ברכת כהנים חלק ב

צורת הברכה

בשעת הברכה הציבור לא יסתכל על הכהנים  ולא יסיחו דעתם מהברכה אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמי שעומד בתפילה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו עליהם (רמב"ם פי"ד הלכות תפילה ה"ז).

• איך הכהנים מברכים

תחילת הברכה, עומדים כשפניהם כלפי ההיכל ובאמצע הברכה הופכים פניהם כלפי הציבור, והטעם: לפי שנחלקו הפוסקים בצורת הברכה, האם פניהם צריכות להיות  כלפי העם (טור קכח, שו"ע יא) או כלפי הציבור (עיין רמב"ם הלכות תפילה הלכה יב) ולצאת ידי הספק מתחילים כשפניהם כלפי היכל ומסיימים כשפניהם כלפי הציבור (משנ"ב קכח א). מגביהם ידיהם כנגד כתפיתיהם (שו"ע קכח ב) מהיכן לומדים שכך הם צריכים לעשותו מממה שכתוב אצל  אהרון הכהן  (ויקרא ט כב) "וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם", הרי שצריך נשיאת כפים.

ומגביהים קצת יד ימין כלפי מעלה (מיד שמאל) ומנין מדכתיב בפסוק (ויקרא ט כב) "וישא אהרון את ידו" משמע יד אחת, ומסתבר שהכוונה ליד ימין ולא ליד שמאל (משנ"ב קכח י"ב מ"ב).

חולקים אצבעותיהם שתים שתים ואגודל (שו"ע קכח ח יב) מנין: דבר זה נלמד לומדים מהמדרש תנחומא פרשת נשא על מהפסוק (שהש"ר ב ט) "משגיח מן החלונות" ומבארים מבין אצבעותיהם של הכהנים, "מציץ מן החרכים" בשעה שפושטים כפיהם ששכינה למעלה מראשיהן  (משנ"ב קכח יד).

ומכוונים לעשות ה' אוויריים בין שתי אצבעות לשתי אצבעות בין אצבע לגודל ובין גודל לגודל, והטעם: כדי לקיים הפסוק "מציץ מן החרכים" (טור קכח א).

נוהגים הכהנים בשעת ברכה לשלשל הטלית על פניהם ולכסות את פניהם בטלית  והטעם: כדי שלא יוכלו הם להסתכל בעשה שמברכים על הציבור  ושלא יוכלו הציבור להסתכל על הכהנים ולא יבואו לידי היסח הדעת. טעם אחר: שחוששים שמא יש במישהו ממתפללי בית הכנסת שהוא אויב ושונא של הכהן בשעה שהכהן מברך והוא יחושב בלבבו שאת אויבו ושנאו לא מברך לכן מכסים פניהם שיהיה הברכה שלמה (אוצר כל מנהגי ישורון כהנים ה בשם הגבאי של בית הכנסת של וילנא).

הקהל בכיסוי הפנים – יש הנוהגים שהקהל מסתיר פניו בטלית בשעה שהכהנים מברכים את העם – (מג"א קכח ס"ק לה), והטעם: זכר למקדש שבשעה שהיו הכהנים מברכים בשם המפרש היה אסור להסתכל בידיהם (מג"א שם ס"ק לה) ועוד שלא יסיחו דעתם מן הברכה (תוס' חגיגה טז, א ד"ה בכהנים).

ומקריא הש"ץ מילה במילה והם עונים אחריו מילה במילה ומנין שמקריא להם מילה במילה דכתיב (במדבר ו כג) "אמור להם" מלמד ששליח ציבור אומר להם על כל דיבור ודיבור והוי אסמכתא בעלמא (ב"יק כח – ובשם המדרש) ועוד שמקריא כדי שלא יטעו בברכה (ר"ן מגילה טו, ב). על השליח ציבור יש להקריא מתוך הסידור ולא בעל פה (משנ"ב קכח ס"ק מט). ברכה בקול רם יש חיוב על הכהנים לברך בקול רם (שו"ע קכה טו), ביאור קול רם קול בנוני לאפוקי לחש וכשיש ציבור גדול צריך קול גדול ממש (משנ"ב קכח ס"ק כג). ומנין מדכתיב (במדבר ו כג) "אמור להם" ומשמע שדרך אמירת הברכה תהיה כאדם שאומר לחבריו וחבריו שומע את דבריו.

• נוסח הברכה

ברכת כהנים – הכהנים מברכים "אשקב"ו לברך את עמו ישראל באהבה" וכו' (סוטה לט, א) ככל המצוות.  מנהג א"י שהכהנים מחזירים פניהם כלפי העם באמצע ברכת אשר קדשו (עיין שע"ת קסח כ משנ"ב שם ס"ק מ).

