ז' אדר – משה רבינו
ז' אדר
הגמרא במגילה כותבת וכן כתב בשו"ע סימן תקפ ח "ואלו הימים שמתענים בהם מן התורה… בשבעה באדר מת משה רבינו" וכן מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום ז' באדר (טושו"ע תקפ ב), והטעם: לפי שביום זנ נפטר משה רבינו (עיין קידושין לח, א), ומבאר בכל בו שמיתת צדיק מכפרת יחד עם תענית תשובה ותפילה ולכן מתענים ומרבים בתפילה.
- לידת ופטירת משה רבינו
בז' באדר נולד משה רבינו ובז' באדר נפטר (תוספתא סוטה פרק יא, קידושין לח, א). לומדת מזה הגמרא בקידושין שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש (שנאמר (שמות כג כו) "את מספר ימיך אמלא" (קידושין שם, סוטה יג, ב). ומהיכן יודעים שנולד שנאמר משה לכלל ישראל ביום פטירתו "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום" (דברים לא ב) פירש רש"י (שם ד"ה אנכי) "היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נולדתי וביום זה אמות". ומהיכן יודעים שנפטר בז' אדר אמרו חז"ל (קידושין לח, א) "בשבעה באדר מת משה, והחשבון לפי שכניסת עם ישראל לארץ ישראל היה בי' בניסן, והמתינו שלושים ושלשה ימים לאחר פטירת משה רבינו, ל' יום לבכי ולאבל על פטירתו, ועוד ג' ימים להכנת צידה לדרך לפני מעבר הירדן, וכשנחשוב שלושים ושלוש יום מכניסתם לארץ יצא ז' אדר.
ראייה נוספת מהגמרא במגילה לגבי הגורל שעשה המן הרשע כתוב במגילת אסתר "כנפול פור הוא הגורל" כיון שנפל הגורל להרוג ולהשמיד את כלל ישראל בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח – חודש שמת בו משה אך היה לו טעות להמן הרשע שהוא לא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" (מגילה יג, ב).
- כמה שנים חי משה
משה חי מאה ועשרים שנה דבר זה כתוב בפסוקים "ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" ופסוק זה אמר על יום מיתתו ומבארים מדוע שנות חיו מאה ועשרים כגנד מאה ועשרים יום שהיה בשמים כשעלה לקבל לוחות ראשונים ולוחות שניות יום לשנה (דבש לפי מערכת ק אות מג לחיד"א בשם ספר רמזי תורה פרשת בראשית).
טעם אחר: לפי שאדם הראשון היה צריך לחיות אלף שנים, ונתן לו למשה שביעים שנה משלו , ונח היה צריך לחיות אלף שנה ונתן למשה רבינו חמשים הרי מאה ועשרים (שם). והוסיף החיד"א שזה שיטה חדשה שהרי חז"ל אמרו שאדם הראשון נתן שבעים שנה לדוד המלך והוסיף שבזהור כתוב שאברהם אבינו ויעקב ויוסף נתנו שבעים שנה לדוד (חיד"א דבש לי מערכת מ אות יז).
- באיזה יום נפטר משה רבינו
יש אומרים: שמשה נפטר ביום השבת בשעת מנחה בשנת ב' אלפים תפח, ולידת משה היתה בז' באדר ב' אלפים שסח (סדר עולם רבא בסדר הקבלה להראב"ד, מחזור ויטרי קמא, מרדכי פסחים קה,א, זוה"ק תרומה קנו, א ספר חסידים שנו וכן מובא בתוס' מנחות ל, א ד"ה מכאן ואילך). מקור שמת בשבת מהגמרא שאומרת "תנא אותה שבת [שמת בו משה רבינו] של דיו זוגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה" (סוטה יג, ב) ביאר רש"י (שם ד"ה דיו) דיו זוגי שני זוגות שני חברים היו בהתחלת היום למשה שבתחילת היום משה היה חי והוא מסר ולימד את כלל ישראל וסופו ליהושע בסוף היום משה נפטר ויהושע שהיה תלמיד והוא הנהיג את כלל ישראל אחר מיתת משה (חידושי אגדות מהרש"א סוטה יג, ב ד"ה וילך, או"ז ח"ב פט ט).
