מצוות ציצית חיובה מנהגיה וסגולתיה

ציצית – טלית קטן

מקור למצוות ציצית

"וַיֹּ֥אמֶר יה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יה' וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵי".

מצוות ציצת היא להזכיר לבן אדם יום יום לקיים את מצוות ה' כמו שנאמר בפרשת ציצית "וראיתם אותם וזכרתם את כל מצוות ה' ושעיתם אותם".

ישנם תרי"ג מצוות [613] ציצית בגימטרייה 600 בכל אחד מכנפי הבגד יש ח' חוטים שהם עשויים מחמשה קשרים כפולים יוצא המלה ציצית עם החוטים והקשרים 613 כמנין תרי"ג כמצוות התורה.

פרשת ציצית נאמרת פעמים ביום בקריאת שמע הסיבה שקבעו לומר פרשת ציצית בקריאת שמע "אמר ר' יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמש דברים, א מצוות ציצית דכתיב "ועשו להם ציצית", ב יציאת מצרים דכתיב "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", ג עול מצוות "וראיתם אותם וזכרתם את כל מצוות ה'", ד רעת המינים דכתיב "אחרי לבבכם" זו המינות, ה "הרהור עבירה והרהור עבודת כוכבים" דכתיב "אחרי עיניכם" זה הרהור עבירה "אשר אתם זונים" זה הרהור זה עבודת כוכבים. (ברכות יב).

• ברכה על הטלית קטן

זמן הברכה: מיד לאחר שנוטל ידיו יברך על טלית קטן, ברכה בעמידה: יברך כשהוא עומד, נוסח הברכה: "ברוך אתה .. אשר קידשנו במצותיו על מצוות ציצית", הטעם שמברך מיד לאחר נטילת ידיו לפי שאסור לאדם ללכת ד' אמות בלא ציצית [הלובש התפילה טלית גדול, לא יברך על טלית קטן ויברך על הטלית גדול ובזה יפטור את הטלית קטן). ואם צריך קודם לנקביו לא יברך רק אחר שיפנה את נקביו.

• מנהגי בלבישת הציצית

יש הנהוגים: ובעיקר בקהילות החסידיות ללבוש את הציצית מעל בגדיו כדי שיהא גלוי וניכר תמיד וכך כתוב השו"ע עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכרו מצותיו [וכן נהג מרן החזו"א ומרן הסטיילפר וכן נוהגים תלמיד החזו"א). יש שנהגו וכך המנהג המצוי בקהילות של הליטאים ובני ספרד ללבשו מתחת לחולצה.

ציציות גליות או מוסתרות

מנהג רוב הציבור לילך עם הציצות מחוץ למכנסיו ובכך נראה לכל, ויש הנוהגים להכניס את הציציות בתוך מכנסיהם.

• בהלכות ציצית

לקשור ציציות בלילה: מצווה לעשות ציצית נאה ולומדים זאת מ"זה אלי ואנוהו" התנאה לפניו במצוות שישי לעשות את המצוות בצורה נאה, אף שציצית אין זמנה בלילה מותר לעשות ציצית בלילה לפי שעשיית ציצית הוי הכנה למצווה, ויש אומרים שלכתחילה אין ראוי לעשות ציצית בלילה.

חובת הציצית רק על האנשים לפי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא שחובת המצוה רק על בגד שלובשים ביום וישנו כלל שכל מצוות עשה שהזמן גרמא הכוונה שתלוי בזמן נשים פטרות

• קשירת הציציות

מהתורה חייב בציצית רק בגד שעשוי מפשתים או מצמר, ומדרבנן חייב כל גם בגד שעשוי משאר מינים, הטעם מהתורה לפי שלומדים מנגעים שפירטה התורה מהו בגד שכתוב "צמר ופשתים" אף כל בגד הכוונה לצמר ופשתים ולהלכה חיוב חייב כל בגד והטעם לפי שלומדים "על ציצית הכנף" ולומדים כל מין כנף (משנ"ב סק"א).

הציצית על כנפי הבגד  – הכנף צריך שיהיה מרובע ולא עגול (שם ט) והטעם לפי שעגול אינו נקרא כנף (משנ"ב ס"ק לב).

