כל מה שרציתם לדעת על הכנסת ספר תורה
הכנסת ספר תורה
כתיבת ספר תורה מצות עשה מהתורה על כל איש ישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" מצווה מיוחדת לכתוב את הספר בכתיבה נאה ומתוקנת שנאמר "זה אלי ואנוהו" ולומדים מזה שיהיה ספר תורה נאה.
המנהג הוא לכתוב ספר תורה ולהכניסו לבית הכנסת וכתבו האחרונים שעדיף יותר שלא יקדיש את הספר תורה לבית הכנסת אלא יתן להם בתורת שאלה ולכתחילה יש להתנות כן מתחילה לפי שיש שיטות שסוברות שאם מכניס לבית הכנסת מבטל ממנו מצוות עשה של כתיבת ספר תורה שלו ולכן משאיל לבית הכנסת ונשאר המצווה שלו, וטוב שיכתוב בתוך תיק הספר תורה שהוא רק מפקיד לבית הכנסת.
מקובל שהכתוב ספר תורה הוא זוכה לאריכות ימים ושנים, וכן סגולה למי שאין לו ילדים שיזכה לילדים ובספר ברכת מועדיך לחיים דרוש א לס"ת כתב שכמה חשוכי בנים הולידו על ידי שתרמו ספר תורה לבית הכנסת, ראייה לדבר לפי שכל התורה נעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו והמצוה הראשונה היא מצווה פריה ורביה ומצווה אחרונה כתיבת ספר תורה ומראה בכך שמי שבכל כוחו מקיים מצוות כתיבת ספר תורה יזכה לפריה ורביה, יש שכתבו שהוא סגולה שנכסיו יתברכו, ויש שכתבו שהמכניס ספר תורה זוכה שעונותיו מתכפרים כבריה חדשה ולומדים זאת מהפסוק "וכל מעשיך בספר נכתבים" שהעבירות שהאדם עושה נרשמים בספר תורה ועל ידי ספר מתקנים את כל הרשימות הללו.
מנהגי הכנסת ספר תורה
המנהג להכניס ספר תורה ברוב עם בשירה עם תזמורות והילדים לוקחים בידיהם לפידים לכבוד התורה, וכתבו הפוסקים שאין ראוי להכניס ספר תורה בצנעא אלא בפרסום גדול ולומדים זאת ממתן תורה אמר הקב"ה אני לא נתתי את התורה לישראל במקום הסתר ולא במקום אפילה אלא התורה ניתנה בפרהסיה כמאמר הכתוב "ויהי קולות וברקים" וכן כתוב לגבי מתן תורה "קול ה' בכח קול ה' בהדר" ומכאן מנהג ישראל לעשות בפרסום גדול.
נהגו לפרסם הדבר על ידי מודעות ברחוב ולומדים מראובן שכתוב "וישמע ראובן ויצילהו מידם" למדו חז"ל מזה שהתורה כתבה את זה על ראובן מכאן שמפרסמים עושי מצווה.
מקור לשמחת בשעת הכנסת ספר תורה מדוד המלך עליו השלום כשהכניס את ארון ה' שבו היו שני לוחות הברית מבית עובד אדום אל בית ה' במשכן בירושלים עשה שמחה גדולה וכתוב "ודוד מכרכר [מרקד] בכל עוז" מכאן למדו ענין השמחה והריקודים בשעת הכנסת ספר תורה שהוא דומה להכנסת ארון הקודש ושם מבואר איך דוד המלך וכל ישראל רוקדים לפני ה' בכינורות ובנבלים בתופים ובצלצלים ובעוד כלי שיר.
- סעודת מצווה
נוהגים לעשות שמחה אחר הכנסת ספר תורה לבית הכנסת המקור לסעודה מצווה זו שעושים לגמרה של תורה משלמה המלך כששאל שלמה המלך שיתן לו הקב"ה חכמה ותבונה ואמר לו הקב"ה חייך החכמה והמדע נתון לך מיד כתוב ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות וכו' ויעש משתה לכל עבדיו אמר רבי אלעזר מכאן שעושים סעודה לגמרה שלתורה כשם שעשה שלמה המלך משתה לעבדיו כאשר זכה לחכמה שכל החכמה נכלל בתורה [ולכן נוהגים לעשות סעודת מצווה בסיום מסכת].
