הכנות לבר המצווה

בר מצווה י"ג שנה הכנות לבר מצווה

בר מצווה הוא התאריך מיוחד  עבור כל נער יהודי משמעות הדבר שמיום זה נהפך לבן המחויב במצוות  החגיגות ההתרגשות והשמחהה המתלווה ביום זה ישארו חרוטים על לוח ליבו שנים רבות

בן שלוש עשרה למצוות

מיום בו מגיע האדם לגיל י"ג שנים הוא חייב עול תורה ומצוות על פי הלכה, מיום זה נהפך הנער הצעיר למדרגת איש.

מקור שנעשה מחויב במצוות בגיל י"ג שנה

בן שלוש עשה למצוות – במשנה באבות (פרק ה) שאומרת "בן שלוש עשרה למצוות דהיינו שבגיל זה נעשה מחויב במצות.

נדריו קימין

בן י"ג שנה ויום אחד נדריו קיימים (משנה נדה פרק ה) מבארת הגמרא "איש כי יפליא לנדור נדר" מדוע כתבה התורה איש לרבות בן י"ג שנה ויום אחד שנדריו קיימין (נדה מו).

באגדה כתוב על הפסוק "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ציד ויעקב איש תם יושב אהלים אמר רבי לוי משל להדס ועיצבונית [מיץ קוץ] שהיו גדלים זה על גב זה, כיון שהגדילו והפריחו, זה נותן ריחו וזה נותן חוח [דקירות], כך כל י"ג שנה [שנות הנעורים] שניהם יעקב ועשיו היו הולכים יחד לבית הספר וכשהגיעו  לי"ג שנים זה [יעקב] הולך לבתי מדרש וזה [עשיו[] הולך לבתי עבודה זרה הרי שבי"ג שנה הוא נהיה גדול ובר דעת (בראשית רבה פרשה סג י).

אין צריך להמתין מעת לעת

מיד כשנכנס הנער לשנת הי"ד אחר צאת הכוכבים נעשה גדול אף אם נולד בסוף היום, הטעם: מפני שמקצת היום נחשב ליום שלם (משנ"ב נה ס"ק מב) ואפילו בהלכות שחיובם מהתורה סומכים על הפוסקים הללו שלא צריך מעת לעת (שו"ת רע"א תנינא סימן כב).

• בשאלה מדוע  בר מצווה לא הוזכר בתורה

לפי שרצה הבורא שהאדם ישמח ביום הבר מצווה בקבלת עול המצוות מתוך רגשי ליבו ולא מחמת שנצטווה בכך (עיין חת"ס סוף פרשת ויחי). טעם אחר: לפי שיום הבר מצווה הוא כיום מתן תורה לפי שביוםזה מתחייב הנער במצוות, ומתן תורה לא הוזכר בתורה לפי שלא רצה הקב"ה להגביל יום ידוע, לפי שצריך האדם שיהיה  דומה לו בכל יום כאילו באותו יום קיבל את התורה  מהר סיני, ולכן אין ראוי להגביל יום ידוע לנתינתה ולכן בר מצווה לא הוזכר בתורה כדי להורות לאדם שבכל יום ויום יהיו המצוות כחדשים בעיניו ויקיימן תמיד מתוך אהבה ושמחה והתלהבות כמו ביום הראשון שבו קיימן בפעם הראשונה שנהפך להיות חייב במצוות (כלי יקר ויקרא כגט ז).

הכנות לבר מצווה

• ברכה מגדולי הדור

נהגו בני ירושלים להביא את חתן הבר מצווה לקבל ברכות מגדולי וצדיקי הדור שיקבל ברכתם  סמך למנהג זה מהגמרא בסופרים "וכך היה מנהג בירושלים וכו' בן י"ג שנים מוליכו ומקרבו לפני כל זקן וזקן, כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו, שיזכה בתורה ומעשים טובים (במסכת סופרים פרק יח הלכה ה).

תספורת

נהגו שנער הבר מצווה מסתפר לכבוד הבר מצווה, ראייה לדבר ממה שדנו הפסוקים אןם מותר לגלח את חתן הבר מצווה בבין המצרים או בימי ספירת העומר הרי שמצווה לגלחו לכבוד המאורע (נתיבות המערב).

• הכנת הקריאה

נהוג שהבר מצווה כשעולה לתורה פעם ראשונה בגיל י"ג,  הוא גם קורא בתורה את הקריאה מתוך הכתב אם הוא כהן עולה ראשון ואם הוא ישראל עולה לעליה שלישית ואם עולה בשבת עולה למפטיר ומכיון שיש טעמים מיוחדים לקראית התורה החתן הבר מצווה לומד עם הבעל קורא את טעמי הקריאה לפני הבר מצווה.

