חפצי קדושה שבבית הכנסת – עמוד של החזן – בימה – ארון הקדוש

חפצי קדושה שבבית הכנסת  – עמוד של החזן – בימה – ארון הקדוש

• עמוד של החזן

מנהג עדות המזרח שהחזן עומד על הבימה במרכז הבית כנסתמנהג קהילות בני אשכנז שעמוד של החזן נמצא בקדמת הבית כנסת יש המעמדים ממש ליד ארון הקודש יש שמעמידים לפני ארון הקודש, יש מוקמות שנהגו שבמקום שעומד החזן לעשות אותו קצת נמוך יוצר משאר בית הכנסת והסיבה על פי הפסוק בתהילים שכתוב "ממעקים קראתיך ה"על עמוד של החזן נוהגים לכתוב את הפסוק "שויתי ה' נגדי תמיד".

• בימת בית הכנסת

בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית הכנסת עיקר שימושו לבני אשכנז הוא להנחת את הספר תורה בשעת קריאת התורה, לבני ספרד תיבה זו משמת גם את החזן כעמוד תפילה

מקום עמידת הבימה

נוהגים שמעמידים את הבימה באמצע בית הכנסת

והסיבה לכך פשוטה  כאשר הבימה נמצאת במרכז הבית כנסת כך  ישמעו כל מתפללי בית הכנסת את קריאת התורה מהבעל קורא  (טור קן רמ"א שם ה). טעם אחר: לפי שהבימה שאנו קוראים עליה את פרשיות השבוע ואת  פרשיות הקרבנות דומה למזבח, ומזבח הקטורת שהיה בהיכל עמד באמצע, בין המנורה לשולחן ואנו עושים כדוגמת המזבח. (שו"ת חת"ס ח"א או"ח כח, מנהגי בית יעקב כז).

לשנות את מקום הבימה

מקום הבימה הוא באמצע בית הכנסת וכתבו רבים  מהאחרונים שאסור לשונת מיקום הבימה, והסיבה מכיון שבארצותם גרו רפורמים רשעים שרצו להידמות למוצרים, ולכן שינו את מקום הבימה והניחו קרוב להכיל, ובקהילות ספרד שלא היו ר]פורמים לא הקפידו על זה כל כך ולכן בקהילות ספרד שנהגו שלנות את מיקום הבימה יש להם על מי לסמוך, בשעת הצורך אפשר לשנות לכיון ארון הקודש ולאו דווקא ממש באמצע  גם לשיטת הרמ"א שצריך שתהיה הבימה באמצע בית הכנסת במקום שאם נניח את הבימה באמצע בית הכנסת ובמקום כזה שהתקרה של עזרת הנשים נכנסת לתוך בית הכנסת ואם כן תהיה הבימה תחת תקרת עזרת נשים אפשר לקרבו לכיון ארון הקודש.

יש הנוהגים להגביה את הבימה ועולים עליה על ידי מדרגות שיש בצידה והסיבה לכך לפי שהלכה אומרת שבשעה שהס"ת מונח על הבימה אסור לישב מפני כבודו של הספר תורה  ולכן עושים בימה ומגביהים אותה ואז זה נחשב כמו רשות אחרת מותר לישב כל אחד על מקומו (מטעמים החדש בית כנסת יד). וכשמגבהים הבימה ראוי להתקין מעקה שיהיה בגובה עשרה טפחים מסיבי לבימה כדי למנוע נפילות וכודמה, וכן נוהגים לעשות כעין שתי פתחים משני הצדדים של הבימה שמפתח אחד עולים ומהשני יורד,

על פי הזוהר יש לעשות לבימה שש מדרגות אבל ברוב המקומות לא נהגו כן ומיהו יש להקפיד שלא יהיה יותר משש מדרגות,  המנהג היום לעשות שלוש מדרגות וישנם כאלה שעושים שתי מדרגות

מדף הבימה מנהג בני אשכנז לבנות את מדף שעליו מנוח הספר תורה בשיפוע כדי שיהיה נוח לבעל קורא לקרוא מתוך הספר תורה, ואצל קהילות בני ספרד המדף הוא ישר

שימושים נוספים שיש בבימה

השימוש הקבוע הוא קריאת התורה בימי שני וחמישי ובשבת, שימושים נוספים הבעל תוקע בראש השנה עומד על הבימה ותוקע, בחג הסוכות מקיפים את הבימה בשעת אמירת הושענות עם הארבעת המינים, בשמחת תורה מקיפים את הבימה עם הספרי תורה .

ארון הקודש

בקיר המזרח של הבית כנסת נמצא ארון הקודש שבו נמצאים הספרי תורה משו של ארון הקדוש נזגר מארון הברית שבו נהיו מונחים לוחות הברית עם עשרת הדברות בעת שאבותינו היו במדבר ארון הברית היה ממוקם על קיר הפונה מזרחה או על גבי קיר הפונה לירושלים ממה עשוי ארון הקדוש על פי רוב הוא עשוי מעץ מלא, או משיש ועליו עיטורים מפוארים

את ארון הקודש קובעים לצד שמתפללים בו, ולכתחילה צריך להעמידו באמצע הקיר של המזרח, ישנם הנהוגים לעשות שלוש מדרגות לפני ארון הקודש והוא זכר לדוכן שהיה בבית המקדש ואם אין מקום אפשר לעשות רק מדרגה אחת או לעשות ללא מדרגות

• הלכות בענין ארון הקודש

אסור להשען על ארון הקודש וכשיש דוחק גדול בבית הכנסת ונשענים מחמת זה על ארון הקודש יש להם על מי לסמוך.

מותר להתקין מערכת אזעקה בארון הקודש אפילו שיצטרכו לקדוח בו, ויש פוסקים שמתירים אף להתקין מצלמה נסתרת בארון הקודש כדי לשמור על הספרי תורה מפני הגנבים, וכשצריך להזיז את ארון הקודש כגון בכותל המערבי שבחורף מכניסם את הארונות לתוך חלק המקורה מותר להזיזו ובתנאי שלפני ההזזה יוציאו את ספרי התורה מארון.

• דברים נוספים שיש בארון הקדוש

מניחים בארון הקודש את ספר הפטרות ויש אוסרים, ובני אשכנז מנחים את הנביאים שקוראים בהם את הפטרה, וכן נוהגים להצניע את הרימונים בתוך ארון הקודש, וכן את  המגילות, וכן מניחים שם ספרי תורה שנפסלו, המנהג בקהילות אשכנז להניח את ההושענות מהושענא רבה על ארון הקודש

דלתות ארון הקודש: בדלתות ארון הקודש נהגו לתלות את התפילה שאומרים בשעת פתיחת הארון "תפילת בריך שמיה"  יש מקומות שנהגו לכתוב על ארון הקודש את עשרת הידברות  יש אומרים שיש ענין לשבת בספסל שממול ארון הקודש

• הפנית גב לארון הקודש  

מעיקר הדין מותר לרבנים שדורשים לציבור להפנות את גבם לארון הקודש, וכן בשעת קבלת שבת כשמסתובבים כלפי הפתח באמירת "בואי בשלום", וכן הכהנים שעולים לדוכן גבם כלפי ההיכל.