- הולכת ספר תורה בשירים וריקודים
המנהג לעשות תהלוכה שבו מולכים את הספר תורה בשירים וריקודים ותשבחות בו הילדים מחזיקים את הלפידים לפני הספר תורה, בספר נחמדים מפז כתב שהסיבה שתינוקות של בית רבן מחזיקים את הלפידים הוא כדי לחבב עליהם את התורה בספר נהג מצרים ביאר מנהג זה לפי שהתורה ניתנה באש לכן לוקחים אבוקות של אש בספר ויצבר יוסף כתב רמז לדבר על פי הפסוק "כי נר מצווה ותורה אור" והאנשים רוקדים ושמחים לפני הספר תורה.
תהלוכת ברחובות העיר
בשעה שמולכים את הספר תורה לבית הכנסת המנהג לכבד את חשובי הקהל להחזיק את הספר תורה, ואת התורם של הספר תורה ואחר כך אשר הקהל כל אחד מחזיק את הספר תורה חלק מהתהלוכה והסיבה לכך כדי להרבות את כבוד התורה ולחבבה על הקהל, יש מקומות שמוכרים את החזקת הספר תורה לפי מטרים והכסף מגיע לבית הכנסת, יש נוהגים לכבד בהחזקת הספר כהנים תחילה ואחר כך לווים ואחר כך ישראלים כמו שמצאנו שדוד המלך עשה כשנשאו את ארון ברית ה' מבית עובד אדום לבית ה' יש אומרים שיש ענין לתת לוים להחזיק לפי שתפקידן במדבר היו לשאת את הארון.
- כתיבת אותיות בספר תורה
המנהג שהסופר מניח כמה שורות בסוף הספר שאינם גמורות הסופרים רושמים את היקף האותיות והאנשים ממלאים רק את החלל של האותיות בדיו כדי שבעל הספר ישלים אותם והוא על פי דברי הגמרא אמר רב ששת אם הגיה אפילו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאילו כתבה ובכתיבה אותיות אחרונות נחשב כאילו התורם כתבה כולם מנהג העולם לכבד את כל האנשים בכתיבת אותיות אף שהספר אינו שלהם משום חיבוב ממצווה.
- הוצאת ספרי תורה כדי לקבל את הספר תורה החדש
כשמכניסים ספר תורה חדש לבעת הכנסת המנהג הוא כשמגעים בסמיכות לבית הכנסת מוצאים לקראת הספר תורה החדש את הספרי תורה הישנים לקבל פניו יש כאלה שמוצאים רק ג' ספרים ויש שנהגו להוציא את כל הספרים, ביאור במנהג זה כדי להראות כמו שהספרים שבבית הכנסת הם מוגהים ושלמים ומתוקנים שהרי כבר קראו בהם הרבה זמן ולא נמצא בהם פסול כך גם הספר תורה החד הוא מתוקן ומוגה ואין בו שום חשש פסול אלא הוא לשום כספר תורה ותיק
- זמן המתאים ביותר להכניס ספר תורה
הוא בחג השבועות וכך כותב השל"ה הקדשו נכון ליתן ס"ת לבית הכנסת בחג השבועות אבל אין העולם נוהג כן עבור שהמנהג להוליך הספר בעת סיום עכ"פ בחודש הזה [סיון] נראה יותר נכון.
- קריאה בספר תורה כשמכניסים אותו לבית הכנסת
יש מקומות שנהגו לקרוא בספר התורה החדש ביום שהכניסו אותו לבית הכנסת בפרשת וזאת הברכה מהפסוק "מעונה אלהי קדם" עד סיום התורה "לעני כל ישראל" וכשמסיימים הקורא אומרים הקהל חזק חזק ונתחזק, מנהג ירושלים שלא להוציא ספר תורה בלילה ולא קוראים בו, קריאה בספר החדש ישנם כמה מנהגים בקריאה בספר תורה החדש יש שנהגו לקרוא בו רק בשבת הראשונה ויש שנהגו לקורא ארבע פרשות הראשונות ויש שנהגו לקראו בו במשך שנה שלימה והטעם כדי לראות שאין בו שום טעות.