לבישת תפילין ל' יום לפני הבר מצווה

ישנם הנוהגים  שנער בן י"ג שנים מתחיל להניח תפילין שלושים יום קודם שנעשה בן י"ג שנים ויום אחד, הטעם: (ערוה"ש סימן לז ד) לפי שצריך לחנך אותו ולהרגיל אותו איך מניחים תפילין וכן שידע היטב את כל הדינים כדי שיהיה בקי ומכיר בהם ולכן מתחילים ל' יום משום שסמכו על הגמרא (פסחים ו, א) שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום קודם החג גם  בתפילין מתרגלים בהנחתם שלושים יום כדי שיהיה בקי בדבר בהלכה למעשה (שערי שלום על קיצור שולחן ערוך ח"א עמוד רמד, מנהגי דק"ק וורמיישא)

• מצאנו מנהגים שונים בהקדמת הנחת תפילין לפני הבר מצווה

יש הנוהגים: להקדים בשבוע, ויש שהקדימו בשבועיים, ויש הנוהגים: להקדים חודש.  ויש הנוהגים: להניח חודשיים לפני הבר מצווה, ויש הנוהגים: להניח שלשה חודשים לפני הבר מצווה (מג"א לז ד, משנ"ב לז ס"ק יב).

ויש שכתבו שאין להניח תפילין אלא מיום הבר מצווה ואילך (רמ"א לז ג, לבוש שם ג, מחצית השקל שם ד), הטעם: משום שסוברים שפחות מגיל י"ג שנים לא רצוי שיניח תפילין לפי שהוא עדיין נחשב כקטן ואינו יודע לשמור על תפילין והניח תפילין בצורה הראויה בקדושה ובנקיות  (משנ"ב שם ס"ק י, ספר אות חיים ושלום בשם כמה צדיקים עיין ערוה"ש לז).  טעם אחר: כדי שהתעוררות שיש לנער בפעם הראשונה שמניח תפילין יהיה בזמן שמחויב מן התורה (טעמי המנהגים קונטרס אחרון לטעמי המנהגים עניני תפילין השלמה לסעיף כא בשם מהר"ש מבעלזא, אות חיים ס"ק ה).

• מנהגים ביום הנחת תפילין

לכבד איש גדול בהנחה הראשונה

יש הנוהגים: שהולכים להניח בפעם הראשונה להניח תפילין  אצל איש חשוב או גדול הדור כשליח מן האב לחנכו במצווה (ספר אורח צדיקים, ספר אות חיים ושלום לז ה).

הטעם: כדי שילמדו אותו להניח התפילין כדין ולהזהירו על קדושת התפילין (ספר אות חיים ושלום לז)

סעודה ביום הנחת תפילין

יש הנוהגים: שעושים סעודה ביום הנחת תפילין (עיין נוהג כצאן יוסף ערך בר מצווה אות ד, מנהגי וורמיישא דף קסז, ים של שלמה ב"ק פרק ז ס' לז).

ברכת "שהחיינו" במניח תפילין בפעם הראשונה

המניח תפילין בפעם הראשונה, יש אומרים: שיברך ברכת "שהחיינו", הטעם: כשם שמברכים שהחיינו על מצוות כיסוי הדם בפעם הראשונה (כמבואר ברמ"א יור"ד כח ב),

ויש אומרים: שלא יברך וכן דעת רוב הפוסקים, הטעם: משום שסוברים שאין מברכים שהחיינו על מצווה שאדם מקיים פעם ראשונה בחייו, טעם אחר: כיון שאין זמנה קבוע (ש"ך יור"ד כח ס"ק ה).

וכדי לצאת ידי כל השיטות ילבש בגד חדש או ייקח פרי חדש ויברך שהחיינו ויפטור את התפילין (ביאור הלכה סימן כב, ציץ אליעזר ח יג כד).

מנהג הגרשז"א: לפני גיל י"ג הניחו בניו את התפילין, ולא נתנם במתנה רק במלאות להם י"ג שנים, והברכה היא על ההנחה וגם על מתנה של התפילין ואף שמצוות לאו ליהנות ניתנו (עיין עירובין לא, א), היינו בקונה במעותיו, אבל לא במתנה שזה ממש רכוש (הליכות שלמה תפילה פרק רביעי יד).