דינים הקשורים לכתיבת ספר תורה

כתיבת ספר תורה

ספר תורה היא המגילה שכתוב בה חמשה חומשי תורה, כמו שיש קדושה לתורה כך יש קדושה לספר תורה, מקום מיוחד יש בבית כנסת  לספרי התורה שהוא ארון הקודש שנמצא במזרח הבית כנסת ושם מניחים את הספרי תורה

בספרי תורה משתמשים לקריאת התורה בשבתות ובימים טובים  בראש חודש וכן בקריאת התורה בימי שני וחמישי וכן בתעניות ציבור בתפילת שחרית ובתפילת מנחה.

כתיבת ספר תורה ספר תורה נכתב ביד ולא על ידי מכונות כמו לפני אלפי שנים  גם היום הספר תורה נכתב על ידי סופר סת"ם מוסמך  שכותב אות אחר אות מילה אחר מילה לפני הכתיבה הסופר הולך לטבול המקדש כדי טהר עצמו לפני המלאכה שעוסק בה.

• הקלף: הקלף שהספור כותב עליו את הספר תורה צריך להיות מעור של בהמה טהורה [שכשרה לאכילה]
• שירטוט הסופר צריך לשרטט שורות על גבי הקלף  ועשה זאת בעזרת מרצע לרוחב הקלף
• דיו:  הלכה למשה מסיני לכתוב ספרי תורה ומזוזות  בדיו בצבע שחור (ירושלמי מגילה פרק א הלכה) ממה עשוי הדיו את הדיו עושים מעפצים קנקנתום וגומא, עפצים כלומר עפץ צומח על עץ הנקרא אלון התולע, קנקנתום נקרא קרקע ירוקה [ויטריול] ויש שקוראים אותו מי נחושת (משנ"ב לב ס"ק ח) והוא הנקרא היום גפרת הנחושת.  גומא: נקרא "גומי ערבי" הוא שרף היוצא מגזע עץ השיטה. מרקם הצבע של הדיו הוא אינו שחור אלא בגוון החום ורק כשמערבבים את הקנקנתום והעפצים נוצר הצבע השחור ולכן בסת"ם ישנים שדהו, צבע הכתב חוזר לבסיסו שהוא הצבע החום החום (רמב"ם תשובה קמו).
• קולמוס:  קולמוס הוא הכיל כתיבה שכותב בהם הסופר ועשיו מנוצה של עוף טוהר [שכשר למאכל] החוד מחודד בזוית והקצה מחורץ כלי כתיבה זו יכול להוציא קווים עבים או דקים כמו שנדרש כתוב בספרים שיש הידור מצווה לעשות את הקולמוס נאה שנאמר (שמות טו ב)  "זה אלי ואנוהו" ודרשו חז"ל (שבת קלג, ב) "וכתוב בקולמוס נאה".
• כתב של הספר: תורה ספר תורה נכתב בכתב מיוחד מתקנת תיקן לכתוב בכתב זה  והוא נקרא כתב  אשורי, והטעם שנקרא כתב זה בלשון אשורית: לפי שהוא מאושר בכתב (סנהדרין כב, א). ויש הקוראים לו כתב סת"ם דהיינו ספרי תורה תפילין ומזוזות.
• כתיבה מתוך הכתב: מעיקר הדין אם אין הפרשיות שגורות בפיו של הסופר צריך שיכתוב מתוך הכתב (שו"ע לב כט), הטעם: כדי שלא יטעה (משנ"ב לב ס"ק קלג). ומצווה מן המובחר לכתוב מתוך הכתב אף מי ששגור על לשונו (ב"ח לב טז, הובא במשנ"ב לב ס"ק קלה). והטעם: כדי שתהא קדושת הקריאה מתפשטת על כל תיבה ותיבה שיוצא מפי הקורא נמשכת על האותיות שבספר תורה.
• כתיבה ביד ימין:  על הסופר לכתוב ביד ימין (שו"ע לב ה) ומנין מדכתיב (דברים ו ח)  "וקשרתם וכתבתם" ולומדים מזה מה כתיבה בימין אף קשירה בימין (מנחות לז א) ואם כתב בשמאל התפילין פסולות [כותב בשתי ידיו יכתוב לכתחילה בימין אך בדיעבד אם כתב בשמאל כשר] (שו"ע לב ה).

תגים – כתרים על ראשי האותיות "שעטנז גץ" "בדק חיה"

שלושה תגים: ביאור בכתב של הספר תורה שנקרא כתב אשורית  מוסיפים שלשה תגים דהיינו קווים דקים (שו"ע לו ג, משנ"ב לו ס"ק יב) על שבעה אותיות שסימנן "שעטנז גץ", הטעם: לפי שאותיות אלו מרכיבות את שמותיהם של שלושת המקטרגים "שטן" "עז" ו"גץ" והתגים עליהם הם כחרב וכחנית להנצל מהם (ספר אגרת הטיול). תג אחד דק משמאל: יש ששה אותיות שיש בהם תג אחד דק משמאל ואלו הן ב, ד, ה, ח, י, ק, וסימנך "בדק חיה". האותיות שאין בהם בכלל תגים א, ו, כ, ל, מ, ס, פ, ר, ת וסימנך "מלאכת סופר".

צורת כתיבת בספר תורה וכתיבת שירה הים

צורת הכתיבה כל הפרשיות נכתבות בעמוד [טור] נפרד זה ליד זה ,  ישנם פרשיות שנכתבות שונה מכל פרשיות שבתורה והם פרשת שירת הים ושירת האזינו ר' ירמיה בשם רב אמר שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח (מסכת סופרים פרק יב י, מגילה טז, ב).

ביאור אריח על גבי לבינה: אריח זה הכתב הכנתב על ידי הסופר ולבינה זה החלק החלק דהיינו הרווח, החלק הריק הוא כפלים מן הכתב והאריח חצי לבינה (רש"י מגילה שם) דהיינו שכך נכתבת השורה בס"ת שורה רחבה על שורה צרה. צורת הכתיבה: שירת הים נכתבת שלושים שיטין [שלושים שורות] (מסכת סופרים פרק יב יא) שורה ראשונה נכתבת כשאר שורות של הס"ת, שאר שורות שאחריה מניחים רווח בשני מקומות באמצע עד  השורה חלוקה לשלושה חלקים ובשורה אחר כך מניחים רווח אחד ונמצאת השורה חלוקה לשנים, וכותבים בצורה שיהיה רווח כנגד הכתב וכתב כנגד רווח והכתב האמצעי בשורה של החלוקה לג' עושים אותו ארוך קצת מהרווח שתחתיו.

הספר תורה נכתב  על גבי יריעות שתופרים אותם בסוף הכתיבה  אחד לשני על ידי גדיים של בעלי חיים שעושים מהם חוטים ארוכים, הקלף מחובר לשתי עצים שנקראים "עץ חיים" עצי החיים עושים מעץ, ויש להם ידיות למעלה ולמטה כדי שיהיה אפשר לאחוז בספר ולגוללו, ולמה עושים עץ חיים לספר תורה לפי שאסור לגעת בקלף של הספר תורה אפילו אם נטל ידיו ולכן עשו שני עמודים שנקראים עץ חיים כדי שהגבאי יוכל לגלול את הספר תורה מתחילתו לסופו ללא שיגע בקלף