הגדה של פסח קדש – קידוש

קדש  – קידוש

שאבא חוזר מבית הכנסת מוזגים יין או מיץ ענבים לכל המסובים ומקדשים על היין

• מצוות קידוש בכל שבת – מצווה לקדש ביום השבת שנאמר בתורה בפרשת (שמות (פרק כ פסוק ז) "זכור את יום השבת לקדשו" ולמוד מזה  חז"ל במסכת פסחים (קו, א) מהו זכור איך זוכר את השבת זוכרהו על היין.

מצוות קידוש בליל פסח – כמו כן יש מצווה לקדש בליל פסח ומהיכן יודעים שמצווה לקדש בליל פסח ממה שכתבה התורה  פרשת שמות (יג- ג) "זכור את יום הזה אשר יצאתם ממצרים" ולומדים  זכור זכור משבת כמו שבשבת נאמר זכור ולומדים שצריך לזכרו היינו לקדש על היין, אף זכור שנאמר לגבי פסח לומדים מזה שצריך לזכור על היין  (מדרש שכל טוב פרק י"ב ד"ה מזגו לו).

• סדר הקידוש ליל הסדר שחל בשבת

אמירת ויכולו השמים – מתחילים באמירת הקידוש כמו בכל שבת באמירת  "ויכולו השמים" (שו"ע תעג א). ואומר אחרי וכילו ברכת "אשר בחר בנו" שכוללת הזכרת שבת ויו"ט ביחד, וסיום הברכה  "מקדש השבת ישראל והזמנים" ואף שיש כלל שאין חותמים בשנים – דבשני עניינים והאיך חותמים כאן מקדש השב והזמנים שהכוונה יו"ט מתרצת הגמרא שהכלל הזה נכון מלבד בברכה זו (שבלי הלקט סדר הפסח ריח).

• ברכת הגפן

המשנה במסכת ברכות (פרק ו משנה א) אומרת על היין הוא אומר בורא פרי הגפן הסיבה שקבעו על היין ברכה מיוחדת ואין ברכתו העץ כמו שאר משקים היוצאים מהפירות  משום חשיבותו של היין שיש בו מעלה שמשביע ומעלה נוספת שהוא  משמח את מי ששותה אותו  דכתיב (תהילים קד טו) "יין ישמח לבב אנוש" (ברכות לה ע"ב, משנ"ב רב ס"ק א).

• סדר הקידוש

מברכים תחילה ברכת "הגפן" ואחר כך ברכת היום – ברכת אשר בחר בנו וכו' ולבסוף  ברכת "שהחיינו" (שו"ע תעג א), הטעם שהגפן קודם לברכת היום: מפני שכל הקידוש מגיע בזכותו של היין שאם אין יין אין קידוש, ועוד ברכת היין תדירה וברכת היום אינה  תדירה, וישנו כלל תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם (ב"ח תעג א),

וברכת "שהחיינו" באחרונה לפי שברכה זו לא נתקנה דווקא על הכוס שאם לא אמר בשעת קידוש אומרו מתי שירצה בימות החג  (עירובין מ, ב).

• כוונה בקידוש

ישנם כמה כונותו שצריך לכון בשעה שעושה קידשו בליל פסח דבר ראשון יכוון לצאת ידי חובה מצוות קידוש, וכן יכון לצאת ידי חובת מצוות ד' כוסות שכוס של קידוש היא הראשונה מד' כוסות, וקודם ההגדה יכון או יאמר שאומר את הגדה כדי לצאת ידי מצות סיפור יציאת מצרים, ויש שאומרים קודם הקידוש "הנני מוכן" וכו' (משנ"ב תעג א).

• כוונה בקידוש לנוהגים כדעת המחבר

ישנם הנהוגים שמברכים רק על ב' כוסות מתוך הארבע [כך מנהג בני ספרד] מברכים על כוס ראשונה ואין מברכים על כוס שניה – כשמברכים על כוס ראשונה של קידוש יכונו לפטור גם את הכוס השניה (חיים לראש – קדש).

והנוהגים כדעת הרמ"א שמברכים על כל כוס וכוס יכוונו בברכה זו שלא לפטור את ברכת כוס השניה (פמ"ג משב"ז תעד, חיים לראש קדש ד), והטעם: כדי לצאת ידי השיטות שאין מברכים ברכת הגפן על כל כוס וכוס שגם לשיטה זו אם התכוון בפירוש שלא לצאת בברכתו אלא כוס זה ודאי צריך לשוב ולברך ולכן יש לכון שלא לצאת ידי חובת הכוס השניה  (סידור פסח כהלכתו פרק ג).

• כוונה בברכת שהחיינו

כשמברך ברכת שהחיינו יכוון לצאת ידי חובה בכל מצוות היום, דהיינו מצות  ד' כוסות וכן על אכילת מצה ואכילת מרור, כששכח לברך שהחיינו הדין שיכול לברך כל שבעה ימי החג (מג"א תעג ס"ק א, משנ"ב שם ס"ק א).

