משלוח חינם בקניה מעל 95 ש"ח

מצות כתיבת ס”ת

המצווה האחרונה במנין תרי”ג המצוות לפי סדר הכתובים היא מצוות כתיבת ספר תורה מצות מהתורה על כל אחד ואחד לכתוב ס”ת לעצמו וכן נפסק להלכה, ולומדים זאת ממה שכתוב בספר משנה תורה פרשת וילך  (דברים לא יט) “ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם” אמר רבה אע”פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו שנאמר “ועתה כתבו לכם וכו'” (סנהדרין כא, ב, רמב”ם הלכות ס”ת פ”ז ה”א).

שיטת הרמב”ם:  הרמב”ם בהלכות ספר תורה (פרק ז הלכה א) כתב מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתבו ספר תורה לעצמו שנאמר “ועתה כתבו לכם את השירה” כלומר כתב ולכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כתובים את התורה פרשיות פרשיות .

שיטות הראשונים שלומדים חיוב כתיבת  ספר תורה מפרשת האזינו

יש שיטות ראשונים שמבארים את הלימוד מהפסוק “ועתה כתבו לכם את השירה” שהשירה הכוונת לשירת האזינו ולא לתורה כולה, ולומדים קל וחומר חיוב כתיבת כל התורה מפרשת האזינו מה שירת האזינו שהיא רק עשותה של תורה חייבים לכתוב כל שכן שכל התורה כולה חייבים לכתוב (כלי חמדה פרשת וילך).

השתדלות למצווה זו

צריך להשתדל ולחזר אחריה (טור, וכן מבוא  בבני יונה) והעובר על זה ולא כתב באם היה לו אפשרות לכתבו ולא כתב ביטל מצות עשה ועונשו גדול וכל המקיים אותה וכותב ספר תורה יהיה ברוך (רא”ש) ועוד כתוב כל המקיים  מצוות ספר תורה בתוך ביתו אפילו של אביו עליו הכתוב אומר הון ועושר בתוך ביתו וצדקתו עומדת לעד (ירושלמי סוף ביכורים).

הבית יוסף (יוטר”ד סימן ער) פוסק שאף שהיום לא לומדים מתוך ספר התורה אלא מחומשים, לא נתבטל עיקר מצוות כתיבת ספר תורה, ושראוי לקים מצווה זו כדי ללמוד מהספר תורה.

כמה צריך להשקיע

הש”ך כותב (קונטרס פעול צדק) שחיוב המצווה זו “אם אפשר לו” דנו הפוסקים מה הכוונה אם אפשר לו יש שאומרים שלא חייב רק עד עשירית מנכסיו אלא עד חומש ויש אומרים שהרבותא שאפילו יותר מחומש כל שאפשר לו חייב ויש אומרים שבא לרבות שאין צריך לחזר על הפתחים מי שאין לו כסף  לקיים מצוה זו אבל עד שם חייב לקיים מצווה זו\

הטעם במצות כתיבת ס”ת לכל אחד מישראל

לפי שדרך בני אדם שעושים דברים לפי הבנת הדברים, וכיצד הם יודעים מה שהם זקוקים לדעת על פי מה שיש בידם ונמצא אצלם, ולכן צווה הקב”ה שיהיה מצוי ביד כל אחד מישראל ס”ת מוכן בביתו וברשותו… כדי שיכול ללמוד בו בכל עת שירצה וידע וישכיל במצות השי”ת החמודות מזהב ומפז רב (ספר החינוך מצוות תריג).

טעם אחר: כדי שיהא תמיד מצויה אצלו ללמוד מתוכו את התורה הקדושה ואחר שטרח ועמל בה חביבה עליו ואנן סהדי שיש לו חשק לידע ולהשכיל במצוות ה’ הכתיבה תביאהו ללמוד, והלימוד למעשה, והמעשה ליראה (טעמי המצוות לרבינו מנחם רקאנטי עשה רג).

חובה שכל אחד יכתוב בעצמו ספר תורה

מצווה מן המובחר  ביותר שכל אחד יכתוב במו ידיו ספר תורה ולא על ידי שליח וכך כותב הרמב”ם מצוה על כל איש ואיש מישראל לכתבו ספר תורה לעצמו

במעלה הכתיבה עצמית החינוך כותב אם כותב בידו הרי זנה משובח ונאהב מאוד ומעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני

כתיבת ב’ ספרי תורה

מצווה זו חייבים רק פעם בחיים וכל זמן שחי יש לו זמן לקיים את המצווה אלא זריזים מקדימין למצוות.

