מעלת לימוד התורה בשבת

לימוד תורה בשבת 

מתוך העלון "לב המועדים" מתוך סידרת הספרים לב המועדים של הרב יהודה לב שליט"א העוסקת בטעמי הלכות והמנהגים 

"רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהם בדברי תורה" 

"אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה"

מעלת לימוד בשבת: לימוד התורה בשבת מלבד מה שמקיימים את מצוות (ואתחנן ו ז) "ודברת בם" וכן מצות "והגת בה יומם ולילה" (יהושע א ח) כדין הלומד בכל ימות השבוע, יש ענין מצד עצם השבת ללמוד תורה.

הטעם בלימוד תורה בשבת: על פי המדרש "אמרה תורה לקב"ה ריבונו של עולם כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו אני מה תהא עלי, אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך" (משנ"ב רצ ס"ק ה).

טעם אחר: לפי שבימות החול אדם רודף אחר מזונותיו ואינו יכול לשבת וללמוד אבל בשבת אין לו לאדם אלא לשבת וללמוד (ילקוט מעם לועז שמות תתשה).

לימוד תורה בשבתות במצרים

כתוב במדרש (מדרש רבה שמות פרשה ה סימן יח) "תכבד העבודה על האנשים מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלן, לפי שהיו נוחין בשבת, אמר להן פרעה תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו  וכו', אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת"  (עיין מדרש תהילים מזמור קיט לולאי תורתך).

לחדש חידוש בשבת

מצווה על האדם לחדש חידושי תורה בשבת, ומי שאינו יכול  לחדש ילמד דברים שלא למד עד היום  כתוב בספרים שמי שעוסק בתורה ומחדש איזה חידוש מעטרין לאביו באותו עולם ולכן נסמכו ב' ציווים הללו אחד לשני "כבד את אביך" (שמות כ יב) "וזכור את יום השבת" (שמות כ ח), וכן "איש  אביו ואמו תראו" (ויקרא יט ג) "ואת שבתותי תשמרו" (בשם האר"י, החיד"א רצ אות ד מחזיק ברכה בשם דעת חכמה).

הקב"ה שואל את נשמה יתירה מה חידשת בשבת: בזוהר (ח"ג קעג א) כתוב שבמוצאי שבת שהנשמה יתירה חוזרת למקומה שואל אותה הקב"ה מה חידשה בשבת (הובא בא"ר רצ ב, שע"ת רצ ב, של"ה סוף דף קלד שם ד"ה שינה בשבת).

זמן הלימוד בעלי בתים שאינם עוסקים בתורה כל ימי השבוע, יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימי השבוע (שו"ע רצ ב).

ויש אומרים: שהתלמיד חכמים מוזהרים יותר לעסוק בתורה בשבת (מחזיק ברכה סימן רצ ד, ספר הבתים הביאו כה"ח רצ טו).

לימוד עיון בשבת

יש אומרים: שאין ללמוד לימוד העיון בשבת ואין צריך לומר שלא יטריד עצמו בלימוד הגמרא בעומק שגם זה נחשב לחילול שבת   (יעב"ץ בסידורו אחרי מסכת סוכה). מקור לדין זה: מהגמרא בשבת (קיט, א) שמספרת שר' זירא היה רואה אותן זוגות זוגות ומדברים בדברי תורה, מחזר אחריהם ואומר להם במטותא מנכון לכו והתעסקו בעונג שבת ולא תחללוהו לבטל תענוגים, הטעם: מפני שמיגע את עצמו ומונע עונג שבת (שו"ת צפיחית מדבש סימן כג, הגהות רי"ע גיטין ס.).

ויש אומרים: שתלמיד חכם המענג עצמו באכילה ושתיה יכול לענג עצמו גם בלימוד העיון והפלפול, וכוונת ר' זירא שעל ידי הלימוד היו נמנעים מלכבד את השבת ולהתענג מחמת הלימוד, ולא שאסור עצם הלימוד (חיד"א מחזיק ברכה רצ ו, שו"ת מנחת אליעזר ח"ד סימן מה).