• אמירת הקידוש

הגבהת הכוס בשעת הקידוש: מחזיק את הכוס ביד ימין ומגביהו בגובה טפח מהשולחן כדין כוס של ברכה  [ומקדש בישיבה או בעמידה],

קידוש כל בני הבית יש הנוהגים שכל בני הבית מקדשים יחד עם בעל הבית ואורמים איתו את הקדישו [ בשונה מכל ימות השנה שרק בעל הבית אומר את הקידש], והטעם: לפי שבליל פסח שבו אנו מספרים ביציאת מצרים ראוי לכל המסובים לומר את  הקידוש בעצמם לפי שבנוסח הקידוש מזכירים יציאת מצרים שזה עיקרו של הלילה (הגר"מ טעפ),

טעם אחר: לפי שבכל שבת ויו"ט לא אומרים יחד מכיון שחוששים  שאם יאמרו כולם יחד  יבלבלו אחד את השני, אבל בליל פסח שלכולם יש הגדות לפניהם ורואים את נוסח הקידוש אין חשש לזה ולכן אומרים כולם יחד (ויגד משה טו – ז),

ענית אמן: מכיון שכולם מקדשים יחד  יש ליזהר שלא לענות אמן על ברכת בעה"ב כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לטעימה (ויגד משה שם), טעם אחר: כיון שכוס קידוש היא הכוס הראשונה של ארבע כוסות וצריך לשתות מאותה הכוס שקידש עליו (דרכי יוסף צבי)

במנהג  שיוצאים ידי חובה בשמיעה מבעה"ב (שו"ע הרב תעב כב, וכן מובא בהגדה של פסח מבית לוי בריסק שכך נהגו הגר"ח והגרי"ז) והטעם למנהג זה : משום שיש כלל  ברוב עם הדרת מלך (סדר הערוך פרק נ- ו)

• נשים בברכת שהחיינו

מכיון שנשים מברכות ברכת שהחיינו בזמן הדלקת הנר בגלל זה יש אומרים שנשים שבירכו "שהחיינו" על הנרות של יו"ט לא יברכו שוב "שהחיינו", ענית אמן על ברכת שהחיינו – כשאחר מוציאם בקידוש נחלקו הפוסקים אם יכולות לענות אמן,

נחלקו האחרונים האם אשה שאינה מברכת שהחיינו בשעת קידוש האם יכולה לענות אמן על ברכת שהחינו שומעת מבעל הבית האם יש בזה חשש הפסק בין הברכה לשתיית הכוס או שאין לחוש לזה ומצאנו כמה שיטות בענין

הגאון ר' משה פינשטין  כתב שנשים יכולות לענות  אמן ואינו נחשב  להפסק בין הברכה לשתייה מכיון שהמברך שהוא יוצא ידי חובת הקידוש צריך לברכה זו (אג"מ או"ח ח"ד ס"ק פא). וכן כתב הגרשז"א שנשים יענו אמן ואין בזה חשש  הפסק כיון שזה מסדר הקידוש [דאל"כ מדוע לא מצאנו שהזהירו חכמים נשים לא יענו אמן על לישב בסוכה כשאינם יושבות בסוכה] (הגרשז"א שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' נח) וכן כתב הגריש"א (הגדה של פסח להגריש"א עמוד 23) וכתב הטעם לפי שברכת שהחיינו בקידוש שליל פסח הולך גם על שאר מצוות הלילה [וכשחל במוצאי שבת יתכן דאין להם לענות אמן כיון שהדליקו נרות בלילה קודם הקידוש], ומיהו הגר"ח קניבסקי זצ"ל כתב שנשים לא יענו אמן אחר ברכת שהחיינו משום שחשש להפסק  ואם ענו יצאו בדיעבד (הגדה של פסח עם פסקי רבינו),

• שתיית היין, וברכה אחרונה 

לאחר הקידוש שותים את היין  בהסבה, ואין מברכים ברכה אחרונה [כמו שמברכים אחר שתיית יין בכל ימיות השנה]  (שו"ע תעג ב) לפי שסומך על מה שיברך בברכת המזון לבסוף שולחן ערוך (ט"ז תעג ס"ק ב, משנ"ב ס"ק י), ועוד שהרי יברך ברכה אחרונה אחר ברכת המזון על כוס רביעית וזה עולה גם על הכוס הראשונה (משנ"ב שם). טעם אחר: כדי שלא יהא נראה כמסיח דעת מהסעודה וכמו שעשה קידוש שלא במקום סעודה (הגרשז"א הליכות שלמה פרק תשיעי כד).

• זמירות שבת  בפסח שחל בליל שבת  

בכל ללי שבת מנהג ישראל לשיר זמירות שבת לכבוד שבת בפסח שחל בליל שבת יש אומרים שאין לשיר זמירות שבת לפני הקידוש, והטעם: לפי שמצווה למהר ולקדש  בליל פסח כמה שיותר מהר כמבואר בשו"ע (תעב ס"א) מצווה למהר ולהתחיל הסדר כדי שלא ישנו התינוקות ולכן לא שירם זמירות שבת כדי לעשות הקידוש במהרה  (שו"ת רב פועלים ח"א בסוד ישרים סימן יג), טעם אחר: לפי שעל לילה זה נאמר "ויוציאנו ה' ממצרים לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף" ולכן אין מזכירים את המלאכים בלילה הזה דההיוו "שלום עליכם מלאכי השרת"  (מנהג ישראל תורה ח"ב עמוד רפג), ויש שנהגו לשיר זמירות שבת וכך נהג הגריש"א זצ"ל (הגדה של פסח להגריש"א עמוד 71).