מלחמות החשמונאים עם היונים
כפר מודיעין ומלחמות החשמונאים
קרן האור הפציעה לראשונה בכפר הקטן ושמו מודיעין, שם הבחין מתתיהו הכהן הגדול לבית חשמונאי בחיל של האנטיוכוס המתקרב למזבח של היהודים שנמצא בכיכר העיר, החיל צחק צחוק פרוע שלף את הסכין שהיה טמון לו בכיס ובתנועה מהירה שחט חזיר צעיר להקריב לאליליו הפגאני על גבי מזבח ה', מתתיהו לא היה יכול לסבול את המחזה הנוראה הזה של פגיעה במזבח ה' וביהודים, הוא קם על רגליו והתקדם אל עבר החייל, הקהל שצפה בנעשה פער פיו בהשתאות בעוד מתתיהו נועץ את חרבו עמוק בחזה של החיל היוני
מתתיהו קרא לדגל את חמשת בניו, יהודה המכבי, יהונתן, יוחנן, אלעזר, ושמעון, מי לה' אלי הכריז על הדגל שלהם היה רשות מכב"י ר"ת מתתיהו כהן בן יוחנן, מתתיהו יחד עם בניו ועוד קומץ לוחמים יצאו למלחמה עם הצבא הענק של היונים.
אנטיוכוס הזועם שלח עוד ארבעה צבאות נוספים להילחם על החשמונאים שנהפכו כעת לעריקים מתתיהו וחבריו נהפכו ללוחמי גרילה שניצלו בחשכת ליל ואת התמצאותם בשטח הבלתי מוכר בגבעות הסובבות את ירושלים בשעות הלילה שענן כיסה את הירח הם הסתערו על חילי אנטיוכוס והצליחו להדוף אותם
הנשק החדש של אנטיוכוס – פילי מלחמה
אנטיוכוס לא ידע את נפשו מרוב כעס, אך קומץ יהודים אינם סרים למלכותו ונלחמים, הוא הביא תחמושת חדשה למלחמה "פילים" עדר פילים מגושמים וענקים בעלי עור עבה התקדמו אל עבר הלוחמים היהודים, ואולם המכבים לא התייאשו והחזירו מלחמה הם אספו את מיטב הקשתים שהיו הם מתחו את קשתותיהם ופתאום שחררו את חיציהם, הקצינים היונים נפלו מהמבצרים הזעירים שעל גבי הפילים אלעזר בנו של מתתיהו עשה את דרכו באומץ ובנחישות אל עבר הפיל המוביל החדיר את חרבו לתוך בטנו הרגישה של הפיל, הבהמה הענקית צנחה ארצה תוך מעיכת רוכביה אחוזי האימה ולמגינת ליבם של הלוחמים, אך אלעזר לא הספיק להיחלץ בזמן והפיל נפל עליו והרגו.
המעוז האחרון בדרך לירושלים
המבחן האחרון התרחש בעיר אמעוס [עיר הנמצאת ליד בית גוברין] בדרך ירושלים יהודה המכב"י קיבל את הדיווחיים של המשקפים היהודים שהיו מביטים אל האויב היונים, ואמרו לו שכוח יוני גדול עם הרבה נשק עם חרבות חסמו את הדרך העולה לירושלים יהודה המכבי כינס את אנשיו והכינם למלחמה, עם שחר ניתן האות הגורלי בקול צווחה חדה להסתער קרני השמש הראשונות האירו את העימות בין שני הצבאות פתאום הכל נגמר יהודה המכבי עם צבאו הקטן גבר על היונים ומנהגים של היונים הודה בניצחון של המכבים אחרי הניצחון בשנת 165 לפני הספירה חזרו היודים לירושלים והעלו לבית המקדש.
טמאו כל השמנים – נס פך השמן
שבאו החשמונאים לירושלים אל העיר הקודש נהפכה שמחתם על הניצחון ליגון המחזה שנגלה לעיניהם היה מזעזע היונים עושו את עובדתם בצורה יסודית, החורבן והעזובה שלטו בכל מקום, המכבים נכנסו לבית המקד שומה נדהמו לראות מחזה נוראה את ספר התורה קרוע לחתיכות מפוזר בתוך העזרה, במקדש עצמו הניחו היונים פסלים של אלילי יון, חזיר הוקרב על גבי המזבח הקדוש
החשמונאים התחיל במלאכת ניקוי בית המקדש ניקו היטב את בית המקדש עברו אבן אבן, ביום כ"ה בכסליו שנת 165 לפני הספירה נחנך בית המקדש, כשרצו להדליק את החנוכיה חיפשו שמן טהור ולא מצאו היונים הרשעים טימאו את כל השמנים שהיו בבית המקדש, חיפשו וחיפשו עד שבסוף קרא נס והנה מצאו פך קטן של שמן שהיה חתום בחותמת של הכהן הגדול שאותו לא ראו היונים ולא טימאו אותו, שמחו החשמונאים עד למאוד שפתחו את הכד התברר שפך השמן מספיק רק ליום אחד, הדליקו החשמונאים את החנוכייה למרבה הפלא ובדרך נס מעט השמן שהיה בכד שבאופן טבעי היה אמור להספיק ליום אחד בלבד הספיק להדלקת המנוכה שמונה ימים תמימים ומאז ועד היום קבעו לחגוג בכ"ה בכסליו את חג החנוכה במשך שמונה ימים לזכר הנס הכפול שנעשה לאבותינו ביום זה ניצחון החשמונאים שהיו מעטים מול רבים חלשים מול גיבורים.
קושייתו של מרן הבית יוסף מדוע חוגגים שמונה ימים
ידוע קושייתו של מרן הבית יוסף הסיבה שאנו חוגגים שמונה ימי חנוכה, זכר לנס פך השמן שדלק שמונה ימים, ומקשה הרי ביום הראשון שדלק אין בכלל נס שהרי היה שמן שהספיק בשביל שהמנורה תדלק יום אחד ומדוע חוגגים שמונה ימים לכאורה צריך לחגוג רק שבעה ימים, ומתרץ לפי שהיה נס גם ביום הראשון לפי שהחשמונאים חילוק את השמן לשמונה ימים מראש נמצא שגם ביום הראשון לא היה מספיק שמן כדי שידלק יום אחד ואם כל זה היה נס ודלק אם כן הנס הוא שמונה ימים ולא שבעה, הכל בו מישב תירוץ אחר מדוע קבעו חכמים שמונה ימים בדווקא, כנגד גזרת היונים שגזרו לבטל את המילה שהיא לשמונה – ביום השמיני זכר לזה תיקנו חכמים להדליק שמונה נרות.