שעת לימוד תורה בשבת שווה פי כמה מיום חול

כמו תרי"ג מצוות: בשם מרן החפץ חיים מובא שכתב שכל לימוד בשבת נחשב כמו תרי"ג פעמים לימוד בחול, כיון שאמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה) ששקולה שבת כנגד תרי"ג מצוות (ספר לב אליהו ח"ב עמוד 38 ששמע ממרן החזו"א).

ובפרט לפי הגר"א שכל אות בדברי תורה ובלימוד התורה היא מצווה, כשעושים זאת בשבת מכפילים כל אות ואות במספר שש מאות ושלש עשרה אם כן כשאדם יושב ולומד בשבת הרי אין סוף למצוות שיוכל להוסיף על חשבונו ובמיוחד בימי הסליחות כשאדם חייב לחפש זכיות להטות את כף המאזנים לטובה (הגר"א אליהו לופיאן זצ"ל לב אליהו ח"א עמוד 69).

פי אלף: לימוד התורה בשבת פועל אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימות חול (בן איש חי הקדמה לחומש שמות שנה ב).

סגולת הלימוד בשבת – הבנת סברות עמוקות

יש אומרים: שיש סברות שאי אפשר כמעט להבינם בחול ורק בשבת יכולים להבינם מכח קדושת השבת (דרישה תל א, בהקדמת ספר רבי שמשון ותורתו בשם מרן החזו"א).

והטעם: לפי שהמנוחה והמרגוע שימצא בו האדם גורם שיהא ליבו פנוי לתלמוד תורה, ואור החכמה והשכל נתוספו ביום הזה (ספר החיים לאחיו של המהר"ל מפראג חלק פרנסה וכלכלה פרק ו).

תורה שלומדים בשבת לא נשכחת במהרה

יש אומרים: שלימוד תורה בשבת אין שוכחים במהרה, וכמו שרמז זאת הפיטן בזמר "זכרו תורת משה במצות שבת גרוסה" שתורה שגורסים בשבת אין שוכחים במהרה כי "יום שבתון אין לשכוח" (שפת אמת סוף פרשת כי תשא שנת תרסב).

שבת עת רצון

יש אומרים: ששבת היא עת רצון לקבלת התורה, והטעם: שהרי לכו"ע בשבת ניתנה תורה, והוה אז עת רצון כשנתנה להם, וזה מה שאומרים במנחה בשבת "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" שהיום הוא עת רצון לקבלת התורה שקוראים בה עתה במנחה והוא הגורם שתענני (ב"ח רצב א).

הטעם שלא חששו שמא יכתוב חידושי תורה

הטעם שלא גזרו שלא ללמוד משום חשש שמא יכתוב חידושים כמו שמצאנו שאין דנים בשבת חשש שמא יכתוב

לפי שלא כל הלומדים מחדשים דבר וכותבים אותו, ואף אם חידש חידוש לפעמים ממתין יום או יומים עד שמעלה אותו על הכתב, בשונה מב"ד שרגלים לעלות את הדף את הפסק דין מיד וגם הבעלי דינים דורשים את זה לכן גזרו חכמים (גנזי חיים פלאג'י מערכה א סימן מה).

שיעורי תורה בשבת

"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם נקהלים בכל שבת ושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות וקורין בתורה ובנביאים מעלה אני עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי" (תנחומא פרשת ויקהל, ילקוט שמעוני פרשת ויקהל רמז תח הובא בב"י רצ, א"ר שם  ג).

שיעור תורה בשבת ממשה רבינו: אמר הקב"ה למשה רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת כדי שילמדו כל הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות בכל שבת להיכנס בבתי כנסיות ובתי מדרשות ללמד בהם תורה לרבים (תנחומא, ילקוט שמעוני פרשת ויקהל רמז תח הובא בב"י רצ).

נושא הדרשה: הדרשה צריכה להיות בדינים והנהגות ולא להראות שהוא חכם (ב"ח רצ ב).