ספירת העומר מצות הספירה וצורת הספירה חלק א
ספירת העומר חלק א
מצוות ספירת העומר – צורת הספירה
"מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר, שנאמר (ויקרא כג, טו) "וספרתם לכם ממחרת השבת… שבע שבתות תמימות" (רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כב).
מתחילים לספור ספירת העומר ממוצאי יו"ט ראשון של פסח. בזמן שבית המקדש היה קיים מצוות ספירת העומר היתה מהתורה לפי כל השיטות בזמן הזה נחלקו הפוסקים אם המצווה היא מהתורה או מצוה מדרבנן, המשנ"ב פסק שזה מדרבנן ואילו הרמב"ם כתב שגם בזמן הזה מצותה מהתורה נפק"מ אם מצווה מדאורייתא או מדרבנן בספק אם ספק שיש כלל ספק דרבנן להקל ספק דאורייתא להחמיר אם כן האם מצוות ספירת העומר חיובה מדאורייתא בספק הולכים לחומרא ואם היא מדרבנן להולכים לקולא יש עוד נפק"מ האם אדם שחיובו מדרבן כגון קטן יכול להוציא במצות ספירת העומר אדם שחיובו מדאוריתא.
האם נשים חייבות בספירת העומר
מעיקר הדין נשים פטורות מצוה זו וכתב המגן אברהם שהנשים קיבלו על עצמם לברך ואם כן זה חובה, ולמעשה יש מקומות שלא נהגו הנשים לספור מכיון שזה מצווה שהזמן גרמא ויש כלל מצוה שהזמן גרמא אין הנשים חיבות ועוד טעם מביא המשנ"ב מכיון שנשים טרודות בעסקי הבית ובעוד דברים בודאי ישכחו יום אחד ולא יוכלו להמשיך לספור עם ברכה ואם יצא שברכו לבטלה כל הימים ומביא מרן רבי שלמה זלמן אוירבך שאשה חכמה שמדקדקת במעשה יכולה לספור כל ספירת העומר. מנהג בני ספרד שהנשים סופרות ואינם מברכות
קטן בספירת העומר
קטן שהגיע לגיל חינוך סופר בברכה ככל המצות שמחנכים את הקטן ואם שכח לספור יום אחד דינו כמו גדול כמו שיבואר בהמשך
כמה זמן סופרים
סופרים מ"ט ימים מפסח עד שבועות ואף שבפסוק נאמר "תספרו חמישים יום" כך דרך התורה כשמגיעים למספר עשרות לעגל כמו שמצאנו לגבי מלקות שמלקים את האדם שעבר עבירה ל"ט מלקות ואף שבפסוק כתבו "ארבעים ילקנו לא יוסיף".
מתי סופרים
סופרים בלילה ומצווה מן המובחר לספור בתחילת הלילה כדי שיהיה שבע שבתות תמימות תהינה כלשון הפסוק מעת לעת. שכח לספור הולך וסופר כל הלילה.
מי שיש לו מנין קבוע מאוחר מתי יספור ספירת העומר בתחילת הלילה או במנין
מי שיש לו מנין קבוע למעריב לא צריך לספור בתחילת הלילה כדי שיהיה לו תמימות אלא סופר במנין הקבוע שלו.
ספירה בציבור
מצוו המיוחדת לספור ספירת העומר בציבור משום שברוב עם הדרך מלך כך מתכבד שמו של הקב"ה יותר כשיש הרבה ציבור. ועוד שלא ישכח לספור שהציבור מזכיר אחד לשני.
מי צריך לספור
חיוב ספירת העומר הוא על כל איש מישראל ולא מספיק שרק רב בית הכנסת או החזן יספרו, צריך לספור בפה ולא בלב ולומדים זאת מהפסוק שכתוב וספרת לכם וספרתם משמע בפה.
מקום הברכה בתפילה
ספירת העומר נאמרת בסוף תפילת ערבית הטעם שלא סופרים בתחילת מעריב לפי שדורות הראשונים היו מתפללים מעריב קודם השקיעה ורק בסיום מעריב היה לילה והיו סופרים בלילה בסיום התפילה והמנהג נשאר גם היום טעם אחר: לפי שיש כלל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואם כן תפילת מעריב קריאת שמע שמונה עשרה קודם לספירת העומר.
האם סופרים לפני עלינו לשבח או אחר אמירת עלינו לשבח
ישנם מנהגים שונים בדבר זה יש הנהוגים לספור לפני עלינו וטעמם כדי להקדים כמה שיותר את הפירה כדי שתהיהתמימות ולפי ק"ש ושמו"ע אי אפשר לכן מיד אחרי קדיש, טעם אחר לפי שעלינו לשבח הוא סיום התפילה או סיום מצווה כמו שאומרים עלינו לשבח אחרי קידוש לבנה – ברכת הלבנה, וכן אחרי ברית מילה לכן סופרים ספירת העומר ובסוף התפילה אומרים עלינו לשבח
ויש הנוהגים לספור אחרי עלינו לשבח והטעם שסופרים שעלינו הוא חלק מתפילת מעריב ותפילת מעריב קודמת לספירת העומר ולכן בסיום התפילה סופרים את העומר
בני ספרד וכן נוסח ספרד שנוהגים לומר שיר המעלות לפני עלינו לשבח סופרים אחר הקדיש ו"ברכו" שאחר "שיר המעלות". ויש שנהגו לספור אחר "עלינו לשבח", והטעם: לפי שעלינו לשבח הוא מסדר התפילה ואין להפסיק מסדר התפילה.
הכה"ח מביא מנהג שנהגו לספור את העומר שוב ביום אחרי תפילת שחרית ובלי ברכה והסיבה לכך לפי שאם שכח לספור בלילה יספור ביום ובכך יוכל להמשיך לספור ספירת העומר עם ברכה.
ברכת שהחיינו אין מברכים ברכת שהחיינו על מצות ספירת העומר אף שהיא מצווה הבאה מזמן לזמן.
איך סופרים את העומר
לפני הברכה יש שאומרים "הנני מוכן ומזומן לקיים מצות ספירת העומר" כמו שמובא בסידורים
השליח ציבור סופר ראשון ואחריו הציבור והסיבה לכך לפי שיש אנשים שלא יודעים את מספר הימים ואם יברכו ולא ידעו את מספר הימים תהיה ברכתם לבטלה לכן סופר השליח ציבור ראשון ואז הציבור שומע את יום הספירה ומברכים.
לכבד את הרב לספור
יש מוקמות שנוהגים לכבד את הרב לספור ספירת העומר כדי לא לבייש את החזן אם שכח לספור באחד מהימים את הספירה והרב בוודאי לא שכח.
ספירת העומר בעמידה או בישיבה
מצווה לכתחילה לספור בעמידה ככל המצותת שצריך לעשותם לכתחילה בעמידה, הרא"ש במסכת פסחים לומד את זה ממה שכתוב "בקמה החל לספור" אלא תקרי בקמה או בקומה דהיינו בעמידה, יש מבארים את הסיבה על פי הזוהר שכתב שספירת העומר חשובה כמו תפילת שמונה עשרה וכמו שבתפילת שמונה עשרה עומדים גם בספירת העומר עומדים, וצריך לעמוד משעה שמתחיל הברכה, וכל זה לכתחילה ואם ספר בישיבה יצא ידי חובה
רמז לעמידה בשעת הספירה: דכתיב בנביא משלי "עצת ה' היא תקום", עצת ר"ת עומר ציצת תפילין "היא תעמוד" בזה תעמוד דהיינו שבספירה העומר וברכת הציצית וברכת התפילין בזה תעמוד
