קיטל – מה הוא הקיטל מקורו בהלכה וזמני לבישתו.

קיטל – בגד לבן

קיטל תרגומו באידיש גלימה, בגד זה לובשים בני אשכנז בזמנים בליל הסדר ובימים הנוראים  – ראש השנה ויו"כ וכן החזן לובש בתפילת הושענה רבא בשעה שעושים את הקפות מסביב הבימה, וכן בשמחת תורה בתפילת גשם  ותפילת טל ביו"ט ראשון של פסח, וכן החתן חתונה בחופה.

נאמרו טעמים רבים מדוע לובשים קיטל בליל הסדר לפי שבגד לבן הוא בגד של מתים ורצו שאדם לא יהיה בשמחה יתירה עד שלא יתן ליבו למצוות ליל הסדר, לכן תקנו חכמינו שילבש בגד לבן שיזכיר לו את יום המיתה ובכך לא יגיע לשמחה יתירה, טעם נוסף ליל הסדר הוא לילה של חרות ובגד לבן הוא מראה על דרך חירות, טעם אחר מובא לפי שרצו חכמים שבליל פסח ילבשו בגד שאין בו שום חשש של חמץ ובקיטל אין חשש חמץ לפי שלובשים אותו ביו"כ יום שאסור באכילה כלל.

מנהגים בלבישת קיטל בליל הסדר: יש הנוהגים שרק העורך הסדר לובש את הקיטל, ויש הנהוגים שגם הבנים הנשואים לובשים את הקיטל.

לבישת קיטל בימים הנוראים  – ר"ה ויו"כ

לבישת קיטל בתפילות ראש השנה: בספר מטה אפרים של רבי אפרים מרגליות מביא שיש הנוהגים ללבוש קיטל בתפילות, ויש מקומות הוא כותב שרק השליח ציבור ולכן יש בזה חילוקי מנהגים ישנם כאלה שלובשים ויש כאלה שאינם לובשים לובש וכן התוקע

לבשית קיטל ביו"כ: השו"ע מביא שביום כיפור נהגו ללבוש בגד לבן הנקרא קיטל בכל התפילות

והטעם בלבישת קיטל בימים הנוראים כדי להדמות למלאכים שלבושים לבן גם אנו לובשים לבן, טעם נוסף מביא השו"ע לפי שלבן הוא בגד של מתים [תכיכירין] ובכך יזכור את יום המיתה ויהיה ליבו נכנע ומתפלל לקב"ה מתוך הכנעה, טעם נוסף כדי להידמות לכהן הגדול ביום הכיפור שהיה לובש בגדי לבן בזמן עבודת בית המקדש ואנחנו עושים כדוגמתו להידמות לכהן המקריב.

בדיני הקיטל – להיכנס לבית הכסא [שירותים] לעשות צרכיו מכיון שהוא בגד של תפילות ויש בו קדושה קצת נהגו הציבור שלא להיכנס בכלל  לקיטל לבית הכסא לעשות צרכיו ואם צריך להתפנות פושט את הקיטל מחוץ לשירותים ונכנס לעשות צרכיו וחוזר ולובש.

חתן בשנה ראשונה

המנהג הוא שחתן בשנה ראשונה לנישואים שלא ללבוש קיטל והסיבה לפי שבגד הקיטל הלבן מזכיר את בגדי המת ובשנה הראשונה צריך להיות שמח וטוב לב עם אישתו ועם בגד של מתים הדבר מקשה על השמחה, ויש הנוהגים שאף בשנה ראשונה לובשים את הקיטל.

קיטל בתפילת מוסף של הושענה רבה ובתפילת גשם וטל

בתפילת מוסף של הושענה רבא בזמן שעושים את שבעה הקפות נהגו שהחזן  לובש קיטל כמו ביו"כ, והטעם: לפי שאז הוא גמר דין שהתחיל ביום כיפור.

קיטל בתפילת גשם [סוכות] ותפילת טל [בפסח]

נהגו שהשליח ציבור לובש קיטל בתפילת מוסף שבו מתפללים את תפילת הגשם בחג הסוכות ובפסח שמתפללים את תפילת טל, והטעם: לפי שהש"ץ מתפלל תפילת גשם או בפסח תפילה על הטל  וגשמים וטל הם מעין תחיית המתים והקיטל הוא בגד לבן כמו התכריכים של מת שהם בצבע לבן.

לבישת קיטל בחופה

המנהג בבני אשכנז שהחתן לובש את בגד הקיטל בשעת החופה

הטעם מובא בספר מטה משה כיון שביום חתונות של האדם נמחלים לו כל העונות שעשה, וזה בשבילו כמו יום כיפור שהוא יום מחילת עונות וביום כיפרו לובשים קיטל על שם הנאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" לכן גם בשעת חופתו לבוש את בגד הלבן, טעם אחר: כדי שיזכור בשעת החופה את יום המיתה ולא ירדוף אחר תאוות עולם הזה, טעם אחר: לסימן ברכה  שלא יפרדו ורק המות יפריד ביניהם  כיון שהקיטל הוא בגד של מתים הוא סימן ברכה שלא יתפרד הזוג כל ימי חייהם ורק המות יפריד ביניהם.

נהגו להלביש את החתן בקיטל

הטעם כותב היעב"ץ: לפי שחתן דומה למלך וכמו שמכבדים את המלך שמלבישים אותו כך מלבישים את החתן,  עוד סיבה כותב היעב"ץ כדי להזכיר לו את יום המיתה שגם כן מלבישים את המת  לבנים דכתיב "כל ימיך תתעץ לבן" וכו' ועל ידי כך יתעורר לשוב בתשובה שלימה ביום של החתונה.

במנהג שאין לובשים בית יד השמאלית

מנהג מענין מצאנו בלבישת הקיטל בחתונה שלא להלביש לחתן מלבוש העליון בשלמות ומשאירים את בית היד השמאלית ללא לבוש על ידיו כמו יד ימין, והטעם: לומדים דין זה מדברי  השו"ע (יור"ד שמט ז) לגבי אבל על אחד משבעת קרוביו שכותב שאבל חולץ כתף דהינו שלא לובש את החולצה בשלמות, כך החתן לא לובש הבגד בשלמות   כדי להזכיר  לו  לחתן יום המיתה להכניע ליבו כמו הלבשת הקיטל, טעם אחר  זכר לאבילות ירושלים,  ולמעשה רוב הציבור  לא נוהגים כך והסיבה לכך  כדרך שאין נוהגים חליצת כתף לאבל שזה עיקר הסיבה לחליצת בית היד כך גם לא חולצים בחתונה.