עוד ראייה שנפטר בשבת: מפירוש רב שר שלום גאון (טושו"ע רצב ב) על המנהג לומר צידוק הדין [צדקתך צדק] במנחה בשבת שהסיבה שאומרים פסוקים אלו על שנפטר משה רבינו וזה צידוק הדין שמצדיקים אנו עלינו את הדין על פטירתו באותה שעה שהוא נפטר ולכן גם נמנעו מלעסוק בתורה בעשה זאת כמבואר בשו"ע משום שההלכה חכם שמת כל בתי מדרשות שבעיר בטלים (תוס' מנחות ל, א ד"ה מכאן ואילך, אבודרהם צדקתך צדק).
- ראייה נוספת מהמנהג לאכול ביצים בשבת
נהגו כלל ישראל בשבת לאכול ביצים ומבאר הפרי מגדים מה הסיבה לכך וכך הוא כותב לפי שביצים הם מאכל של אבלים [אבלים אוכלים מאכלים עגולים] וכיון שמשה רבינו מת בשבת אוכלים משום אבלות על משה רבינו (פרי מגדים א"א רצ בשם שיורי כנסת הגדולה רפח ח, תוספת שבת רצ ג).
רמז לכך משה רבינו מת בשבת: כתיב בנביא יהושע ( א ב) "משה עבדי מת" אותיות שבת מכאן שמשה רבינו נפטר בשבת (תשב"ץ לתלמידי מהר"ם סיון תמח).
שיטות שמשה רבינו לא מת ביום השבת אלא בערב שבת (סדר עולם הובא בתוס' מנחות ל, א ד"ה מכאן),
והטעם: על פי הגמרא בירושלמי (ירושלמי שבת פ"א ה"ח) בכ"ח בניסן נפלה חומת העיר יריחו וזה היה ביום שבת, ויש לומר לפי חשבון הזה שר"ח ניסן היה ביום ראשון שאם נאמר שהיה ביום שני אם כן כ"ח ניסן היה ביום ראשון וכתוב בירושלמי בשבת אלא ודאי ר"ח ביום א' ומאחר שר"ח ביום א' ר"ח אדר בשבת נמצא שבעה בו ביום שישי והגמרא במגילה בשבעה אומרת בז/ באדר מת משה רבינו הא למדת שמשה רבינו מת בערב שבת ולא בשבת.
עוד ראייה שמת בערב שבת מהפסוק "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" ודרשו חז"ל (ר"ה יא, א) ביום הזה נולדתי וביום זה אמות נמצא שכתוב פסוק זה ביום שנפטר וקשה לומר שכתב את זה על שם העתיד והאייך כתב בשבת (תוס' מנחות ל, א, ד"ה מכאן רא"ש פסחים קה, א יג קרבן נתנאל שם י, מרדכי פסחים קה, א).
ועוד כתוב במדרש (במדרש דברים רבה פרק ט ט), שמשה רבינו כתב י"ג ס"ת ביום מותו והאיך כתב בשבת הרי אחד ממלאכות האסורות בשבת זה כתיבה (מרדכי פסחים קה, ה). ועוד מובא שיום שמת משה אותו היום פסק המן מלירד, ואם מת בשבת, בשבת לא יורד מן ומה שייך שהפסיק ביום שנפטר הרי אין בכלל מן בשבת (עיין סדר עולם פרק י בסופו).
- שיטות שמשה רבינו מת בערב שבת
יש אומרים שמשה רבינו מת בערב שבת ובו ביום מלאו ימיו ושנותיו כלשון הפסוק , אבל קבורתו בגיא לא היתה אלא בשבת ובין מיתה לקבורה היה מוטל כביכול בכנפי השכינה והסיבה שאומרים במנחה צדקתך היא על שעת הקבורה ולא על שעת מיתתו (ב"ח רצב ומביא בשם ר' יצחק הדרשן שכן יישב ג"כ הרמ"ע מפאנו מאמר חיקור דן ח"ב פרק יג).
טעם אחר: אין הכוונה שמת בשבת אלא מת בערב שבת בזמן המנחה ומדוע בעושים זכר לפטירתו בשבת כמו אמירת צדקתך ואכילת ביצים ועד לפי שבשבת ניתנה תורה על ידי משה רבינו לכן עושים זיכרון בזמן המנחה לבטל המדרש ובערב שבת לא הוצרכו לבטל קביעת בית המדרש דבלאו הכי אין לימוד באותו שעה שהרי עוסקים בצרכי שבת ומה שאמר הרב שר שלום באותה שעה מת הכוונה בשעת המנחה בערב שבת (ט"ז רצב ב).
