מצוות עשיית מעקה לגג

מצוות מעקה לגג

מקור לחיוב לעשות מעקה דכתיב  "כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא ־ תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי ־יפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ" (דברים פרק כב פסוק ח) ודרשו מזה חז"ל "ועשתי מעקה לגגך" מצוות עשה, "ולא תשים דמים בביתך" מצות לא תעשה.

טעם המצווה: לפי שהאדם צריך לשמור על עצמו מן התקלה והסכנה שלא ינזק על ידם הן לעצמו והן שאחרים לא יינזקו מהתקלות שלו ואסור לו לסמוך על הנס (חינוך תקמו) "כי יפול הנופל" מבאר רש"י מדוע נאמר כי יפול הנופל הרי עדיין אינו נפל אלא ראוי זה [הנופל] ליפול ואף על פי כן לא התגלגל מיתתו על ידו שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב (רש"י דברים כב ח ספרי כב ס"ח).

• מי חייב בעשיית מעקה

הבונה בית חדש, וכן היורש בית או מקבל במתנה חייב לעשות מעקה וכן השוכר בית או השואל חייב בעשיית מעקה (הגהות מימוני הלכות רוצח פרק יא הלכה ט).. גג משותף: גג של שותפים או מגורים משתופים בנין שיש בו כמה דירים או שותפים כולם חייבים בעשיית הגג גם מי שלא משתמש בגג, ואף על פי שבפסוק נאמר  (דברים כב ח) "גגך וביתך" בלשון יחיד כיון שאמר "יפול הנופל" הרי שבנפילה תלה הפסוק ו מדוע נקט בלשון יחיד גגך לאפוקי בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא צריכות מעקה (שו"ע תכז ג).

אף נשים וקטנים: אף נשים חייבות במצווה זו, והטעם: משום שאינו מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטרות ועוד לפי שיש בו לאוו במניעת המעקה ואף נשים חיבות בלא תעשה. קטנים ואף מרגילים את הקטנים במצווה זו

איזה גג חייב במעקה

חובה לעשות מעקה לגג שרגילים להשתמש בו גודל הגג גג שיש בו ד' אמות על ד' אמות חייב במעקה דהיינו אם יש בבית כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות אף על פי שארכויותר על רחבו או להפך (שו"ע תכז ב) ואם אין רגילות להשתמש בו אין חובה לעשות מעקה (ביאור הלכה תקמ)

גג שעדין לא קבוע לו מעקה צריך לסגור את הגג שלא יהי אפשרות לעלות לגג.

• גגות של זמנינו

גגות של זמנינו ישנם הרבה גגות שפטורות ממעקה, והטעם: לפי שצריך שימוש קבוע והיום הגגות אינם עשויות לתשמיש קבוע ואף אם יש על הגג דוד שמש לא נחשב קבוע.  גג רעפים אין צריך מעקה לפי שאינו ראוי לשימוש כלל (ערוה"ש תכו ה).

• גובה המעקה

לא יפחות מעשרה טפחים [לשיעורו של החזו"א מטר שלם], והטעם: כדי שלא יפול ממנו אדם ולכל הפחות לא יפחות מ 98 ס"מ ורואי להחמיר בזה לפי שזה מצווה מדאורייתא – מהתורה ועוד דחמירא סכנתא מאיסורא מעקה חזק צריך לבנות מעקה שיהי חזק שאם ישען עליו אדם לא יפול (שו"ע תכז ה).

זמן בנית  המעקה

יש אומרים: שהחיוב לבנות מעקה בגמר הבניה (מנחת חינוך תקמו א), ויש אומרים: שהחיוב כשבא לדור בו (מגדל עוז הלכות רוצח פרק יא הלכה ג). כשבונה מעקה יכון לקים מצות עשה מן התורה שציוונו הקב"ה (משנ"ב ס ס"ק ד).

• ברכה

יש אומרים:  שלא תיקנו ברכה כלל על עשיית מעקה (רוקח שסו).

ויש אומרים: שיש לברך, ככל מצוות שמברכים עליהם  ומהו הברכה כשבונה לעצמו את המעקה מברך "אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות מעקה" (רמב"ם ברכות  פרק יא הלכה יב) הבונה לחברו מברך "אשר קדשינו במצותיו וציונו על עשיית מעקה" (רמב"ם שם), ולא אומר וציונו לפי שהפועל לא נצטווה על זה .

• ברכת שהחיינו

יש אומרים שיברך ברכת שהחינו על מצוות מעקה (רמב"ם הלכות ברכות פרק יא הלכה ט)

ויש אומרים שאין לברך ברכת שהחינו על מעקה, (נשמת אדם כלל טו ג) לצאת ידי הספק יקח פרי חדש או בגד חדש ויברך עליו שהחיינו ויכון גם על מצוות מעקה (עלפי ביאור הלכה נב א ד"ה קנה).

