מחצית השקל – מנהגי יום הפורים

מחיצת השקל

בזמן שבית המקדש היה קיים היו נותנים כל איש ישראל מחיצת השקל ועם הכסף הזה היו קונים קרבנות לבית המקדש שהיו מקריבים אתם מראש חודש ניסן ולכן יש הנהוגים היום לתת קודם הפורים מחצית השקל

• מתי נותנים

בתענית אסתר יש הנוהגים לתת לפני מנחה צדקה עם תענית ומובא בספרים שיש ענין גדול לתת צדקה ביום שמתענים ויש הנוהגים לתת אחר מנחה

מתי נותנים  אנשים הגרים בכרכים שחוגגים את יום הפורים בט"ו: יש הנוהגים לתת ביום התענית כדי שהתענית תהיה עם צדקה ויש נהגו לתת בט"ו בליל פורים לפני קראית המגילה, ויש שנהגו לתת לפני תפילת מעריב.

ישנה הלכה מענית בענין מחצית השקל שיזהר שלא יאמר שאת הכסף שהוא נותן "עבור מחיצת השקל" אלא יאמר זכר למחצית השקל לפי שאם יאמר שזה עבור מחיצת השקל זנ נראה כאילו מקדיש את הכסף לבית המקש והיום שאין בית המקדש המקדיש קודש ואסור בהנאה אף לצורף צדקה ויש שמקילים בדבר כיון שדבר ברור שאין מתכון להקדיש לבית המקדש ף שהלשון המאירה נשמעת כן

• כמה סכום הנתינה

צריך לתת מטבע של חצי שקל ונותנים שלוש מטבעות שכל אחד מהם מכונה חצי שקל  ויש אומרים שמספיק מטבע אחד.

הספרדים נוהגים לתת שווי של מטבע כסף של מחצית השקל וכל שנה משתנה השוי לפי כמה שעולה הכסף.

• האם אפשר לתת מחיצת השקל מכסף מעשר

אי אפשר לתת מכסף מעשר את מחצית השקל והסיבה כיון שיש כלל כל דבר שהוא חובה אי אפשר לתת מכסף מעשרות.

• למי נותנים מחצית השקל

המנהג לתת מכל זכר מגיל י"ג שנים, ויש הנוהגים לתת גם על הילדים ויש הנוהגים לתת אפילו על עובר שבמעי אימותיהם,  ונתנו רמז לזה מהפסוק שמדבר על חיוב מחצית השקל "זה יתנו כל העובר על הפקודים" עובר אותיות עובר

לגבי נתינת מחצית השקל לנשים נחלקו בדבר זה הפוסקים יש שכתבו שיש לתת, ויש אומרים שאין לתת כיו שגם בזמן המקדש לא נתנו גם היום אינן צריכות לתת.

• מה עושים עם כסף של מחצית השקל

יש אומרים שיחלקו את מעות המחצית השקל לעניים דהיינו שיתנו לגבאי הצדקה של השכונה הוא יתן את זה לענים ויש אומרים שאפשר גם להשתמש בהם לצורך קופת בית הכנסת לשלם לגבאים לבעל קורא או לבדק הבית וכן לתומכי תורה ולהפצת היהדות.

יום הפורים

מקור השם פורים הוא מלשום פור והוא על פי מה שנכתב במגילה  על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור רמז בשם פורים כל המועדים של השנה פ' פסח, ו' וסוכות, ר' ראש השנה, י' יום כיפור, מ' מתן תורה (חיד"א דבש לפי מערכת פ אות ב).

• בגדי שבת

נהגו ללבוש בגדי שבת בפורים לפי שהם ימי משתה, וכן לכבוד קראית המגילה ולכן נהגו ללבושם מהלילה מפני כבוד המגילה שקוראים בלילה את המגילה.

תחפושת בפורים

נהגו להתחפש בפורים ואין זה חיוב אלא מנהג ומנהג ישראל אין לבטל טעמים רבים נאמרו למנהג זה ישש כתבו שמתחפשים זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות מבית אחשורוש יש אומרים זכר לזנב שצמח לושתי כשנקראה  לבוא אל המלך במשתה שעשה יש אומרים שזה קשור לדברי המדרש שמספק שעמלק התחפש כשבא להילחם עם ישראל במדבר ביציאתם ממצרים, וכן עשו במלחמה עם יהושפט שבאו מחופשים ובספו שח דבר עם ישראל ניצחם.

• להתפלל עם תחפושת

מותר להתפלל עם תחפושת בתנאי שאינה גורמת לקלות ראש וצחוק

• האם גבר יכול להתחפש לאשה בפורים

יש שכתבו שנכון שלא לבוש בגדי של נשים ונשים לא ילבשו בבדי גברים בפורים אף שמעיקר הדין מותרכ יון שאין מתכונים אלא לשמחה בעלמא (שו"ע תרצו ח) אך יכולל צאת מזה תקלות רבות לכן לא ילבשו גבר בגד נשים ונשים בגדי גברים.

• המזיק את חבריו בפורים האם צריך לשלם

יש אומרים שאם הזיק את חבריו  בפורים מחמת שמחת פורים ולא סתם כך פטור מלשם ואם מחמת שהיה שיכור חייב לשלם,

• סגולת יום הפורים

יש המסיימים את כל ספר התהילים בליל הפורים ויש שהקפידו לסיים באשמורת הבוקר פי שאז זו עת רצון.

• סגולה  שיתקבלו כל הבקשות

בספר סגולת ישראל מובא שמקובל מפי צדיקים  ומתלמידי הבעל שם טוב שסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפילה ולבקש  מלפני ה' יתברך על כל דבר שצריך  הן על בני חיי ומזוני והן על שאר דברים והוא כעין יום כיפורים שהוא תפילה ועל זה אמרו חכמינו  "כל הפושט יד נותנים לו" גם מהקב"ה כל המבקש מקבל

• פורים סגולה לרפואה

יש אומרים שפורים הוא סגולה למי שצריך רפואה ודבר זה סמכו  על פי מה שאמרו חז"ל בגמרא בשבת  (פח, א) "הדר קיבלהו בימי אחשורוש" הכוונה שפורים קיבלו על עצמם שוב את התורה א"כ דומה פורים ליום קבלת התורה, וכתבו במדרש  בתנחומא פרשת יתרו שבקבלת התורה נתרפאו כל החולים לכן גם יום  פורים הוא זמן מסוגל לרפואה (אהבת ישראל).