סדר לבישת טלית

בדיקת חוטי הטלית

ביום חול קודם שיברך על הטלית  יבדוק את חוטי הציצית שלא יהא בהם חסרון הפוסל ויצא שברכתו ברכה לבטלה

הפרדת החוטים יש להפריד את החוטים אחד מהשני כדי שלא יהיו מסובכים יחד, רמז לדבר ציצית צדיק יפריד ציציות תמיד ובטעם לדבר שציצית הוא מלשון הפסוק "ויקחני בציצת ראשי" כמו שערות הראש נפרדות זו מזו כך גם החוטים יהו נפרדים זה מזה

בשבת אסור להפריד את החוטים לכן רק יבדוק שאת החוטים שלא יהא איזה חוט שנקרע בצורה שפוסל את הטלית ואם החוטים הסתבכו זה בזה מותר להפרידם,  לכן יש אומרים שיש לבדוק את הטלית בערב שבת ויש אומרים שבמוצאי שבת כשמקפל את הטלית יבדוק החוטים

גם את חוטי של הציצית קטן יש לבדוק שלא נקרעו ונפסלו בעיקר אחרי הכביסה יש לבדוק את הדבר

כוונה עטיפת הטלית

קודם שיברך ויתעטף בטלית יכון לקיים מצות עשה ללבוש ציצית מצויצת כהלכתה שנאמר ועשו להם על כנפי בגדיהם והיא מצוות עשה ולכן טוב לומר קודם את הלשם יחוד כמו שמבוא בסידורים

מה מברכים על טלית גדול:  מברך אשר קדשנו במצותיו וציונו להתעטף בטלית ומברך לפני שמתעטף ככל הברכות שמברכים עליהם לפני עשיה שלהם ויש הנהוגים לברך על הטלית אחרי שאוחזים אותה לאחוריים קודם שמתעטפים בה

איך מתעטפים בטלית  – צורת עיטוף הטלית

דעת המשנה ברוב בשעה העטיפה יתעטף ראשו וגופו ויכסה את הראש עד הפה, ויכסה גם את חצי גופו מפני שעיקר העטיפה זה הגוף לכן יעשה את עיקר העטיפה זה מיד לאחר הברכה, צורת העטיפה שישליך את כל הד' כנפות יחד לאחריו על הכתף השמאלית

לפי האר"י צריך לעטוף את ראשו בלבד ומכל מקום יש לגלות את הפנים ולא צריך לעטות אך ת כל גופו וצורת העטיפה להשליך את ב' הציצות הנמצאים בצד ימין על הכתף של שמאל לאחרויו וימתין כדי הילוך ד' אמות ולאחר מכן ישליך את ב' הציציות של צד שמאל על כתף של צד שמאל לאחרוי ולאחר מכן ימתין כדי הילוך ד' אמות

דעת הכף החיים יעטוף ראשו וגופו בבת אחת ואחר כך יעלה את הטלית על הצוואר בלבד ויתעטף רק בראשו כעטיפת הישמעאלים

לאחר שהתעטף בטלית יוריד את הטלית על גופו בצורה כזאת ששתי הציציות יהיו לפניו ושתי הציצות יהיו לאחריו והטעם כד שיהיה מסובב במצוות

מנהג בני תימן: מנהג בני תימן בלבישת הטלית שלאחר הברכה מתעטפים חצי גוף וכל הציציות לפניו

טלית על הראש: ראוי להניח את הטלית על ראשו מתחילת התפילה ועד סוף התפילה לפי שכיסוי זה מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמים והמנהג שבחור אינו מכסה את ראשו ויש שאינם מקפדים בכך ואף בחור מכסה ראשו בטלית.

ברכת שהחיינו על טלית חדשה

הלובש טלית גדול חדשה צריך לברך ברכת שהחיינו לאחר שברך "להתעטף בציצית"

טלית קטן אין לברך עליו שהחיינו כיון שאין דרך לעשות טלית קטן מדבר שוב שיהיה שמח בו עד שיברך שהחיינו וקימנו  ואם עשה מדבר חשוב יכול לברך ברכת שהחינו.

מתי מתחילים ללבוש טלית

מנהג בני אשכנז ועוד שלובשים טלית רק אחרי החתונה המנהג הוא שהכלה מביאה לחתן טלית  מקור למנהג זה מהפסוק גדילים תעשה לך ונכתוב סמוך לו "כי יקח איש אשה" מכאן סמכו בני אשכנז שלא להתעטף בטלית עד החתונה. קהילות בני ספרד וכן התימנים אף הבחורים לובשים טלית.

