגדול והנורא שהקב"ה יבוא ויתגלה כבוד מלכותו ויפקוד על רומי ועל העבודה זרה שלכם ויראה לכם מי הוא בורא העולם ענה הקיסר עד מתי אני אתווכח עם הזקן הזה ומי שציווה שיהרגו אותו סלקו אותו ותלהו

אחרי התליה הגיעו השרים והחכמים של הקיסר ובקשו ממנו מפני שר' חוציפת זקן ומבוגר שיסכים שיקברהו אותו ובאמת המלך הסכים שיקברהו אותו.

הגמרא מספרת שאלישע [המכונה בגמרא אחר כיון שיצאה לתרבות רעה] ראה את לשונו חתוכה זרוקה בעפר ומבארים שזה היה חלק מהסיבות שהוא יצא לתרבות רעה, ואלישע היה חבריו של רבי עקיבא כמו שמבואר במסכת חגיגה שנכנסו יחד לפרדס נמצא שהריגת רבי חוצפית המתורגמן היה גם בסביבות הריגת רבי עקיבא

רבי ישבב הסופר

הגמרא בכתובות אומרת שרבי ישבב הסופר היה בן גילו של רבי שמעון בר יוחאי והיה גם חבר שלו, ובזמן שהרגו את רבי עקיבא שהוא היה רבו של רבי שמעון בר יוחאי היה רבי ישבב הסופר צעיר לימים וזמן  הריגתו כנראה הרבה אחרי רבי עקיבא

רבי ישבב היה בן תשעים שנה בזמן שהוציאו אותו להורג, כשהוציאו אותו להורג אמר לתלמידים שלו הלואי והייתי כפרה על הדור, אמרו  לו תלמידיו מה תהא עלינו איך נסתדר בלי רבינו אמר להם החזיקו איש ברעהו ואהבו שלום ומשפט כמו שנאמר איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק

אמר לו הקיסר בשעה שהוציאו להורג בן כמה אתה אמר לו רבי ישבב אני בן תשעים שנה, והוסיף ואמר לו עוד כשהייתי בבטן של אמי נגזרה הגזרה עלי ועל חברי שאתה תהרוג אותנו, ואתה אוי לך כאשר הקב"ה יפרע את דם חסדיו את דם של עשרה הרוגי מלכות שהרגת  מידך, אמר הקיסר תמהרו להרוג גם אותו ואראה מה כוחו וגברותו של אלוהי מה יוכל לעשות לי בעולם הבא וציוה שישרפו אותו.  

הריגת רבי אלעזר בן שמוע

רבי אלעזר בן שמוע היה תלמידו של רבי עקיבא והיה רב של רבינו הקדוש רבי שהוא סידר את המשניות, ביום שמת רבי עקיבא נולד רבי הקדוש ולפי זה יוצא שרבי אלעזר בן שמוע נהרג שנים אחרי שהרגו את רבי עקיבא והוא היה האחרון מעשרה הרוגי מלכות.

רבי אלעזר בן שמוע ביום שהוציאו אותו להרוג היה בן מאה וחמש שנים, יום הריגתו יצא בשבת שלח בקשה לקיסר שידחה את הריגה עד הערב כדי שיקיים את מצוות קידוש של שבת, אמרו לו שלוחי הקיסר אם אתה בוטח בקב"ה שהוא כל יכול מדוע אינו מציל אותך מידי אמר להם הסיבה לכך כדי שהוא יהיה יוכל  אחר כך לתבוע ממכם את הדם שהרגתם ולתת לכם עונש על כך, שלחו  לקיסר מה שהוא ענה להם, אמר הקיסר איזה עם של עזי פנים אתם אפילו כשהולכים  להרוג אתכם אתם מאמינים בה' שלכם ואינכם חוזרים בכם, ושוב שאלו הקיסר לרבי אלעזר בן שמוע מדוע ה' לא מציל אותך ממני, אמר לו כבר עניתי לשליחים שלך ששאלו  את השאלה הזאת, כדי להיפרע ממכם ולתת לכם את עונש אמר לו הקיסר אם כן שיפרע עכשיו למה הוא מחכה אמר לו הצדיק אם כשהחריבו את בית המקדש שזה היה ביתו של הקב"ה ושרפו את היכלו המתין כמה שנים עד שנתן להם עונש עכשיו לא כל שכן שימתין עם העונש

ציוה המלך שיוציאהו להורג, יצאה נשמתו ובת קול אמרה אשריך רבי אלעזר בן שמוע שאתה טהור ויצאה נשמתך בטהרה וכך עלו נשמות הצדיקים והקדושים עשרה הרוגי מלכות אל אביהם שבשמים.