מבואר בפסוקים שאין חשש של איסור בל תוסיף מי שכותב לב’ ספרי תורה ולא רק שאין חשש אלא אף יש לו מצווה, ויש שכתבו שראוי לכתבו ב’ ספרים לפי שאם יש בראשון איזה שהוא טשטוש או דבוק האותיות או חסרות או מלא או אין סימן היכר או שהסופר לא כיון טוב בכתיבת האותיות טובים השנים מן האחד שאם יש ספר תורה אחד איזה פקפוק שמא השני טוב הימנו ואינך יודע איזה כשר וטובים השנים מן האחד (ספר שמו אברהם).

הטעם שכל אחד צריך לכתבו ספר תורה אף האם ירושה מאבותיו

כדיי שירבו ספרי תורה בין בני ישראל ואם ימצא מי שאין ידו משגת לכתבו לעצמו ספר תורה יהי מספיק ספרי תורה כדי להשאיל לו,  טעם אחר: כי דרך האדם ללמוד בספרים חדשים ואם יהיה לו רק ספרי תורה ישנים ירושה מאבותיו חוששים שמא לא ילמד בהם (חינוך).

במעלת הכותב ספר תורה לעצמו

מי שמקיים מצוה זו בשלימותה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני  וביאור הענין כתב הנמוקי יוסף שאומרת מידת הרחמים כמו שטרח זה לכתוב את הספר תורה כך היה טורח לעם ישראל ללכת במדבר סיני כדי לקבל את הצורה בהר סיני.

אין יוצאים ידי מצווה אלא בכותב את  הספר תורה בלשון הקדוש ואם כותב בלשון אחר לא יצא ידי המצווה  (טורי זהב מגילה ח, ב).

סגולות כתיבת ספר תורה

עשירות ושהממון יתקיים בידו

כתיבת ספר תורה סגולה שהממון יתקיים בידו המקור לזה מהגמרא בעירובין דף סד, א שאומרת “המחזיק בנכסי הגר כיצד יעשה וייקימנו בידו” אומרת הגמרא עצה ייקח ספר תורה, וביאר רש”י מהו המחזיק בנכסי הגר מידי דתמיהא ותהו בהו אנשים אנשים מדברים על זה שהרוויח ממון בלי יגיעה עמל וטורח ולכן אינם מתקיימים אלא על ידי מצווה ואיזה מצווה יקנה בזה ספר תורה ובשכר זה מתקיים לו שאר הממון.

בספר מכתב סופר (דרוש נא) כתב שמצווה כתיבת ספר תורה גדולה התועלת הנמשכת ממנה להמשיך לבעליו ברכת ה’ תעשיר שפע ברכה ועושר.

סגולה לבנים

בספר שער בת רבים פרשת נח הביא שמצות כתיבת ספר תורה יש בה סגולה לעקר ועקרה שילדו בנים וכן למי שיש לו צער גידול בנים וכן למי שבניו אינם מתקיימים מצות כתיבת ספר תורה מסגול לזה.

סגולה לשפע ברכה וכל מילי דמיטב

בספרים הקדושים כתוב שמי שמקיים מצות כתיבת ספר תורה זוכה לעשירות ובריאות הגוף וכל מילי דמיטב ודרשו זאת מהפסוק שמלמד חיוב כתיבת ספר תורה “ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו’ לכם” הכוונה להנאתכם ולטובתכם.

סגולה לתשובה

בקונטרס ויצבור יוסף הביא את דברי חז”ל על הפסוק “וכל מעשיך בספר נכתבים” שהעבירות שהאדם עושה נרשמים בספר תורה ועל ידי כתיבת ספר תורה חדש מתקנים את כל הרשימות הללו ולכן טוב וראוי שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה לעצמו.

סגולה לאריכות ימים

בספר קב הישר הביא שכתיבת ספר תורה היא סגולה לאריכות ימים ולומד זאת ממה שכתוב “למען יאריך ימים על ממלכתו” הפסוק נאמר לגבי מלך ישראל חייב לכתוב ספר תורה לעצמו, ויש שיבארו לפי זה את המשנה באבות “מרבה תורה מרבה חיים” מי שמרבה ספרי תורה על ידי שכותב ספר תורה זה מרבה חיים שהוא סגולה לאריכות ימים (בעל חידושי הרי”ם).

זוכה לתקן חטא אדם הראשון

בספר תפארת הרגרשוני פרשת משפטים כתב שמי שכותב ספר תורה זוכה לתקן את חטא אדם הראשון בדומם צומח וחי ומדבר.

זוכה להגיע למעמד הר סיני

מי שכותב ספר תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני.

