חובת הדלקה

חובת הדלקת נר שבת היא גם על הגברים וגם על הנשים והמנהג הוא  שהנשים מדלקות נרות שבת בנרות שעווה והמהדרין מדליקים בשמן זית על פמוטים נאים כדי לפאר את השבת  , ואם האשה אינה יכולה להדליק כגון השבת הראשונה אחרי הלידה שילדה סמוך לשבת ואינה יכולה להדליק מחמת זה או מכל סיבה אחרת או שאין לו אשה חייב הבעל להדליק נרות שבת, הכנת הנרות על ידי הבעל: אף שהאשה מדלקת את נרות שבת המנהג שהבעל מכין את הנרות להדלקה הגאון רבי עקיבא איגר (תוס' רעק"א על פ"ב בשבת אות מ"ב) מדקדק מנהג הזה שהבעל מכין את הנרות ולא האשה מהמשנה בשבת (לא ע"ב) המשנה כותבת "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה, בחלה ובהדלקת הנר", וממה שהמשנה לא כתבה על מצוות נרות שבת שזה כולל כמו שכתבה בנדה ובחלה מכיון שרצתה לחדש לנו שהמצווה של האשה זה רק הדלקת הנר ואילו הבעל יכין את הנרות

הטעם שנהגו שהנשים מדליקות

הטעם שהנשים מוזהרת יותר מכיון שנשים  נמצאות  בבית ועוסקות בצרכי הבית יותר מהבעל  (שו"ע שם), טעם נוסף: מפני שכבתה אורו של עולם דהינו שגרמה מיתה לאדם הראשון על ידי שהאכילתו מעץ הדעת ומכיון שכבתה את אורו של עולם שנגרם מיתה על ידה היא תדליק את הנרות ותגרום לאור בעולם  (משנ"ב שם ס"ק ).

• קדימת בעל לבנות הבית

כשאין האשה יכולה להדליק יש שהסתפקו בענין האם עדיף שהבעל ידליק מפני שמצווה  בו יותר מבשלוחו ורק באשתו אמרו שהיא תדליק במקומו  מפני שאשתו כגופו ונחשב כאליו הוא הדליק, או שעדיף שנשים ידליקו מהטעם שעוסקות בצרכי הבית וטעם זה עדיף מצווה בו יותר מבשלוחו, ולמעשה יש אומרים שבנות הבית קודמות לבעל מפני שהם מציות בבית ועוסקות בצרכי הבית כטעם שלחיוב נשים בהדלקה (הגריש"א שבות יצחק) קדימה בנים לבנות דעת הגאון רבי שלום אלישיב זצ"ל  שעדיף שהבנות שהגיעו למצוות ידליקו ולא הבנים.

סדר  הדלקת נר שבת

מנהגים טובים לפני הדלקה

• צדקה: מנהג טוב שתיתן האשה קודם הדלקת הנרות מטבע צדקות (כך כותב הקיצור שולחן ערוך בסימן סימן עה סעיף ב).

נטילת ידים: יש שכתבו שטוב שתיטול ידיה לפני הדלקת נרות, והטעם: לפי שיש ענין ליטול ידים לפני כל מצוה עושים (מג"א תלב עיין שם משנ"ב שם).

נר מיוחד: טוב שיהיה נר מיוחד להדליק בו את נרות השבת מידי שבת בשבתו (באר היטב רסג ט בשם עטרת זקנים בשם פענח רזא).

ברכת הדלקת נרות שבת ויו"ט

• צורת הדלקה: מדליקה את נרות השבת ומכסה פניה ומברת להדליק נר של שבת ומתפללת

מדליקה ביד ימין: מדליקה ביד ימין ככל מצוות שיש לקיים ביד ימין כמבואר בשו"ע (רו ו) ומתחילה מהצד ימין (מקור לחוות יאיר סו"ס רסג), בשעת הדלקה יש להדליק ולהמתין עד שתיתפס הלהבה בפתילה היטב, ורק אז להוציא את הנר המדליק (שו"ע רסד ח ס"ק כו).

ברכת על הנרות לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה יש הנהגות: לפני שמכסות פניה להקיף ג' פעמים קודם הכיסוי (נוהג כצאן יוסף), מברכת בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ ושוב מסתכלת בנרות ונותנת לאחר שיכבה את הנר ואינה מכבה בעצמה.