• עטרה לטלית

מנהג לעשות עטרה לטלית והסיבה סימן כדי לדעת שאותם הציציות של קדימה יהיו לפניו תמיד כמו שמצאנו בקרשי המשכן שקרש שזכה לינתן בצפון לעולם בצפון, ישנם שעושי עטרה ממשי ויש כאלה שעושים עטרה מכסף ובערוך השולחן כתב שראין ראוי לעשות עטרה מכסף או מזהב והסיבה לפי שנראה שעיקר הטלית היא בחלק שעל הראש והרי עקר הטלית הוא החלק שנמצא על הגוף יש שכתבו שאים לעשות את העטרה אלא מדבר לבן

הלכות טלית

יש ליזהר שאדם לובש טלית שהציצית לא יגררו על הארץ משום בזיון לציצית שנראה כאילו הוא מכבד [מנקה] את הרצפה על ידי הטלית  ובשעה שמתעטף יש אומרים שאין בזה משום בזיון כיון שזה שמן מועט ביותר ואין צריך להפקיד בכך עכשיו והציציות נוגעות בקרקע אין צריך להרימם לפי שאן זה בזיון שנראה כמטאט את הבית ואם דורך עליהם צריך להגביהם.

• ללבוש טלית של חברו שלא מידיעתו

מותר ללבוש את טלית חבריו בדרך אקראי שלא מידיעתו ובתנאי שבסוף השימוש יקפל את הטלית כמו שמצאה ודווקא שמשתמש בה בבית הכנסת או לקחת לביתו אסור ואם ידוע שחבריו מקפיד על כך שלא להשתמש לו בטלית אסור להשתמש ויש שכתבו שכל הדין הנאמר לעיל היה בזמן הגמרא שאנשים לא הקפידו אם לבשו את הטלית שלהם טבל היום רוב הציבור מקפיד בענין ולכן אסור לקחת ללא רשות אלא אם כן הוא יודע שחבריו אינו מקפיד.

זמנים שלובשים בהם הטלית

בתפילות בקהילות אשכנז הנשואים [ויש מקומות שאף הבחורים]  לובשים רק בתפילת שחרית טלית. וביום כיפור כל חמשת התפילות.

בשבתות יש קהילות שלובשים טלית אף בליל שבת [התמנים ויש מקצת חסידיות]

החזן השליח ציבור בכל שלוש התפילות לובש את הטלית [עיין בנושא שליח ציבור]

הבעל קורא, העולה לתורה, יש מקומות שאף המגביה את הספר תורה  לובש טלית ויש מקומות שהקפידו שאף הגולל.  כהן העולה לדוכן לובש טלית.

טלית בברית – בשעת הכיבודים

המנהג הוא שכל מי שיש לו כיבוד של מצוה מתעטף בטלית, הטעם: לכבוד המצווה (מטה אפרים), רמז לדבר: מדברי הפייטן (פיוט לסעודת הברית) "ומבטן לשמך המה נימולים ועל כנפי כסותם יעשו גדילים" (ספר מטעמים ערך מילה ס). רמז נוסף: מדברי הפיטן (שם) "הכר נא למי החותמת ולמי הפתילים".טעם אחר: לפי שמילה שקולה כנגד תרי"ג מצוות (נדרים לב, א) וכן מצות ציצית שקולה כנגד תרי"ג מצוות  ואת מצותו הפר" (במדבר טו לא) זה המפר ברית בשר (אוצר כל מנהגי ישרון סימן מא מילה סוף אות ה).

ואלו הם המתעטפים: קוואטר, המניח על הכיסא, הנוטל מהכיסא, אבי הבן, הנוטל מעל הסנדק, הסנדק מעומד, והמברך.

כשמעברים ספר תורה ממקום למקום עוטפים אותו בטלית, כשרוצים לקרוא בתורה ואין מפה על השולחן פורסים טלית מתחת הספר תורה, בשמחת תורה פורסים טלית מעל החתן בראשית וחתן תורה, בשבת תשובה ובשבת הגדול יש מהדרשנים שלובשים טלית בשעת הדרשה, וכן מניחים טלית על המת.