סגולה לבטל גזירות רעות

בספר נטעי גבריאל (סימן קנג) כתב שכתיבת ספר תורה מועילה לבטל גזרות קשות וסמך לדבר מהספקו במגילת אסתר “ובבואה לפני המלך אמר עם הספר” ביאור שאם כותבים ספר תורה אז המשך הפסוק “ישוב מחשבתו הרעה” שנתבטלו גזירות רעות.

זוכה לצאת זכאי ביום הדין

בספר ישמח ישראל כתב שהטרחא שאדם טורח לכתוב ספר תורה היא מגינה עליו ביום הדיון וזכות זו עומדת לו לאדם ביום כיפור להיכתב ולהיחתם בספר חיים טובים.

כמה יריעות יש בס”ת

כמה יריעות יש בספר תורה הספר תורה מכיל 62 יריעות קלף כשרות ובתוכן 245 עמודות, בכל עמודה 42 שורות.

כמה אותיות יש בספר תורה 304,805 אותיות. 79976 מילים יש בס”ת ו –  5846 פסוקים

בספר תורה נכתב  חמשה חומשים בראשית שמות ויקרא במדבר דברים, יש 54 פרשות בתורה

הלכות כתיבת ספר תורה

מצווה לכתוב ספר תורה מכתב נאה שנאמר זה אלי ואנוהו ולמדים מזה שיש לעשות את המצוות בצורה נאה ומכובדת

תפלה שיזכה לכתוב ספר תורה

בספר לחמי תודה דף קכ כתב שהיצר הרע מנצח אף את העשירם גדולים שלא לקיים מצוות כתיבת ספר תורה ולכן ישלו להתפלל שיזכה להכניס ספר תורה ולא ינצחו היצר הרעי

הקונה ספר תורה האם מקיים המצווה

מי שקונה ספר תורה מסופר מקיים את המצווה ואם כותב בה אפילו הגיה אות אחת מעלה עליו הכתוב כאילו כותבה, ומבאר רש”י שמי שקונה ספר תורה מחביו מקיים מצות כתיבת ספר תורה ומי שכותב ספר תורה לעצמו מקיים מצווה מן המובחר (רש”י מנחות).

כתיבת ספר תורה לעליו נשמת הנפטר

זכות גדולה יש למת במה שכותבים ספר תורה לעילוי נשמתו (שו”ת בית יצחק או”ח סימן כד).

יש ביארו מדוע מקפידים דוקא מצווה זו לעשותה לעילוי נשמה  בשבת (קה, ב) שבשעת יציאת הנשמה חייב לקרוע לפי שדומה לס”ת שנשרף, והצדיק נתפס בעוון דורו, ואם לא בעוון דורו, בעוון בני ביתו או משפחתו, נמצא שעונותיהם גרמו ליצאת הנשמה שדומה לס”ת שישרף לכן כותבים ומקדישים לרבים לעילוי נשמתו לתיקון העון (קובץ המאסף שנה יח כרך ב סימן כו בשם גאון אחד שחקר הענין).

ישנם שלשה סיבות מדוע לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר

להרבות בזכיות לעילוי נשמתו על ידי הקריאה בספר תורה ובספר חסידים (סימן תשמז) כתב שיש כפרה למת במה שקוראים בספר תורה שהוא נדב.ויש שהוסיפו שהזכות לנפטר אינו מה שכתבו את הספר תורה אלא העילוי נשמה הוא מהמצוות שעושים בספר תורה קראית התורה בציבור שהוא תכלית וקיום מצוותו של הספר תורה ואם הספר מונח סגור בארון קודש ולא קוראים בו אין בזה שום תועלת לנפטר (היכול הוראה יור”ד קעט).

טעם אחר: לכפר על החיים שמא לא עשו כל הדברים  במעשים או בזכיות להאריך ימיו של הנפטר והכוונה שהצדיק נתפס בעון דורו או בני ביתו ושמא לא עשו מספיק מעשים שלא יפטר מהעולם ועל ידי הס”ת מתקנים דבר זה כלעיל

טעם אחר: לעורר הרמז שבפסוק “זה ספר תולדות האדם” שהאדם עם תורתו ומעשיו הטובים כותב את הספר התורה שלו וכשהאדם כבר אינו יכול להוסיף תורה ומצות בעצמו יבואו בניו ויוצאי חלציו וימשיכו להוסיף בכתיבת תורתו.

זמנים לכתוב ספר תורה

יש שכתבו שמי שידו משגת יכתוב ספר תורה לכבוד יום חתונתו (עוללות אפרים ח”ב מאמר קמא).