• זמן הברכה

יש אומרים: שמברך בתחילת עשיית המעקה (עיטור ח"ב הלכות ציצית שער ג ח"ב) יש אומרים: שמברך רק במכוש האחרון (שדה הארץ ח"ג בסופו)

בונה כמה גגות יש אומרים: שיכול לפטור את כולם בברכה אחת (עיין שו"ע או"ח ח יב) יש אומרים: שמברך על כל גג וגג ברכה בפני עצמו (בית הלל יור"ד רפט א)

• בניה על ידי שליח

לכתחילה ראוי וכדאי שיבנה האדם בעצמו את הגג הגמרא בקידושין (ע, א) מספרת על רב נחמן שהיה תלמיד חכם גדול ואב בית דין שהיה מקפיד להדר ולבנות בעצמו את המעקה של הגג של הבית שלו לקיים את מצוות "ועשית מעקה לגגך".

הבונה על ידי פועל ישראל מקיים את מצות ועשייתה מעקה (מנחת חינוך תקמו רע"א ופתחי תשובה חו"מ תכז)

בונה על ידי פועל גוי נחלקו בדבר יש אומרים שיכול לברך כיון שיד פעול כיד בעל הבית ודווקא בדבר שאין צריך שליחות ובמעקה היא מצווה שאינה צריכה שליחות אפשר לברך על מעשה הגוי (מחנה אפרים הלכות שלוחין סימן יא). ויש אומירם שאי אפשר לפי שמצוות מעקה צריכה שליחות ככל המצוות (מנחת חינוך תקמו)

• לבוד צורת הפתח

לא אומרים במעקה שיועיל המעקה על ידי לבוד דהיינו שאם יד קרש אחד ליד השני במרחק שלשלוש טפחים נחשב כסתום או צורת הפתח מקל מצד אחד ומקל מצד שני ועל גיבהם קרש או חוט נחשב כסתום  כמו לענין עירוב ועוד (הגרח"ק מסכת מזוזה הלכות מעקה בד"ה מצוות עשה).

נפלה המחיצה צריך לעמידה מחדש (עיין תוס' קידושין לד, א ד"ה בנה מעקה).

• חיוב בעה"ב אם נפל אדם מהגג

אדם שלא בנה מעקה ונפל ממנו אדם, יש אומרים שבעל הבית אינו חיייב לשלם לנופל על הנזק שנגרם לו והטעם: לפי שלא הי לו ליכנס לביתו (מאירי הובא בשטמ"ק ב"ק נא, א)

וגם אם נפל שם פועל שהיה לו רשות ליכנס לשם פטור שאף שיש לו רשות להיכנס לא התחייב לו בתשלום על נזיקין

יש אומרים: שאין להשתמש במעקה דרך בזיון כגון לדרוך עליו או להטיל מי רגלים עליו (שבולי הלקט ענין חנוכה קכב) ואין העולם נזהרים בזה (מנחת יצחק חלק י סימן נב סוד"ה והנה).לתלות כביסה על מעקה של גג  יש אומרים: שאפשר לתלות על מעקה של הגג כביסה ואין בזה משום בזיון המעקה (הגרח"ק הובא בקונטרס הלכות שכנים תשובה לו עיין שם ראיתו).

מקומות שאינם חייבים במעקה

בתי כנסיות ובתי מדרשות  אינן חייבים והטעם: משום שחיוב מעקה הוא רק בבית דירה דהיינו בית שגרים בו ובתי כנסיות ומדרשות לא גרים בהם (סוכה ג, ב, שו"ע תכז ג, ערוה"ש תכו ב).ויש אומרים: שחייבים במעקה של ג' טפחים מדין סילוק מכשולות ודין זה נלמד מהלאוו שלא תשים דמים  (חזו"א ליקוטים סימן נח) ויש אומרים: שאם משתמשים בגג בדרך קבע חייבים במחיצה גבוה עשרה טפחים (מהרי"ם שיק על תרי"d מצוות מצווה תקמז)

מקומות בבית כנסת שחייבם במעקה  בבתי כנסת שיש מדרגות גבוהות עשרה טפיחם שעולים לארון הקודש חייב במעקה וכן בימה שגבוה עשרה טפחים חייבת במעקה (שערים המצוינים בהלכה סימן קד).

• מעקה – גדר חוץ מהגג

בתורה כתוב חיוב מעקה על גג ולאו דווקא גג אלא כל מקום שאדם יכול להיכשל בזה כגון בור או באר שבחצר חייב אדם לעשות מעקה חזק וגבוה   עשרה טפיחם ויש אומרים שרק בצד שהולכים צריך י' טפחים ושאר החצר מספיק ג' טפחים (שו"ע תכז ז).

• סגולת המעקה

על ידי עשית מעקה יהיו סרים כל הצרות והחולאים המזדמנים בל יפלו הנופלים ובל יפלו הבתים מידה כנגד מידה וחיו יחיה בארץ החיים (הגאון בעל פאת השולחן הלכות ארץ ישראל סימן ב בית ישראל אות כז).