כל מה שרציתם לדעת על המזוזה
המזוזה
אחד המרכבים בבית היהודי הוא אוסף של חפצי יהדות החפץ שנמצא בכל בית יהודי ואיתו נוכל לזהות ולדעת האם גר בבית הזה יהודי או שגר שם גוי הוא המזוזה שנמצאת בפתח ביתו של האדם
נאמר בתורה בפרשת ואתחנן "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" מכאן שצריך להניח מזוזה על פתח ביתו בספר החינוך מבאר את טעם המצווה כדי שאדם יזכור את הקב"ה בכל זמן בזמן שיוצא מהבית יביט במזוזה ויזכור את הקב"ה וכשחוזר הביתה בסוף יומו יביט במזוזה ויזכור את הקב"ה.
האיך נכתבת המזוזה: המזוזה נכתבת על קלף וצריך לכתוב בדף אחד את הכל אמנם אף עם כתב בשתי דפים היא כשרה, המזוזה נכבתה על ידי סופר בכתב של ס"ת, נהגו לכתוב את המזוזה בכ"ב שורות, נכתבים בה פרשת "שמע ישראל" ופרשת "והיה עם שמוע" הכתובות בחומש דברים כתיבת שדי מבחוץ מחוץ למזוזה כותבים "שדי" שהוא אחד משמותיו של הקב"ה כנגד רווח שבין הפרשיות (שו"ע רפח טו) והטעם שכותבים שם זה יותר משאר שמות לפי שר"ת של שד"י שומר דלת (ות) ישראל.
קביעת מזוזה
כשעוברים לבית חדש הדבר הראשון שעושים הוא קביעת מזוזה, הקבוע את המזוזה מברך ברות אתה ה' אלהינו מלך העולם לקבוע מזוזה ואינו מברך ברכת שהחיינו מקום המזוזה נמצא בחלקה העליון של הדלת הימנית בכניסה לבית קובעים מזוזה, מנהג בני אשכנז לקבוע את המזוזה בצורת שיפוע ובאלכסון כדי לצאת ידי שתי השיטות לפי שנחלקו הפוסקים איך צריכה לקבוע המזוזה יש אומרים שצריך שתהיה בזקיפה ויש אומרים שפסולה בזקיפה אלא צריכה להיות שכובה. ולצאת ידי שניהם מניח בשיפוע ומנהג בני ספרד להניח בצורה ישרה וכן צריך לקבוע מזוזה בכל חדר וחדר המזוזה היא סימן שאנו שייכים לעם היהודי
המזוזה מורכבת מקופסה שבתוכה מונחת הקלף יש כאלה שעושים את הקופסה מעץ ישנם כאלה עשויים מאבן או זכוכית או ממתכת בקופסה נקראת בית מזוזה בתוך מכנסים רצועת קלף מגולגלת שבו כתובים פרשיות.
הנחת ידו על המזוזה ונישק המזוזה כשיוצא מביתו
ישנו מנהג אצל אנשים כשיוצאים מביתם מנחים ידיהם על המזוזה ואומרים את הפסוק "ה' שמור צאתי" וכן כשנכנסים לביתם מניחים ידיהם על המזוזה מקור להניח את היד על המזוזה מהגמרא בע"ז (יא) מסיפור של אונקלוס הגר שאונקלוס בר קלונימוס התגייר שלח לו הקיסר גדוד של רומאים שיקראוהו לשוב לדתם, ואונקלוס דבר על ליבם בפסוקים וכל מי שהמלך שלח התגיירו, חזר הקיסר ושלח גדוד נוסף וציום שלא ידברו עם אונקלוס דבר כשאונקלוס ראה אותם מרחוק הניח את ידו על המזוזה ושאל אותם מה זה אמרו לו תאמר אתה, אמר להם אונקלוס מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מחוץ לארמון ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים הינו בני האדם והוא משמרם מבחוץ המזוזה שבפתח הבית שנאמר ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם נתגיירו כולם ושוב לא שלח הקיסר אחריו ועל יסוד סיפור זה נתפשט המנהג להניח את היד על המזוזה כיוצאים מהבית
נישוק המזוזה וכן ישנם אנשים שמנשקים את המוזה בכניסתה וביציאתם מפתח ביתו (רמ"א יור"ד רפה) וכן הביא האר"י יניח אצבעו הנקרא אמה על ש'ד'י וינשק.
חיוב מזוזה ומקומות שחייבים במזוזה
בחיוב מזוזה הכל חייבים אפילו נשים ועבדים ואף מזהירים את הקטנים לעשות מזוזה והטעם כדי להרגילם במצוות, חובת מזוזה הוא על הדר בדירה ולא על הבעלים של הדירה ולכן השוכר בית מגוי צריך להניח מזוזה בפתח הבית וכשנמר השכירות יוצא מהבית ולוקח עימו את המזוזה ואינו צריך להשאיר את זה בבית
בית כנסת מקום שמתפללים בו אינו חייב במזוזה, לפי שחיוב מזוזה הוא על בית שגרים בו ובית כנסת אינו מקום שגרים בו, סוכה בחג הסוכות גם פטורה ממזוזה והסיבה שסוכה היא בנין ארעי – זמני ודירה ארעי אינה חייבת במזוזה
מנהג ישראל שכל מי שיש לו צרה בביתו בודקים את המזוזה אם היא כתובה כתיקונה ופעמים רבות נמצא שהמזוזה לא היתה כתובה כתיקונה היה חסר אות או היה מילה מיותרת ולאחר שתיקנו המזוזה נפתרה הצרה.
התלמוד הירושלמי, במסכת פאה, מספר, כי רבי יהודה הנשיא קיבל שי יקר מאוד מאדם חשוב. רבי יהודה הנשיא השיב לו כגמולו ושלח לו כמתנה – מזוזה. כעס אותו אדם ששלח את המתנה ואמר לר' יהודה הנשיא אני שלחתי לו מתנה כה יקרה, ואתה החזרת לי במתנה פעוטה, שמחירה אינו עומד בשום יחס לערך מתנתי השיב לו רבי יהודה הנשיא אתה שלחת לי מתנה, שתמיד אצטרך אני לשמור עליה; ואילו אני שלחתי לך מתנה, שכל חייך תשמור היא עליך
בדיקת מזוזה
צריך לבדוק פעמיים בשבע שנים את המזוזה דהינו שפותחים את הקלף ועוברים ומסתכלים אם כל האותיות שלמות שלא נמחקו חלק מהאותיות וכן שהמזוזה לא נגנבה ושהיא שלמה וכשרה, ישנם אנשי מעשה נוהגים לבדוק את המזוזות בחודש אלול מדי שנה בשנה, ובמקום מקום המועד לריקבון כגון שיש שם לחלוחית של מים יש לבדוק לכל הפחות פעם בשנה מזוזה של רבים כגון מזוזה של בית הכנסת – פעם ביובל והסיבה לכך משום דכל דבר של רבים אין להטריח עליהם הרבה שמא יאמרו כל אחד חבריו יעשה