מעלה מיוחדת יש להכניס ספר תורה בחג השבועות  הנותן ספר תורה חדש בעצרת כאילו הקריב מנחה חדשה לה’ בזמנה (חיד”א בברכי יוסף או”ח סו”ס תצד בשם עוללות אפרים סימן קס).

 

בדיני הספר תורה

קריאה מתוך ספר תורה שכתוב בקלף: צריך לקרוא בספר תורה כשר שלם שכתוב על קלף בכתב של ספר תורה אבל אין קוראים מחומשים אפילו שכולם כרוכים בחמשה חומשי תורה יחד.

קריאת שנים מקרא בספר תורה

בט”ז (רפה ב) ועוד כותב שירא השמים יקרא שנים מקרא בספר תורה כתוב על קלף.

לשמור את הספר תורה במקום מכובד: כשאדם יש לו ספר תורה בביתו צריך לשמור את הספר במקום מכובד בביתו (שו”ת אגרו”מ יור”ד ח”א קסג).

מצווה למלך שיהיה לו ב’ ספרי תורה

מלבד המצווה שיש לכל אחד ואחד לכתוב לו ספר תורה ישנה מצווה נוספת הנמנית במנין תרי”ג מצוות שיכתבו לו כל מלך בישראל ספר תורה לעצמו ולא ירד ממנו.

נשים בחיוב כתיבת ספר תורה

יש אומרים שנשים  פורטות ממצות כתיבת ספר תורה (רמב”ם ספר תורה א, חינוך מצווה תריג).

הטעם שנשים פטורות הרי מצווה זו לא נחשבת כמצות שהזמן גרמא שנשים פוטרות

לפי שעיקר מצוות כתיבת ספר תורה היא בשביל “ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם” ונשים פטורות ממצות תלמוד תורה ולכן פטורות גם ממצות כתיבת ספר תורה, ואף שחייבות ללמוד את הדינים שלהם שונה לימוד בשביל לדעת מה לעשות מלימוד לשם לימוד נשים כיון לומדות בשביל לדעת מה לעשות משאין כן גברים לומדים לשם לימוד ולכן חייבים ללמוד גם את החלקים שאינן חייבים ולכן חייבים גם במצות תלמוד תורה (שבט סופר) טעם אחר: משום שאינם בני כתיבה שפסולות לכתוב ספר תורה ממילא אינם בכלל המצווה של כתיבת ספר תורה (בית הלוי שו”ת א ו) טעם אחר יש אומרים שנחשב כמצוות עשה שהזמן גרמא מכיון שאי אפשר לכתבו בשבת ויו”ט ולכן נשים פטורות (שו”ת שם אריה יור”ד לז).

למעשה אף נשים נוהגות להקדיש ספר תורה לבית הכנסת ואף על פי שאין הנשים מחויבות המצוות זו מ”מ שכרן בזה שמחזיקות את לימוד התורה  אשה שנותנת ספר תורה לבית הכנסת זכות היא לה לעולם הבא כיון שמסייעת למצות קריאת התורה

בדיני כתביה

אם רוצה לקיים מצוות כתיבת ספר תורה האם יחכה עד שימצא סופר מהודר או שיזדרז לקיים המצווה

בספר חסידים (סימן תתעח) כתב שלא יחכה האדם עד אשר ימצא את הסופר המהודר ביותר אלא יכתוב מיד אצל המצוי

להשאיל את הספק תורה ולא להקדיש: הכותב ספר תורה  לקיים מצות עשה של כתיבת  ספר תורה לא יקדיש את הספר תורה לבית הכנסת אלא ישאיל, וטעם הדבר לפי שברגע שמקדיש נהפך להיות הספר תורה של הקדש ולא יוצא ידי חובתו ולכן ישאיל את זה לבית הכנסת שיקראו בו.

לכתוב ביום ולא בלילה:  יש שהקפידו שהסופר לא יכתוב את הספר תורה אלא ביום ולא בלילה.

הטעם שלא מברכים ברכה על כתיבת ספר תורה

יש מתרצים:  מכיון שאין מקימיים את המצווה בבת אחת אלא מצווה שמתמשכת זמן רב מתחילת הכתיבה עד סופה ויש לחוש שמא יארע קלקול לספר תורה תוך כדי כתיבה ולא יבוא לעולם לידי גמר ותהיה ברכתו לבטלה לכן אי אפשר לתקן ברכה לפני הכתיבה ומה שלא מברכים בגמר הכתיבה לפי שנגמר כבר המצווה (חתם סופר). טעם אחר: על פי הגמרא בקידושין שאומרת שאין אנו בקיאין בחסירות ויתירות ואם כן אין מתקיימת המצווה כהלכתה משום שספר תורה שחסר בו או יש בו אפילו אות אחת אינו קרוי ספר תורה ולא יצא ידי חובת המצווה כראוי ולכן אין מברכים (חת”ס). טעם אחר:  מכיון שעיקר המצווה לכתוב ספר תורה הוא כדי ללמוד בו ולקרוא בתוכו ועל הלימוד בספר תורה והקריאה תקנו ברכת התורה ולא תיקנו עוד ברכה על כתיבתו (ליקוטי שושנים)

