סיפור מגילת רות [חלק א]
סיפור מגילת רות [חלק א]
מגילת רות היא אחת מחמשת המגילות וקוראים אותה בחג השבועות [עיין טעם קריאת בשבועות]
הסיפור של מגילת רות התחרש בזמן שפוט השופטים, בארץ ישראל בעיר בית לחם היה גר איש עשיר גדול והיה פרנס הדור, שמו אלימלך, אלימלך היה נשוי לאשה שקראו לה נעמי ולהם שתי בנים שקראו להם מחלון וכליון, אלימלך עצמו היה אחד מגדולי הדור ומצדיקי הדור תלמיד חכם, גם בניו היו מחשובי הדור ותלמידי חכמים עצומים.
רעב קשה התחיל אז בארץ ישראל, חשב אבימלך לעצמו הרי אני איש עשיר עכשיו בשעת הרעב כל העם יתחילו לדפוק אל ביתי ואני יצטרך לפזר את כל ממוני בגלל העניים, הוא לא רצה להגיד לעניים הדופקים על דלתותיו שאינו נותן צדקה צדיק היה ויש מצוות לתת צדקה, ולכן עלה בדעתו רעיון לעזוב את ארץ ישראל ולהתרחק לשדה מאוב ולגור שם עד שהמצב בארץ ישתפר עד שיגמר הרעב וכתב רש"י על המגילה מפני צרות עין של אבימלך שהיה עיניו צרה בעניים שבאו לדוחקו לכן נענש כמו שיסופר בהמשך וכך ירדה לה משפחתו של אלימלך, אלימלך ואשתו נעמי ושתי בניו שעדיין לא היו נשואים בהתחלה הם הגיעו אל שדי מאוב לעיירות שבארץ מואב אך ראו שאין שם מספיק מים הלכו לגור בעיר מואב בעיר הגדולה, וכיון שמצאו שאנשים העיר פרוצים בעברות חזרו אבימלך ומשפחתו אל העירות מסביב מואב ונשארו לגור שם
אבימלך ובניו נענשים
מספרת לנו המגילה שאלימלך נפטר במואב כיון שחטא אבימלך בזה שהלך אל ארץ מואב והקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולכן פגעה בו מידת הדין ומיד מת ועכשיו נשארו נעמי ושני בניה במואב, ויש אומרים שהחטא שלו היה על זה שיצא לחוצה לארץ ולא יתפלל על בני דורו שיגמר הרעב בארץ.
בני אבימלך מתחתנים אם נשים גויות
הבנים של אבימלך לא הבינו שאביהם מת בגלל שחטא שעזב את הארץ ונשארו בארץ מואב הטמאה, ובנוסף לזה התחתנו על נשים נוכריות – גויות כליון התחתן עם ערפה ומחלון התחתן עם רות ומובא במפרשים ששתיהם היו בנות של מלך מואב וכיון שראו שהרעב בארץ ישראל לא מפסיק החליטו לישאר בקביעות במואב ומספר הכתוב שהיו שם כעשר שנים עד שהמית גם אותם הקב"ה ולמה חיכה הקב"ה מלענישם רק אחר עשר שנים לפי שחיכה אולי בכל זאת יחזירו בתשובה בתחילה הלקה ה' את ממונם והמית את כל החמורים שלהם ואחר כך את כל הבהמות וכיון שראה שאינם חוזרים בתשובה המית את שתיהם ועכשיו נשארה נעמי אם שכולה משתי ילדיה ואלמנה מבעלה עם שתי הכלות שלה.
נעמי יוצאת חזרה לארץ ישראל
מיד שכלו ימי השבעה על בני בניה קמה נעמי בזריזות יחד עם שתי כלותיה ללכת לארץ ישראל מכיון ששמעה מהרוכלים המחזרים בעיירות שמוכרים דברים לבני הכפרים שבני ישראל שגרים בארץ ישראל חזרו בתושבה ולכן הטיב הקב"ה עימהם ופסק הרעב ויש לחם בשפע ויש אומרים ששמע על ידי מלאך שאמר לה שפסק הרעב בארץ
נעמי הולכת ושתי כלותיה מצטרפות אליהן ונעמי מנסה להנעים מללכת יחד
נעמי ושתי כלותיה ערפה ורות מתחילות ללכת לכיוון ארץ ישראל, הזמן היה יום טוב ראשון של פסח ושתי כלתיה לא היה שום בעיא ללכת מכיון שעדיין לא התגיירו ואין להם שום בעיא של יציאה מחוץ לתחום ועוד הלכות הנוגעות להליכה ביו"ט מעיר לעיר ונעמי אמרה בליבה שמותר לה ללכת ביו"ט לצורך כך שאם תשאר אפילו קצת יכול להיות שיותר לא תצא משם שתתקרר רצונה העז לחזור לארץ ישראל.