"באהבה" – והטעם שאומרים ב"אהבה"על פי  הזוהר "כל כהן דלא רחים לעלמא או עמא לא רחמין ליה לא ישא כפי"ו (מגן אברהם קכב).

• אלו תיבות שהכהנים הופכים פניהם לצדדים "יברך", "ישמך", "אליך", "ויחנך", "אליך", "לך", "שלום", והטעם: כדי שיתפרס הברכה לכל האנשים העומדים מצדדיהם (משנ"ב מח). טעם אחר: לפי שכל התיבות הלו הם מלשון נוכח (מגן אברהם).

הטעם שפסוק ראשון בברכת כהנים ג' תיבות שני ה' תיבות ופסוק שלישי ז' תיבות  פסוק ראשון ג' תיבות כדי שיזכור להם זכות שלושת אבות, פסוק שני ה' תיבות כנגד חמשה חומשי תורה שבזכות האבות ניתנה תורה, פסוק שלישי ז' תיבות כנגד ז' רקיעים, ט"ו אותיות כנגד ט"ו צדיקים שהם מכפרים לישראל  (כל בו בשם המדרש).

• האם השליח ציבור יכול לענות אמן אחרי הכהנים

הגמ' בסוטה (אין עומדין לד, א) אומרת אין העובר לפני התיבה יאמר אמן אחר ברכת כהנים מפני הטירוף (ביאור, שמא יתבלבל בתפילתו) ומדייקים אם לא מפני הטירוף יכול לענות אמן. והיום שיש סידורים אין חשש שיתבלבל ויכול לעננות אמן אחר הכהנים הטעם דלא הוי הפסק מפני שברכת כהנים היא חלק מסדר התפילה.

• הסתכלות על הכהנים בשעת ברכה

האם מותר להסתכל על הכהנים בשעה שמברכים – אין להסתכל על הכהנים בשעת ברכת כהנים, והטעם: משום הסח הדעת שלא יסיחו דעתם מן הברכה אלא יהיו מתכוונים לשמוע הברכה מפי המברכים (ירושלמי מגילה ה"ח). טעם אחר: משום שהשכינה שורה על ידיהם (מטעמים כהנים ב). הטעם משום שעינו כהות אינו נכון כמבואר (בחגיגה טז, א)  כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות בקשת בנשיא ובכהנים, משום שזה רק במקדש שהיו הכהנים מברכים בשם המפורש,  והטעם: משום הסח הדעת (אוצר כל מנהגי ישורון כהנים ה). ומה שנהגו היום לא להסתכל יש סמך בירושלמי מגילה אמר ר' יוסי זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהם מברכים את ישראל.

יש הנוהגים: בשעת ברכת כהנים שנגשים הבנים אצל האבות ומתכסים בטליתו בשעת הברכה (מנהגי לוב מנהגי תפילות, מנהגי א"י עמוד מד). והטעם: כדי שיכוונו לברכת כהנים כמו שכתב הזוהר (פרשת נשא דף קמז) "בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב בדחילו" (נחלת אבות מנהגי שחרית נה טעמי המנהגים שם נח) טעם אחר: שלא יביטו בכהנים בשעת נשיאת כפים (שם).

• אמירת פסוקים בשעת ברכת כהנים

בשעה שהכהנים מברכים את ישראל אין לומר שום פסוק, והטעם: כלום יש לעבד שמברכים אותו ואינו מאזין, ביאור שאינו מכון לברכה שמברכים אותו ואם אומר פסוקים אינו יכול לכוון ברכה אלא ישתוק ויקשיב (טור קכח).

"ברוך הוא וברוך שמו" בהזכרת השם בברכת כהנים

יש הנוהגים: (בני ספרד – טורקיה ואטליה) לענות "ברוך וברוך שמו" כשמזכיר "השם" ברכת כהנים (ברכ"י קכח י). ומטעם זה נהגו בארץ ישראל שלא לומר את הפסוקים ולא "רבון של עולם" המודפסים בסידור (מנהגי א"י גליס ח ח).

ואין רשאים לעקור משם עד שיסיים הש"ץ "שים שלום" ויש אומרים עד אחר שהציבור עונים אמן לפי שהכל ענין אחד עם ברכת כהנים, ויש אומרים: שגם ענית אמן היא מהברכה ולא נקרא סיום הברכה עד שיפסק האמן מן הציבור.