• בדיני חוטי הציצית

צריך שיהו החוטים טוים לשמן (שו"ע יא – א) ולומדים זאת מהפסוק "גדלים תעשה לך" לך לשם חובה (משנ"ב ס"ק א), יש שמקלים בניפוץ (שם) והטעם שמא שכתוב "תעשה לך" הכוונה מטויה והילך שאז עיקר עשית הגדילים (משנ"ב ס"ק ב)

• הכנת הציצית בבגד

יש הנהוגים לעשות נקב אחד בכנף, ויש הנוהגים לעשות ב' נקבים כמין צירי ומכניס הציצית בתוך הנקב האחד ומוציא בנקב השני כלפי חוץ, מקום הנקב בכנף הבגד בתוך שיעור של ג' אצבעות על ג' אצבעות משפת הבגד ששיעור זה נקרא כנף והחוטיים תלוים בו כמה הוא שיעור ג' אצבעות נחלקו בדבר הפוסקים יש אומרים שז שלושה אגודלים והשיעור להגר"ח 6 ס"מ לדעת החזו"א הם 7.2 ס"מ ויש ואמירם שג' אצבעות הם אינם ג' אגודלים אלא ג' אצבעות דהיינו אמה קמיצה וזרת והם ביחד 5.4 ולפי שטיה זו יש לעשות את הנקב תוך 5.4 ס"מ כדי שהנקב יהיה על הכנף, לפעמים על ידי קשירת של החוטים הכנף מתכווץ אין בזה חסרון בשיעור וכשר הוא לכתחילה

תפירה מסביב לנקב נהגו לעשות איזה שהו תפירה מסיבי הנקב כדי שהנקב לא יקרע

• מספר החוטים שבציצית

בכל כנף יניח ארבע חוטים ויכפילם שיהיו שמונה ומנין שד' דכתיב גדילים תעשה לך גדיל שתים גדילים ארבע וגדיל שתים משום שאין גדיל פחות משתים (משנ"ב ס"ק נח) החוט האמצעי צריך שיהיה ארוך יותר מכולם כדי שיוכל לכרוך איתו את כל הציציות, איך קושרים ציצית אחרי שהכניס את החוטים לנקב לוקחים את הארבע חוטים משני הצדדים וקושרים יחד אחר כך לוקחים את החוט הארוך שנקרא שמש וכורכים שבע כריכות וקושרים ב' קשרים, וחוזרים לכרוך עם השמש שמונה כריכות וקושרים שוב ב' קשרים אח"כ עשרה כריכות ב' קשרים ואחר כך י"ג כריכות וקושרים ב' כריכות בסוף יש שמונה חוטים קשורים בחמישה קשרים. נהגו לעשות קשר בכל סוף כריכות כדי שיעמוד בקשירתו יש אומרים שבטלית גדול יש לקשור את הב' ציציות שלפניו תחילה וכן בטלית קטן.

• החזקת הציצית בשעת התפילה

שמגיע "לוהביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ" יקח ד' ציציות, ולדעת הגר"א רק את שתי הציצות שלפניו בידו השמאלית וינחם על ליבו והטעם משום חיבוב מצווה (ערוה"ש ס סק"ט), והטעם שעל ליבו: רמז לדבר על שם הפסוק "והיו הדברים האלה על לבבכם" ולב האדם הוא בשמאל (לבוש כד-ב), עד פרשת "ויאמר" ואז יקח בימינו וינשקם כשאומר "ציצית" ויחזיקם עד שיגיע "לחיים וקיימים" וינשקם ויניחם (טור ס).

• נישוק הציציות

שמגיע לפרשת ציצית יקח הציצית גם ביד ימין וינשקם (שו"ע כד א), והטעם משום חיוב מצווה (ערוה"ש סא ס"ק יא). בספר יפה לב כתב דמנהגינו לנשק הציצית בהגיע "לועשה להם ציצית", ובאמירת "על ציצית", וכן "לציצית", (וכן מובא בכף החיים אות יח וכן בספר קצות השולחן סוף ח"א בהערות לסימן יט סכ"ה) כתב דגם המנהג לנשקם כשמסיים "ה' אליהכם אמת".

כשאומר "וראיתם אותו" ימשמש בציציות שלפניו ויש שמעברים על , והסיבה: משום חבוב מצווה (שו"ע סאכה).

מנהג הגר"א: הגאון מולינא לא היה מנשק את הציציות משום הפסק וכשאומר וראיתם אותם היה מנשק כיון שיש מצווה להסתכל בציצית היה גם מנשק והטעם גם כן משום חיבוב מצווה (מעשה רב סימן לט).

סגולת הציצית

מצילה מעין הרע: סגולה לדרשנים כשדורשים לפני הקהל כדי שלא ישלוט בהם עין הרע להתעטף בטלית של מצווה והוא על פי דברי הזוהר שכתב הלובש ציצית אינו יכול סטרא בישא לאבאשא ליה בעיניה.

סגולה לכאבי שינים : בכף החיים מביא שמצוות ציצית היא סגולה נגד כאבי שינים לפי שבציצית יש ל"ב חוטים ויש ל"ב שינים.

סגולת הזהיר במצות ציצית:  הזהיר במצות ציצית זוכה לארץ ישראל, וכן זוכה לשפע עשירות גדול וברכה עד בלי די, וכן סגולה לבנים, ובזכות הציצית האויבים כלים (יפה ללב אורח חיים).