עשרה הרוגי מלכות הריגת

עשרה הרוגי מלכות 

הריגת רבי חנינא בן תרדיון – הריגת רבי יהודה בן בבא – הריגת רבי יהודה בן דמא

הריגת רבי חנינא בן תרדיון

כשציווה הקיסר שלא ללמוד תורה ולא ללמד תורה, רבי חנינא לא השלים עם הגזרה הזאת והיה מקהיל קהילות ברבים ומלמדים תורה, היה יושב בשווקים ברחובות של רומי והיה לומד תורה

הקיסר תפסו שמקהיל קהילות ברבים וגזר עליו מיתה קשה, לכרוך את גופו עם ספר תורה שלמד בו  ולשרוף אותם יחד, ובנוסף להניח סביב גופו ספוגים של צמר מלאים במים כדי שימות מיתה איטית וקשה, לאחר מכן אמר להדליק את האש ולזרוק אותו לשם

בתו של רבי חנינא היתה בשעת גזר הדין, אמר לאביה הצדיק, אבא אוי לי שראיתיך כך אני מצטערת שככה אני ראוה אותך, ענה לה אביה הצדיק טוב לי בתי שראית אותי בכך זה לא מיתה של ענוש על משעים טובים שעשיתי אלא זה יסורים של אהבה להשלים את התיקון שלי בעולם וזה זכות למות על קידוש השם ולעשות רצון הקב"ה אף במיתה,

שאלו אותו התלמידים רבי תספר לנו מה אתה ראוה אמר להם אני רואה יריעות של קלף של ספר תורה נשרפים ואותיות פורחות באוויר, ואז התחיל לבכות שאלו אותו התלמידים מדוע אתה בוכה, אמר להם אם הקיסר היה הורג אותו לבד לא היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף יחד עם הספר תורה בזיון הספר תורה קשה לי מאוד.

תלמידיו ראו את מה שעשה הקיסר שהניח לו צמרים של צמר ספוגים באש כדי שימות לאט מתוך יסורים, יעצו לו התלמידים שיפתח את הפה בתוך האש וכך תמהר את מיתתך ולא תתיסר במיתה אמר להם מוטב שמי שנתן לי את הנשמה שנולדתי עימה [הקב"ה] הוא ייקח ממני את זה ולא שאני ימית את עצמי על ידי פתיחת פי להכניס אש

המוציא להורג של הקיסר היה נוכח בשעת משא ומתן של התלמידים ושל רבם רבי חנינה אמר לו אם אני מוריד ממך את הספוגים של הצמר מעל גופך כדי שתמות במהרה ותצא נשמתך בקלות ולא מתוך יסורים אתה מבטיח לי שאני מגיע לשמים אני מקבל חלק בעולם הבא אמר לו רבי חנינא כן אמר לו המוציא להורג תשבע לי על כך ונשבע רבי חנינא, מיד הגביר את האש והוציא את ספוגי המים שהיו על גופו של הצדיק ומיד יצאה נשמתו של רבי חנינה

כשיצא נשמתו של רבי חנינא השליך עצמו המוציא להורג לתוך האש ונשרף, יצאה בת קול ואמרה ר' חנינא בן תרדיון והמוציא להורג מוזמנים לחיי עולם הבא

ועל הדבר הזה שבמעשה אחד זכה המוציא להורג בעולם הבא בכה ר' יהודה הנשיא ואמר  "יש קונה עולמו בשעה אחת" במעשה אחד הוא זכה לעולם הבא, ויש אדם שמפסיד את כל שכרו בשעה אחת, כגון יוחנן כהן גדול שהיה כהן גדול בבית המקדש במשך שמונים שנה, ולבסוף ימיו נהיה צדוקי והפסיד את כל שכרו שהיה כה"ג.

