ברכת מעין שלוש – על המחיה
ברכה מעין שלוש – על המחיה
ברכה הנאמרת לאחר אכילת פירות שנשבחה בהם ארץ ישראל ומאפה שנאפה מאחד מחמשת מיני דגן כמו שיבואר בהמשך מברך ברכת מעין שלוש
הטעם שנקראת בשם ברכת מעין שלוש לפי שברכה זו היא מעין ג' הברכות של ברכת המזון שחייבו בו האכל לחם, ברכת על המחיה או על הגפן או על העץ שבברכת מעין שלוש מגבילה לברכת הזן שבברכת המזון, הזכרה בברכת מעין שלוש "על ארץ חמדה" הוא מגביל לברכת "הארץ "הנאמרת ברכת המזון, אמירת "רחם " בברכת מעין שלוש היא מגבילה לברכת "בונה ירושלים" שבברכת המזון ונקרא מעין שלוש כנגד ג' ברכות שמהתורה ולא מעין ארבע עם ברכת הטוב והמטיב לפי שברכה זו חכמים תקנהו.
על מה מברכים ברכה מעין שלוש
האוכל אחד מחמשה מינים שהם גפן תאנה רימון זית ודבש – דבש של התורה נקרא הוא תמר מברכים ברכת מעין שלוש, והטעם שניקן להם ברכה מיוחדת משום חשיבותה של ארץ ישראל שנשתבחה במינים אלו כמו שכתוב בתורה שמדברת על שבח ארץ ישראל "ארץ חיטה שעורה גפן תאנה ורימון וכו'"
כמו כן האוכל מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן ואינו לחם כמות בנפח של כזית ותוך כדי אכילת פרס, והטעם לפי שהם חשובים שנשתבחה בהם ארץ ישראל כמו שכתוב בחומש דברים "ארץ .. חיטה שעורה" וגם יש להם מעלה בפני עצמם שעליהם יחיה האדם.
האם ברכה זו מדרבנן או מדאורייתא
נחלקו בדבר זה הפוסקים האם ברכה זו חיובה מהתורה או שברכה זו תיקנו חכמים ואינה אלא מדרבנן הרמב"ם סובר שחיובה מדרבנן, הטור לעומת זאת סובר שחיובה מהתורה, והנפקא מינה לדינא במי שמסופק אם בירך או אם חייב לברך שיש כלל ספק ברכות דאוריתא להחמיר ובדרבנן להקל. ולמעשה מי שאכל כדי שביעה או מתבשיל שחייבים לברך עליו ברכת מעין שלוש ומסתפק אם בירך אחר כך או לא, כתב המשנה ברורה שיאכל עוד מאותו המין שיעור כזית ויתחייב ברכה אחרונה מעין שלוש ויברך ויצא ידי הספק.
מתי מברכים ברכה זו
ברכה זו מברכים מיד שגומר לאוכל ולכתחילה אסור לו לאדם לצאת ממקומו עד שיברך ברכה זו לפי שחוששים שמא ילך וישכח לברך ברכה זו, וכל זמן שלא נתעכל המזון שבמעיו יכול עדיין לברך ברכת מעין שלוש יש לברך ברכה זו בישיבה והבן איש חי הוסיף שמי שמברך ברכה זו בעצימת עניים תבוא עליו הברכה, הקיצור שולחן ערוך כתב שיש לכל אדם לדעת את הברכה הזאת בעל פה והיום מצוי שיש ברכונים שיש בהם ברכה זו ואפשר להכניסם לארנק ובכך יוכל לומר תמיד מתוך ברכון
ברכת המזון כשאוכלים יותר מג' אנשים ומזמנים יש הנוהגים לזמן על הכוס של יין ברכת מעין שלוש אין מברכים על כוס של יין, וכן בברכת המזון מובא בהלכה שיש לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון בברכת מעין שלוש אין צריך לכסות את הסכין, לפי שהסיבה שתיקנו לכסות את הסכין מפני מעשה שהיה שאחד הגיע לברכת בונה ירושלים ומחמת הצער החורבן שחט עצמו ומכיון שהמעשה היה בברכת המזון לא תיקנו בברכת מעין שלוש כן.
הזכרה מעין המאורע בברכה
צריך להזכיר מעין המאורע בברכת מעין שלוש ולכן המברך ביום השבת צריך להזכיר ששבת היום ומזכיר לפני "כי אתה ה' טוב ומטיב" ואומר "ורצה והלחיצנו ביום השבת הזה", בראש חודש מוסיף "וזכרינו לטובה ביום ראש החודש הזה", בראש השנה מוסיף "וזכרינו לטובה ביום הזכרון הזה" ביום טוב ובחול המועד מוסיף "ושמחינו ביום חג [פלוני] הזה", בחנוכה ובפורים אין מזכרים מעין המאורע שכח ולא הזכיר מעין המאורע יצא בדיעבד ידי הברכה ואינו צריך לחזור ולברך שוב.
על העץ ועל פרי העץ
בברכה מזכירים לא רק את הפרי אלא מודים גם על העץ עצמו, כיון שיש בו כח הפריחה תמיד ותמיד מוצאי פרי ואין צריך לשתול אותו כל שנה מחדש כמו ירקות, וזה תועלת גדולה לבן האדם שלא צריך כל הזמן לשתול אותו ולשמור אותו כמו על תבואת השדה לכן תיקנו לשבח את הקב"ה גם על העץ. עצמו ובחתימה מזכירם רק את הפריות שזה עיקר הברכה שזה מה שהוא אכל
השינוי בין אוכל פירות ארץ ישראל לאכול פירות חוצה לארץ
יש שינוי בין אוכל פירות של ארץ ישראל לבין מי שאוכל פירות שמחוצה לארץ האוכל פירות של א"י חותם על הארץ ועל פירותיה שמשבח את הארץ ואת הפריות של הארץ והאוכל פירות של חוצה לארץ מסיים על הארץ ועל הפריות ועל היין מסיים על הארץ ופרי הגפן ומי שאוכל פירות של ארץ ישראל בחוצה לארץ מסיים גם כן על פירותיה שלמעשה זה פירות של ארץ ישראל.
אמירה בסיום הברכה "על המחיה ועל הכלכלה"
נסתפקו המפרשים האם צריך לומר גם ועל הכלכלה ישנם פוסקים שלא הביאו שצריך לסיים ועל הכלכלה וכן מובא שמרן החזו"א לא היה מסיים ועל הכלכלה.
לעומת זאת ישנם שאומרים שיש לסיים ועל הכלכלה והוא חלק מהברכה, ועצה לצאת ידי שתי השיטות שיגיד על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים, ויש שאין דעתם נוחה מעצה זאת מכיון שזה יכול לגרום להפסק בין הברכה לעניית אמן של השומע.
