חורבן הבית [חלק ד'] ר' יוחנן בן זכאי אצל אספסיינוס ואספסיינוס מתמנה למלך

חורבן הבית חלק ד'  

ר' יוחנן בן זכאי אצל אספסיינוס  – ואספסיינוס מתמנה למלך

כמו שספרנו בפרק הקודם שרבי יוחנן הגיע אל אספסינוס קיסר אמר לו שלום עליך מלך ועל זה ענה לו אספסיינוס שהוא חייב מיתה על שכינהו מלך אמר לו רבי יוחנן אתה עתיד להיות מלך עוד הם  מדברים והגיע שליח מרומי ואמר לו תעמוד עלה לגדולה ולמה מכיון שמת הקיסר שהיה המלך והחליטו כל חשובי רומי שמן הראוי שאתה תחליף את המלך ומעכשיו אתה מלך.

הגמרא מספרת סיפור מענין מה קרה לו לאספסיינוס שהשליח הגיע לספר לו על כך, הוא היה באמצע לנעול נעלים הוא נעל רק נעל אחת, ואז שמע את השמועה שהוא נהיה המלך של רומי, וכאשר רצה לנעול את נעל השניה הוא לא הצליח להכניס לרגלו, מנסה שוב הנעל לא נכנסת רצה להוציא את הנעל הראשון וללבוש נעלים אחרות לא מצליח להוציא את הנעל ולמה הוא מסתכל על רגליו ופתאום הוא שם לב שרגלו התרחבה,  שאל את רבי יוחנן בן זכאי מה הסיפור של הנעל למה היא לא נכנסת ולמה הנעל השניה היא לא יוצאת אמר לו רבי יוחנן הזקן אל תצטער על כך שהרגלים שלך התרחבו זה לא מחמת חולי אלא מכיון ששמעת שמועה טובה שמינו אותך למלך וכתוב בנביא משלי "שמועה טובה תדשן עצם" ביאור ששמועה טובה מרחיבה את העצמאות  של האדם ולכן הרגלים שלך התרבו ומידת הנעל שלך כבר לא תומת לרגלך

אמר לו אספסיינוס מה אני יעשה עכשיו, ילך עם נעל אחת, אמר לו שיבוא אדם שאינך סובל אותו וברגע שהוא יעבור העצמות יחזרו לגודלם הטבעי וכמו שנאמר בנביא משלי "ורוח נכאה תיבש גרם" הכוונה שרוח שבורה עצבות גורמת לכך שהעצמות תיבשנה הכוונה יתכווצו אמר אספסיינוס לקרוא לאחד מהשנואים שלו הוא עבר לפניו ואכן הרגל חזרה לגדולה הטבעית.

שוב שאל אותו אספסיינוס מכיון שאתה כזה חכם למה לא הגעת אלי עד עכשיו לעשות שלום, אמר לו רבי יוחנן עניתי לך כבר תשובה בגלל הבריונים שלא נתנו לנו לצאת המעיר אמר לו אספסינוס גם אני עניתי לך תשובה במשל שהיתם צריכים להחריב את החומה ולסלק את הבריונים ולבוא אלי.

אמר לו אספיינוס אני עכשיו נתמניתי להיות למלך ולכאן יבוא מפקד אחר שילחם ויכבוש את ירושלים אתה יכול לבקש ממני בקשה אחת ואני ימלא את זה

בקש רבי יוחנן שלוש בקשות דבר ראשון תן לי יבנה וחכמיה תדאג שלא יחריבו את העיר יבנה ולא תהרוג את כל התלמידי חכמים שגרים שם, כמו כן אל תהרוג את משפחתו של רבן גמליאל הנשיא ובקש כן כדי שישאר זכר למלכות בית דוד, ועוד הוא בקש שימצא תרופה לרבי צדוק כמו שספרנו בפרקים  הקודמים שהיה יושב בתענית ארבעים שמה ונתקצרו מעיו מרוב התעניות ולא היה יכול לבולע שהרופאים שלכם מרומי ירפאו אותו וכוונתו בג' דברים אלו שבזכות שלושת הדברים האלו יהיה זכות לעם ישראל ובכך לא יוכלו הגוים לנצח אותם יבנה וחכמיה זה זכות התורה רבי צדוק הוא זכות התפילה ושולשולת בית רבן גמליאל יש להם חשיבות מצד עצמם שהם נשיאים ובכח התורה והתפילה וחשיבות של משפחת בן גמליאל יעמוד זכות לישראל.

שחכמים שמעו את דברי ר' יוחנן בן זכאי שבקש ג' דברים אלו כעסו עליו ואמרו עליו את הפסוק "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" דהיינו שהקב"ה לפעמים לוקח את החכמה של האדם כדי שלא ידעו מה לענות ולמה שרבי יוחנן היה צריך לבקש בקשה אחת שיעזוב את ירושלים ולא יחריב אותה ולא שלוש בקשות קטנות

ולמה באמת רבי יוחנן לא בקש זאת הוא סבר תפסת מרובה לא תפסת, והוא לא יעשה לא את הבקשה הגדולה של הצלת ירושלים ולא את הבקשות  הקטנות שבקש.