הלכות טבילת כלים

הלכות טבילת כלים [חלק א]

הקדמה לטבילת כלים

• מקור לטבילת כלים ממלחמת מדין

מלחמת מדין: אחרי שהחטיאו מדין את בני ישראל יצאו עם ישראל למלחמה במדין וכתוב בפרשת מטות (במדבר לא ט) "וישבו בני ישראל את נשי מדין ואם טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חים בזזו (פסחים סו, ב).

ומכיון שזה היה כלים של גוים שאכלו בהם דבריפם אסורים היה צריך הגעלה וכתוב (שם פסוק כא – כג) ויאמר אליעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת כל דבר אשר יבא באש תעבירו וטהר" בפסוקים אלו מבואר שצריך להסיר את האיסור שנבלע בכלים מהמאכלים שאכלו המדינים

כיצד מכשירים את הכלים כלי שהשתמשו בו באש הכשרו באש, כלי שהשתמשו בו במים חמים הכשרו על ידי מים חמים . התורה הוסיפה (שם כג) "תעבירו באש וטהר" למדו חז"ל (ע"ז עה, ב) שיש להוסיף עוד טהרה אחת והוא במי נדה יתחטא שצריך לטהר במקום שאשה נטהרת דהיינו על ידי מקווה. טבילת כלים אף שכלי מדין היו כלים שהשתמשו בהם הגוים אמרו חז"ל שיש להטביל במקווה גם כלים חדשים שנקנו מגוי אף על פי שהגוי עצמו לא השתמש בהם (ע"ז עה, ב).

• חיוב טבילה מהתורה או מדרבנן

יש אומרים שחיוב טבילה כלי שנקנה מגוי הוא מהתורה וכן משמע מלשון הגמרא בע"ז (עה, א) שאומרת וכולן חייבים טבילה מנלן אמר רבא אמר קרא [אמרה תורה] על דבר אשר יבוא באש תעברו וטהר (כל בו הלכות יו"ט סימן נח, ב"י שו"ע יור"ד קכ בסעיף ט שכתב שאין מאינים לקטן, משנ"ב שכג ס"ק לא ביאור הלכה). ויש אומרים: שחיוב טבילה בטבילה מדרבנן והפסוק הנ"ל הוא רק אסמכתא בעלמא דהיינו חיזוק לדברי חכמים  (רמב"ם ביד החזקה פרק יז הלכות מאכלות אסורות הלכה ה).

ויש אומרים: שגם דעת הרמב"ם שהחיוב מהתורה ומה שכתב הרמב"ם שחיובו מדברי סופרים – דרבנן  הכוונה שלא מפורש בתורה וחכמים פרשהו מה שכתוב בתורה ולשון דברי סופרים ברמב"ם  (עיין סוכה פרק ג הלכה יג) נאמר גם על דאורייתא (שו"ת הרשב"א חלק ג סימן רנה רנט, ערוה"ש קכ).

למה מטבילים כלים חדשים

לפי שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל (ירושלמי סוף ע"ז). ביאור הענין משום שאם היו נשארים אצל הגוי סופם להשתמש באיסור תחת הגוי ועכשיו באו לקדשות ישראל ולכן ציותה תורה לטבול את הכלי ולקדשו  (הריטב"א ע"ז עה, ב ד"ה כלי סעודה)

טעם אחר: כמו גוי שבא להתגיר צריך טבילה  לפי  שיוצא מרשות העכו"ם ונכנס לרשות ישראל גם הכלים שיוצאים מרשות הגוי ונכנסים לרשות הישראלי חייבים בטבילה  (ריטב"א ע"ז עה, ב ד"ה הוה). ולכן אם שוכר או שואל מהגוי אין צריך טבילה [כמו שיבואר בהמשך] כיון שלא נכנס לרשות ישראל (חכמת אדם כלל עג דין א).

טעם אחר: טבילת כלים זה  גזרת הכתוב כך רצה הבורא, ואין הטעם משום שבא לטהר את הכלי מפני האיסור שנשתמש בו גוי שהרי גם כלים חדשים צריכים טבילה אף שהגוי לא השתמש בהם  (רש"י ע"ז עה, ב ד"ה זוזי, תרומת הדשן רנז, רא"ש ע"ז לו, תוס' שם ד"ה מגעליו).

טעם אחר: לפי שהאדם שאוכל מאכלים בכלים המיוחדים לאכילה הם צריכים להיות מקדושים ככלי שרת  (חוט השני קכ א).

איזה כלים שצריכים טבילה – רק כלי  סעודה  שמניחים עליהם או בתוכם את האוכל חייב בטבילה אבל כלים שמניחים עליהם קדרה כגון חצובת גז או אזבסט או רשתות בתנור  שמנחים עליהם את תבניות אפיה ואין מניחים עליהם דברי מאכל אינם צריכים טבילה (ע"ז עח, ב שו"ע קכ ד).