שראה נעמי ששתי הכלות שלה רצות ללכת עימה ולהתגייר ביקשה להניע אותם מכך שלוש פעמים כמו הדין שגוי שבא להתגייר דוחים אותו בהתחלה ג' פעמים, ולכן אמרה להם שלא ילכו איתה ושישבו כל אחת לבית אמא והוסיפה לברך אותם שה' יעשה להם חסדים טובים כמו שהם עשו חסדים שהתעסקו בקבורה של בניה מחלון וכליון וגם איתה הם עושות חסד שלא תבעו אותה את כסף הכתובה שמגיע להם ומוסיפה ומאחלת להם שכל אחת תמצא בעל שמתאימה לה ויבנו את ביתם ותשק להם ובכו
ערפה ורות לא רוצות להיפרד
בהתחלה גם ערפה וגם רות אמרו לה שהם רצות להמשיך איתה לארץ ישראל ולהתגייר בלב שלם ואז מנסה שוב לדחות [פעם שניה] אותם ואומרת להם למה אתם רוצות להגיע לארץ ישראל אין אף אחד מבני ישראל שירצה להתחתן אתכם ואם אתם רוצים להתחתן עם אחד מהצאצאים שלי הרי אין לי עוד ילדים
ושוב מנסה לדחות אותם בפעם השלישית, ואומרת להם תחזרו אל ארץ שלכם ארץ מואב, אין סיכוי שעוד יהיה לי ילידים ואתם תחתנו איתם וגם אם היום אני יתחתן והיום אני יכנס להריון עכשיו האם תמתינו ותחכו עד שהם יגדלו תישארו עגונות כל כך הרבה שנים
רות ממשיכה עם נעמי וערפה נפרדת
כששמעו את דברם ערפה ורות הרימו את קולן ובכו עוד יותר ערפה נשקה לחמותה וחזרה לארצה ואילו רות דבקה בה ובדת היהודית ולכן נקראת ערפה מלשון ערוף שהפכה עורף לחמותה
נעמי משתדלת את רות ללכת חזרה – ומלמדת אותה מקצת מצות התורה
נעמי אומרת לרות הנה גיסתך ערפה חזרה אל עמה ואל אלהיה – אל עבודה זרה שלהם גם את תחזרי, ואז אומרת לה רות שאין רצונה לחזור אלא רצונה להתגייר ואז נעמי מלמדת אותה מקצת ההלכות, ראשון איסור תחומין שאסור לצאת בשבת מחוץ לאלפים אמה ורות אומרת באשר תלכי בשבת אלך גם אני, נעמי מלמדת אותה איסור יחוד שאסור ליתיחד עם איש זר ועל זה אמר להם רות אשר אליני כלומר איפה שאת תשני בלילה גם אני אלין, נעמי אומרת לה עם ישראל הוא עם מיוחד ושונה מכל העמים עם שיש לו תרי"ג מצוות ועל זה אומרת לה רות עמך יהיה עמי רות באמירה הזאת קבלה על עצמה עול קיום מצוות, נעמי ממשיכה ומלמדת אותה שיש איסור עבודה זרה שאסור לנו לעבוד עבודה זרה ורק את ה' אליקינו אנו מאמינים ועובדים, השיבה לה רות ואלהיך הקב"ה שלך הוא גם האלהים שלי, נעמי ממשיכה ואומרת לה שיש ארבעה מיתות בית דין שבהם הורגים את החוטאים עונה לה רות באשר תמותי אמות באותה מיתה שאת תמותי גם אני ימות, אמרה לה נעמי יש קברים מיוחדים להרוגי בית דין אמרה לה רות ושם אקבר במקרה שב"ד יהרגו אותי ומסיימת כה יעשה לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובניך.
אומרת לנו המגילה ותרא כמתאמצת ללכת איתה הפסיקה לדבר אליה דברי דחייה והלכה יחד איתה לארץ ישראל
