ספר תורה כמה מילים יש בס"ת – עיטורי הס"ת

ספר תורה

בספר תורה נכתב חמשה חומשי תורה בראשית, שמות, ויקרא, במדבר דברים, ישנם חמישים וארבע פרשות שהם מתחלקים בחמשה חומשי תורה, בתורה יש 5,845 פסוקים שמתחלקים בכל פרשה מספר האותיות שיש בספר תורה, בס"ת יש שישים ריבוא אותיות ודורשי רשומות נתנו לזה סימן  (מגלה עמוקות אופן קפו) מהתיבה "ישראל" שהיא ר"ת ר"ת יש שישים רבוא אותיות לתורה (של"ה בבית חכמה דף יב, עיין קדשות לוי מדבר על הפסוק אשר צווה ה').

האחרונים מקשים על מספר זה שהרי בפועל מספר האותיות אין אלא כמחצית משישים ריבוא [300,805]. ישנם כמה ביאורים לישב את הענין ביאור אחד שהכוונה כ"ז אותיות האלף בית עם מנצפ"ך שהן כז אותיות הן והמילויים שלהם ומילוי דמילוייהן (פנ"י קידושין ל, א בשם ספר חסד לאברהם מעין שני נהר יא). יש שביארו בדומה שחכמים ספרו להשלמת המנין גם את באות שיוצאת מחברתה כגון ה"ה מוציא ה', מ"ם מוציא מ' ובמיליו כל האותיות נשלם שישים ריבוא (מדרש תלפיות לבעל שבט המוסר ענף אותיות שם). ביאור אחר: מכיון שמצאנו שמספר התיבות הם ל"א ריבוא אפשר לומר שמה שאמרו  שישים ריבוא  זה יחד עם התרגום (עיין טור רפה)  שאף הוא ניתן בסיני כמו שמבואר במדרשים שתרגום ניתן בסיני,  יש שכתבו בדרך אפשר שלא הכוונה על הס"ת שאצלנינו בבית כנסת אלא על הס"ת של מעלה כתוב בו שישים ריבוא (מדרש תלפיות עיין שם). יש שיבארו  לפי דברי הב"י והלבוש (או"ח לו) בתמונות האותיות דאות א' עשויה מג' אותיות יו"ד [למעלה] וי"ו [באמצע]  יו"ד [למטה] וכן רוב אותיות האלף בית מחוברים משנים או שלוש אותיות ואם נחשב את כל האותיות של הספר תורה המחוברים כאילו הם אותיות נפרדות יהיו שישים ריבוא (עטרת ראש).

למה האותיות של הס"ת אינן מנוקדות

כדי שיוכל אדם לדרוש מה שירצה בפסוקי התורה לפי  האותיות כשאינן מנקודות אפשר לפרשם לכמה משמעיות  ולכן בלי נקוד יוכל אדם לדרוש כמה עניינים נפלאים רבים ונכבדים וזה המיוחד את התורה שנדרש לשבעים פנים (דבש לפי מערכת ס טו).

טעם אחר: לרמז על  שהיתה התורה לפני הקב"ה קודם שנתן לעם ישראל במעמד הר סיני, היו מספר אותיות לפניו ולא היו  מחולקת לתיבות כמו שהיום, והטעם: כדי שיוכל הקב"ה לסדר את האותיות לפי מה שיתנהג העולם ולפי שחטא אדם הראשון סידר אותיות שלפניו בתיבות שמספרות ענין מיתה ויבום וכיוצא, ואם לא אדם הראשון לא היה חוטא היה מסדר את האותיות בצורה אחרת, ולכן אין בס"ת לא נקודות ולא פיסוק ולא טעמים רמז לתורה שהיתה בתחילה  רק אותיות בלתי מסודרות.

ולעתיד לבוא שיבוא מלך המשיח שלא יהיה מיתה וטומאה וכיוצא בזה, אז הקב"ה יפסיק תיבות של ס"ת ויחבר האותיות שיובן בענין אחר ואז תהא תורה חדשה ואף שהתורה היא נצחית אלא הס"ת יהיה כמו היום והקב"ה ילמדנו לקרוא על סדר שיעור האותיות שיתחברו זו עם זו שיהי תיבה אחת וילמדנו חילוק וחיבור האותות (חיד"א בספר דבש לפי מע' ס אות מז).

עיטורי הספר תורה

• כתר תורה – כתר של הספר תורה  מונח על  גבי העץ החיים, ברוב המקומות הכתר עשוי מכסף מעוטרים בפעמונים קטנים,
• רימוני מכסף

המנהג לעטר את הכתר ברימוני כסף כדי שישמעו הציבור בשעה שמולכים את הספר תורה וידעו הציבור שהספר תורה מגיע ויקומו לכבודו, יש כתבו טעם אחר לפי שהוא זכר למקדש שהיה במעיל שלבש הכהו הגדול פעמון זהב ורימון

המנהג : להניח את הכתר על הספרי תורה רק בשבת ויו"ט ור"ח ולא בימי החול לפי שאז הוא עת רצון (שלחן הטהור קאמרנא קלט ז). כמו כן אסור לתת את הרימונים של הספר תורה מעל גבי הנביאים לפי שזה מוריד מקדושתם

• מעיל הספר תורה

נוהגים בכל ערי ישראל כשתורמים ספר תורה לבית הכנסת עושים מעיל יקר והטעם משום "זה אלי ואנוהו" שמכבד את המצווה בכך שיש לספר תורה מעיל יפה, את המעיל נותנים על  הספר בשעה שהוא סגור ולא קוראים בו ובכך הוא מכוסה על ידי המעיל המכוסה מלמעלה ופתוחה מלמטה כדי שיהיה אפשרות להלביש את הספר תורה ולהוריד בשעת הקריאה, המעיל בדרך כלל  עשוי מקטיפה רקומה או ממשי, וטווים בחוטי זהב או כסף את המעיל לספר תורה עושים מיוחד בעבור הספר תורה ולא לוקחים מפה שהייתה בשימוש אחר, מעיל שנקרע או בלה מניחים אותו בגניזה.

בספר שערי אפרים מביא שאין להלביש על הספר תורה מעיל של מתאים למידות הספר לא ברוחב ולא באורל והיסבה לפי שאין זה נוי לספר תורה שלבוש בבגד שאימן תואם למידותיו

על המעיל רושמים מי תרם את הספר תוהה ולע"נ מי נתרם הספר תורה, מעיקר הדין מותר לכתוב שם של אשה על המעיל של הספר תורה, ויש שהחמירו בדבר ולא הסכימו לכתוב שם של אשה על המעיל של הספר תורה.

צורת אריות על המעיל הגאון בעל הדרכי תשובה כתב נגד המנהג שרוקמים על גבי המעיל צורת אריות בטווי זהב וכסף ומשי משום שיש בזה שמץ של עבודה זרה לפי שאריות הם אחד מד' צורות.

• חגורה

חוגרים את הספר תורה על ידי חגורה שיש בהם קרסים של מתכת ומכינים את הקרסים אחד בשני בלולאות.

• אצבע

על הספר תורה יש אצבע עושיה מכסף או  מעץ מלא, האצבע משמת את הקורא בתורה להראות לעולה לתורה היכן הקריאה וכן מסיעת לבעל קורא לעקוב אחרי הכתוב צורת כצורת אצבע של אדם.