לקנות ספר תורה מכספי מעשר

יש אומרים שאין לקנות ספר תורה מכספי מעשר אל אם כן אין לציבור ספר תורה שאז דינו ככל דבר מצווה שמותר וכן אדם שקיים מצוות ספר תורה ורוצה לקיים מצווה זו שנית יכול לשלמה מכספי מעשר (הגריש”א).

הטועה בברכות התורה

ששכח לומר ‘ברכו’ והתחיל את הברכה, אם כבר אמר שם ה’, יאמר ‘למדני חקיך’ ויחזור לומר ‘ברכו’, אך אם המשיך את הברכה, לא יחזור

בירך ברכה שניה לפני ברכה ראשונה: אם טעה בברכה ראשונה והתחיל לברך את הברכה האחרונה שהיא ברכת ‘אשר נתן’, ועדיין לא אמר ה’ של סוף הברכה, יתקן ויאמר ‘אשר בחר’. ואם כבר אמר ה’, יגמור ‘נותן התורה’, ובברכה אחרונה יאמר ‘אשר בחר’

ברך ברכה ראשונה במקום ברכה שניה : אם טעה בברכה אחרונה והתחיל את הברכה הראשונה שהיא ברכת ‘אשר בחר’, ועדיין לא אמר ה’ של סוף הברכה, יתקן ויאמר ‘אשר נתן’. ואם כבר אמר ה’ של סוף הברכה, ימשיך אלוקינו מלך העולם אשר נתן. ואם סיים, יברך שוב

שכח לברך ברכה שניה והתחילו קדיש: אם שכח העולה האחרון ברכה אחרונה וכבר התחילו באמירת הקדיש, כ”ז שלא ענו ‘אמן’ יחזור לברך, אך אם כבר ענו ‘אמן’, יברך לאחר הקדיש.

טעות במקום הקריאה

טעו במקום הקריאה: אם טעו במקום הקריאה והתחיל לברך וגם אמר שם ה’, אם צריך לגלול הרבה למקום הקריאה, יסיים ‘למדני חוקיך’ ויגללו ויברך שנית. ואם כבר אמר ‘אלוקינו’, יגללו מיד שם הברכה.

אם כבר סיים את הברכה, אזי אם ידע המברך מה היא הקריאה הנכונה שצריכים לקרוא, לא יברך שנית אף אם צריכים לגלול את ספר התורה לשם. אך אם לא ידע המברך מה הקריאה הנכונה, אם היא פתוחה לפניו, א”צ לחזור ולברך (וכן אם אינה פתוחה בפניו אך הקריאה הנכונה היא מאותו סדר של שבוע זה, המיקל שלא לברך יש לו על מי לסמוך), ואם אינה פתוחה לפניו אלא צריך לגלול, יחזור ויברך

גם באופן שצריך לברך שנית א”צ לומר שוב ‘ברכו’.

טעות באמצע הקריאה

קראו בתורה ונמצאת טעות בין גברא לגברא יוציאו ספר תורה ויתחילו לקרוא בו מהמקום שהפסיקו לקרוא עם העולה הראשון וישלימו את מנין העולים ויש אומרים  שאם נמצא הטעות בשבת בבוקר ויכולים להוסיף שבעה עליות.

טעות בצורת האותיות

כל אות צריכה להיות שלימה כצורתה, ואם אין צורתה עליה לא מועיל קריאת תינוק ויוציא ס”ת אחר

אם נפלה טיפת דיו לתוך האות ומשום כך אינה ניכרת או שדמתה לאות אחרת, יש להוציא ס”ת אחר אך טשטוש אות בצבע שאינו שחור אינו פוסל.

כל אות שהשתנתה צורתה בכך שהיא דומה לחברתה, יש להוציא ס”ת אחר, ובספק יש לשאול תינוק, ויכסו לו את התיבה שלפניה

כל האותיות או חלקי אותיות שיש בהם ראש ורגל ולא נמצא כן, יש להוציא ס”ת אחר מלבד רגלי אות ק’ או ה’

 

 

 

שיחה עם נציג בווצאפ
איך אפשר לעזור
שלום.
איך אפשר לעזור?