מגילת איכה

מגילת איכה

מי כתב את המגילה -כמה פרקים במגילה – ברכות המגילה – מנהגי הקריאה

מגילת איכה היא ספר קינות שנכתב להנציח לדורות את  חורבן בית המקדש. את חורבן בית שני הנציחו חז"ל במדרש איכה ובגמרא בגיטין בפרק הניזקין וכן בירושלמי מסכת תענית פרק ג  הראשון

מי כתב את מגילת איכה,  ירמיהו הנביא כתב את מגילת איכה כמו שנאמר בנביא ירמיהו כאשר מתואר הציווי של ה' לירמיהו לכתוב את המגילה " ויהי בשנה הרביעית… היה דבר הזה אל ירמיהו מאת ה' לומר לו קח לך מגילת ספר וכתבתה אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה וכו'" והנביא אכן כתב את מגילת הפורענות בעזרתו של ברוך בן נריה.

לאחר שכתבו את המגילה נשלח ברוך בן נריה להקריא את המגילה בבית המקדש איפה שכל יושבי ירושלים נמצאים כדי להחזירם בתשובה, כשהמלך יהויקים שמע כעל כך, הוא מבקש שיקראו לפניו את המגילה, ובמקום להתעורר ולחזור בתשובה, הוא לוקח את המגילה וקורע אותה ומשליכה לאש.

לאחר שנשרפה המגילה, הקב"ה מצווה שוב את ירמיהו (ירמיהו לו כח) שוב קח לך מגילה אחרת וכתב עליה את כל הדברים אשר היו על המגילה הראשונה אשר שרף יהויקים מלך יהודה" וכך עשה

את מגילה איכה כותב ירמיהו  כשמונה עשרה שנים לפני החורבן, וכל זה כדי שאולי עם ישראל ישוב בתשובה במשך השנים האלו ולא יחרב בית המקדש.

מגילת איכה נכתבה לפי סדר אלף בית חוץ מהפרק האחרון, באיכה יש שבע פעמים את כל האלף בית.

לשנות שבמגילת  איכה

לשנות איכה הם משל לאשה כמו שכתוב בפסוק הראשון איכה היתה כאלמנה ובקינות מסופר  שירמיהו הנביא יצא מירושלים ופגש באשה שהיתה לבושה שחורים וזו היתה ירושלים, וכן מצינו בשיר השירים שחיבר שלמה המלך שהמשיל את עם ישראל לרעיה ואת הקב"ה לדודה וזה בא להראות את החיבה והקשר בין עם ישראל לקב"ה.

במגילת איכה יש בה חמשה פרקים

בג' פרקים נפתח הפרק בלשון תמיה איכה, פרק א " ישבה בדד", פרק ב "איכה יעיב באפו", ופרק ד' "איכה יועם זהב ישנא הכתר הטוב" פרק ג ופרק ה שאינם פותחים בלשון איכה נכתבו רק לאחר שיהוקים שרף את המגילה.

מבנה המגילה: פרק ראשון עוסק בקינה על חורבן ירושלים, פרק שני עוסק בקינה על חורבן בית המקדש, פרק שלשי ירמיהו מקונן על עצמו ובכך מיצג את האומה כולה, פרק רביעי קינה על יאשיהו וכוללת בתוכה קינה על בני ירושלים בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש, פרק חמישי הוא קינה כללית על עם ישראל בזמן חורבן הבית נחלתינו נהפכה לזרים.. יתומים היינו ואין אב.. 

מגילת איכה פותחת במילה "איכה"

ביאור איכה מלשון פלא איך קרא כזה דבר עד לאן הגיעה מצבה של ירושלים מחמת החורבן, ויש שיבארו מדוע איכה פותחת את המגילה לפי שאיכה בגימטריה 36 כנגד 36 איסורים שחייבים עליהם כרת ועליהם עברו ישראל, בן עזאי דרש את המילה איכה כך לא גלו עם ישראל עד שכפרו ביחידו של עולם בקב"ה שהוא א וכן כפרו במילה שניתנה לעשירם דור וזה האות כ וכפרו בעשרת הדברות שזה האות י ובחמשה חומשי תורה שזה האות ה'.

קריאת מגילת איכה

בני אשכנז קוראים את המגילה הכתובה בקלף כשאר מגילות, בני ספרד ועוד קוראים מתוך התנ"ך.

ברכה על המגילה: בני אשכנז נהגו לברך על מגילת איכה ברוך אתה ה' אשר קדשנו במצותיו וציוונו על מקרא מגילה, ואין מברכים שהחיינו [כמו שמברכים על שאר מגילות], ומברך בלחש אבל צריך ליזהר שישמעו כל הציבור את הברכה.

זמן הקריאה – בלילה יש הנוהגים לקרוא רק בלילה, והמשנה ברורה מביא בשם האליה רבא שטוב שיחיד יקרא גם ביום ובקריאה ביום אין מברכים לפי שהקריאה ביום היא רק מנהג.

צורת הקריאה  – קוראים את מגילת איכה בישיבה ואף הבעל קורא יושב על הרצפה והסיבה לכך כדרך אבלים שישובים על הארץ גם אנו אבלים על חורבן בית מהקדש ודין אבל לישב נמוך.

נשים בקריאת המגילה – האם נשים צריכות לשמוע מגילת איכה, יש שכתבו שלא נהגו הנשים לשמוע או לקרוא מגילת איכה, ויש מפוסקי זמנינו שכתובו שראוי לכל אשה גם אם אינה יכולה ללכת לבית הכנסת, שתשב על הארץ, ותאמר מגילת איכה, ובזה מקיימת את מצות אבילות על חורבן בית המקדש, ואם היא טרודה בגידול הילדים פטורה.

מנהגי הקריאה

הגבה הקול – הבעל קורא מגביה קולו בקריאת המגילה כמו הבוכים  שמרבים את קולם כשהם בוכים, בכל תחילת  פרק שאומר איכה יגביה קולו יותר, יפסיק בין פסוק לפסוק, ופסוק אחרון בכל פרק שמתחיל באיכה יסיים בקול רם.

השיבנו אמירת הציבור ובעל קורא – כשמגיע לסוף המגילה לפסוק "השיבנו ה'" אומרים תחילה הקהל והבעל קורא חוזר אחיהם, ושוב ממשיך הבעל קורא לפסוק אחרון של איכה "כי אם מאוס וכו" וחוזר ואמר השיבנו ה' והסיבה לכך כדי לסיים בדבר טוב.

קדיש אחר המגילה –  אין אומרים קדיש אחר מגילת איכה [בשונה מכל המגילות שאומרים קדיש יתום אחר קריאתה]