הריגת רבי יהודה בן בבא

רבי יהודה בן בבא לא טעם, טעם שינה אלא כשנת הסוס מגיל שמונה עשרה עד גיל שמונים

רבי יהודה התכונן ליום הוצאתו להורג, והיה יושב באתו יום של פסק הדין בתענית, הגיע אליו ר' ראובן אצטרובול שהיה צדיק גדול, ואמר לו רבי אני יודע שאתה צדיק גמור, ואנו מצטערים שהקיסר הרשע גזר להורג אותך, יש לי עיסקה בשבילך אם אתה רוצה שאני ימות תחתיך ואתה תינצל.

אמר לו רבי יהודה אם גזרה של מלכות בשר ודם גזרה של מלך אין אנו יכולים לבטל אנו לא יכולים לבטל את גזרת של קיסר רשע, אז גזרה של מלך מלכי המלכים אנו יכולים לבטל לכן אמר לו נעשה את רצון הקב"ה ואני יצא למיתה ואמר לו אחרי שיצא נשמתי  תברך "ברוך דין האמת".

אותו היום שהוציאו אותו להריגה היה יום שישי ערב שבת קודש והוציאו להורג בבוקר אמר להם למוציא להורג  בבקשה תהרגוני בערב שעוד אזכה לקיים מצוות קידוש אמר לו המוציא להורג עדיין אתה סומך על הקב"ה אמר לו כן, אמר לו עדיין יש לו כח להציל אותכם אמר לו כן, אמר לו המוציא להורג אם כה למה לא הציל אותכם מהגזירה של הקיסר, אמר לו אנו חייבים מיתה למלך גדול ונוראה והקיסר הוא רק מבצע את זה, אמרו לקיסר את דברי ר' יהודה  הקיסר כעס מאוד על דברי רבי יהודה

שאלו אותו התלמידים לא היה לך להתחנף לקיסר אמר להם לא למדתם שכל מי שמתחנף לרשע מיד נופל

אמר לו לקיסר בבקשה תמתין לי שאני יקיים עוד מצווה אחת קידוש של שבת אמר לו אני מקבל את בקשתך מיד התחיל ויכולו השמים והארץ והיה אומר בנעימות ובקול רם כיון שהגיע לברא אלהים לעשות לא הניח הקיסר לגמור את הקידוש והרגהו ויצאה נשמתו "באלהים" יצאה בת קול ואמרה אשריך רבי יהודה שהיית ה דומה למלאך ויצא נשמתך באלהים.

כשיצאה נשמתו ציווה הקיסר הרשע לחתוך את גופו לאברים אברים ואבריו הושלכו לכלבים ולא הוספד ולא נקבר  יצאה בת קול ואמר אשריך רבי יהודה בן בבא שגופך נקי ויצאה נשמתך בנקיות.

הריגת רבי יהודה בן דמא

יום גזר הדין של הוצאתה להרוג של רבי יהודה בן דמא חל בערב שבועות  ביקש ר' יהודה מהקיסר תמתין קצת עד שאקיים מצוות עצרת ואני יקדש את חג השבועות וזאת כדי לתת שבח והודיה לקב"ה על שנתן לנו את התורה הקדושה

אמר לו הקיסר תגיד לי אתה עדיין מאמין בתורה ובה' אמר לו רבי יהודה בודאי המשיך לשאול אותו מה השכר שאתם מקבלים מלימוד התורה, אמר לו על זה אמר דוד המלך בתהילים מה רב טובך אשר צפנת ליראתך שזה שכר בעולם הבא בלי סוף

אמר להם אתם עם שוטה שאין יותר שוטים ממך אתם מאמינים שיש עוד עולם אחר המיתה למעלה עולם האמת ענה לו רביה היודה אנחנו שוטים אתם שוטים שאינכם מאמינם שיש עוד עולם למעלה ואתם כופרים בקב"ה שברא את העולם

הקיסר כעס מאוד על דבריו החליט להתנקם בו וציווה לקשור את שערות ראשו לזנב של הסוס ולהוליך אותו בכל רחובות רומי ואחר כך שמת חתכו את בשרו אברים אברים.