הטעם שחיוב טבילה רק על כלי סעודה בלבד – לפי שהפסוק שממנו לומדים את חיוב טבילת כלי דיבר בכלי סעודה ולא כל כלי אכילה אלא דווקא כלי מתכות כנזכר בפסוק אבל כלי חרס עף או אבן אין צריך טבילה (ע"ז עח, ב).

כלי מתכות, ובכללם  כלי כסף, כלי ברזל ונחושת וכן כלי אלמונים ונירוסטה (מבית לוי יור"ד טבילת כלים ט ד)   והטעם: לפי שכל אלו היו בביזה שהביאו בני ישראל ממדין ומוזכר בפסוק (שו"ע קכ).

כלי זכוכיות ובכללם כלי דופלקס ופירקס שהם זכוכיות אלאל שמיוצרים בצורה אחרת (מבית לוי יור"ד טבילת כלים ט ב) חייבים  בטבילה מדרבנן, והטעם: כיון שדומים קצת לכלי מתכות (ע"ז עה, ב אמר רב אשי) כיון שאם נשבר יש להם תקנה על ידי שירתיח אותם ויעשה מהם כלי חדש (ע"ז שם).

סירים ומחבתות המצופות בטפלון טעונים טבילה, והטעם: לפי שהציפוי בטל לכלי (מבית לוי יור"ד טבילת כלים ז).

כלים שאינם צריכים טבילה  – כלי חרס, וכלים העושים  מאבן וכלים מעץ כלי ניילון המנהג שלא טובלים אותם.

כלי אלומיניום  – כלי אלומיניום חד פעמי כגון תבניות פטורים מטבילה  ואם כוונתו להשתמש יותר מפעם אחת חייב בטבילה אף בפעם הראשונה ואם משתמש בה רק פעם אחת אינו חייב בטבילה.

כלי פלסטיק – כלי פלסטיק אינם חייבים בטבילה,  והטעם: לפי שגזרת חז"ל היתה רק על כלי זכוכיות ואין להוסיף גזרה על דבריהם (שו"ת מלמד להועיל יור"ד סימן מט).

כלי העשוי מפלסטיק שיש בו חלק עיקרי שעשוי ממתכת כגון בלנד שכולו עשוי מפלסטיק והסכין ממתכת

יש אומרים: שאין צריך טבילה, והטעם: כיון שעיקר הכלי הוא מפלסטיק ופלסטיק לא צריך טבילה (שו"ת מעיין אומר ח"ד עמוד תטו בשם הגרע"י ז"ל). ויש אומרים: שיש להטביל עם ברכה, והטעם: משום שלברזל יש חשיבות בפני עצמו (הגריש"א אשרי האיש יור"ד עמוד עז, שו"ת אבני ישפה חג סימן עג).

טבילת כלים חשמליים – מכשירי חשמל

האם צריך להטביל קומקום חשמלי וכדו' ראוי להטביל כלי חשמל כגון טוסטר חשמלי או קומקום חשמלי וכן טוסטר חשמלי מצנם ואין צריך לחשוש שיתקלקלו מחמת המים לפי שבדרך כלל לאחר יבוש בשמש כמה ימים לא קורה למכשיר שום קלקול (שו"ת רבבות אפרים חלק ב עמוד שח, שו"ת קנין תורה חלק ד עמוד קנח). כשמטביל כלי חשמל אין צריך להטביל ג' פעמים כשאר כלים אלא מספיק טבילה מעיקר הדין פעם אחת ואין להשותו במים יותר מהצורך  שהוא כדי שיתמלא בפנים (שערי תורת הבית פרק ג ו).

עצה לדבר מי שאינו רוצה להטביל כלי חשמל – שילך לחשמלאי יהודי שיפרק את הגוף החימום וירכיב אותו מחדש ואז זנ נעשה כלי שנגמר מלאכתו על יהודי ואינו צריך טבילה.

כלי שיוצר על ידי גוי ונמכר בחנות של ישראל – אדם שקונה חפץ או קיבל כלי מתנה, העשוי ממתכת או נחושת שהם תוצרת חוץ כלומר שנעשו על ידי גוי חייב להטבילם. ואפילו אם קנה בחנות של יהודים, והטעם: לפי שהולכים לפי היצרן (שו"ע יור"ד קכ).

שואל כלי מהגוי או שוכר מהגוי –  חיוב בטבילה דווקא בדבר שנקנה מהגוי ונעשו חלוטים לישראל אבל שאולים או שכורים מגוי לא צריך טבילה וגם לא יעזור טבילה (ע"ז עה, ב).

הקונה כלי מחנות של גוי  – הקונה כלי מחנות של גוי אף על פי שהיצרן הוא יהודי חייב בטבילה, והטעם: כיון שהכלי עבר לרשות הגוי (הליכות עולם ח"ז עמוד רסט), ויש שלימוד זכות בדבר שאין צריך לטבול (שו"ת אשר חמן ח"ח סימן יד).