ברכה בלחש: המנהג שמברכות לחש ואין בני הבית  צרכים לשמוע את הברכה (ספר הישר לר"ת מח אות ו). ובשו"ת באר משה (ח"ח סימן רלד) כתב טעם שמברכת בלחש כדי שלא יראה שהבעל רוצה לקבל שבת יחד עימה בברכת הנר ולא יכול יותר לעשות מלאכות. ויש שנהגו שהאשה מברכת בקול ושומעים בעלה ובני ביתה (באר משה ח"ח רלד וכן כתב שנהגו בבית אביו).

הטעם מכסה פניה מברכת ומסתכלת שוב: לפי שנחלקו הפוסקים האם מברכים קודם הדלקה כשאר מצוות שמברכים לפני המצווה, ויש אומרים שיברך אחר הדלקה, מהסיבה  משום שאם תברך לפני הדלקה נראה שקבלה שבת בפרוש ואסור בהדלקה, לכן מדלקת מהטעם השני ובכדי שיהיה עובר לעשיתן מכסה פניה מברכת ומגלה.

• הטעם בכיסוי הפנים

לפי שהאשה כבתה אורו של עולם ולכן מכסה פניה מפני הבושה (ספר המטעמים שבת מט), אשה הרגילה לברך ואחר כך לברך ובטעות ברכה קודם הדלקה הגרשז"א כתב שיוכלה להדליק כל הנרות שרגילה ככל שבת והטעם דמוכח שלא קיבלה עליה שבת בהדלקה עד שתגמור ההדלקה (הובא בספר שמירת שבת כהלכתה  פרק מג הערה קנה).

• כיבוי הנר

המנהג שהנשים לא מכבות את הנר: הטעם שנוהגות הנשים בשעה שמדליקות נר של שבת שאינם מכבות את הנר אלא נותנים לאחר שיכבה את הנר  כיון שיש אומרים שקבלת שבת תלויה בהדלקת הנר וכיון שהדליקה נר של שבת חל עליו ונאסר עליה מלאכה (חיי אברהם קפב)

• תפילה אחר הדלקה

כיון שהדלקה היא סגולה לבנים ת"ח לכן יש להתפלל אחר הדלקה לה' על בנים ת"ח.

טעם אחר: לפי שנאמר "כי נר מצווה ותורה אור" (יעב"ץ) טעם אחר: על פי הגמרא שאומרת שהיה מקום שהיו זהרים שם בהדלקת נרות שבת והיו יוצאים מהם גברי רברברי [אנשים גדולים] ולכן האשה מתפללת בזכות שהיתה זהירה בהדלקת נרות שבת יהיה לה גם בנים תלמידי חכמים (ספר המטעמים שבת פז). טעם אחר: לפי שמצוות הדלקת נר שבת ניתנה לאשה כיון שכיבתה אורו של עולם שגרמה מיתה לעולם ובעבור זה מתפללת על בנים תלמידי חכמים שיעסקו בתרוה הגורמת לארכיות ימים חיים (ספר המטעמים שבת פח).

• ברכת שהחינו בהדלקה ראשונה

בספר מנחת שלמה  סימן עה ס"ק יא כתב בשם תשובה מאהבה שהמנהג שאין האשה מברכת ברכת שהחינו  בפעם הראשונה שמדליקה נרות שבת, בסידור יעב"ץ  להרב יעקב עמדין (הלכות הדלקת נרות בער"ש אות כז) כתב שכן תברך ברכת שהחיינו,  ובשו"ת משנה באהבה הלכות חו סימן ו כתב שטוב שתלבש בגד חדש או תניח פרי חדש על השולחן ותברך שהחיינו הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך כתב  שיכולה לכוון בברכת שהחיינו על הפמוטות של שבת שקבלה במתנה.

• הדלקה מנר לנר

בשאלה האם מותר להלדיק נרות שבת מנר של שבת שכרה דליקו כגון שהדליקה נר אחד מנרות של שבת ולאחר מכן נכבה הנר המיועד להלדקה האם יכול להדליק מנר של שבת את הנר שאיתו מדליקים נרות שבת להדליק נר של חול ודאי שאסור משום ביזוי מצווה, נר של שבת המשנ"ב (ס"ק ב) בהתחלתו כתב שמותר, ובסופו כתב ויש להחמיר בזה וכתב ביאור הלכה היינו על ידי קיסם אבל מנר לנר מותר וכן כתב בחיי אדם