החזרת הפנים: שמחזירים פניהם בין בתחילה בין בסוף לא יחזירו אלא לימין (שו"ע קכח יז).

"אדיר במרום" – כתב השו"ע מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי ניקום קמי כהני בשעה שעולין לדוכן ונימא הכי ריבונו של עולם .. ואם לא נימא הכי "אדיר במרום שוכן בגבורה" (שו"ע קל).

"רבונו של עולם" אחר – אחר מתחיל השליח ציבור "שים שלום" מחזרים הכהנים פנים להיכל ואומרים "רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו וכו'" (סוטה לט, א, שו"ע קכח טו).

בדיניו – ויאריך בתפילה זו עד שיסיים הש"ץ "שים שלום" ושיענו הציבור אמן על שניהם (שו"ע קכח ס"ק טו).

"ישר כוח" לכהנים – אחר ברכת כהנים אומרים לכהנים ישר כוח על הברכה, ואע"פ שמחויבים הם לברך מהתורה, מ"מ אומרים להם ישר, כמו שמצאנו אצל תרומות ומעשרות שטובת הנאה לבעלים, אע"פ שחייבים לתת המעשרות לכהן וללוי, חייב הכהן להחזיר לו טובה, לפי שהיה לו אפשרות לתת לכהן אחר, ה"ה הכא היו יכולים הכהנים לקיים המצוה לברך את ישראל במקום אחר ועל זה אומרים לו ישר (אוצר מנהגי ישורון, מטעמים כהנים ט).

המנהג בא"י שאין אומרים ישר כוח לכהנים בחזרתם מהדוכן והטעם: כיון שבא"י נושאים כפים בכל יום חששו להפסק בדיבור לפני נפילת אפים וממילא כבר לא חילקו מכל יום לשאר ימים טובים, אבל אם במנין לא היה כהן וביקשו מכהן שיבוא מהחוץ ויברך מחויבים לומר לו ישר כוח לאחר הברכה משום דרך ארץ (הרב הגאון ר' שריה דבליצקי קובץ תורני זכור לאברהם תשנ"א עניני ברכת כהנים טז הערה 13).

"אין שם כהן אומר החזן "או"א ברכינו בברכה המשולשת" בתורה" (שו"ע קכז א) ואין הציבור אומר אמן אלא "כן יהי רצון". וכן במקומות שאין נושאים בהם כפיהם כגון בחוצה לארץ וכן מנהג אנשי צפת. והטעם שאין הציבור "אמן" אלא כי"ר לפי שאין כאן סוף ברכה ורק בסוף ברכה אומרים אמן. והטעם שאומרים אמן אחר ברכת כהנים אע"פ שאין זה סיום ברכה לפי שהכהנים אומרים בנשיאת כפים לשון ברכה שמברכים את עמו ישראל משא"כ הש"ץ אומר בלשון בקשה שמתחיל או"א לכן אומרים "כן יהי רצון."טעם אחר: לפי שאין עונים אמן אלא כששומעים מפי המברך (אבודרהם). והביאור "כן יהי רצון" – גם אנו מבקשים ממנו יתברך שכן יעשה ויהי כן רצונו יתברך.

כהן רווק

האם כהן רווק עולה לדוכן – יש הנוהגים שכהן רווק אינו עולה לדוכן לישא כפיו בברכת כהנים, והטעם: לפי שהכהן המברך את ישראל צריך שיהיה שרוי בשמחה ובטוב לבב ואמרו חז"ל (יבמות סב, ב) "כל השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה" שנאמר "ושמחת אתה וביתך" (מנהג ג'ירבא – תוניס, ספר חלופי מנהגים סימן נ).

ומנהג א"י שגם כהן רווק נושא כפיו ומברך ברכת כהנים (עיין שו"ע קכח מד, עיין ים של שלמה סוף בב"ק אות נ).

כהן קטן

האם כהן קטן מברכת ברכת כהנים – יש מנהגים שונים בענין יש הנהוגים שגם כהן קטן נושא כפיו יחד עם הגדולים ומברך (ברכ"י קכח טז) ויש הנהוגים שאין כהן עולה לדוכן והטעם: משום שהוא לא בר חיובא ונישאת כפים זיו מצות עשה לברך את ישראל שנאמר "כה תברכו את בני ישראל" (גאולי כהונה עמוד תקפח שו"ע שכח לד).

ברכת כהנים.

זמן ברכת כהנים

ברוב א"י המנהג שנושאים כפים בכל יום. ובצפת אין נושאים כפים בחול אלא בשבת משום טורח הציבור (ארץ חיים סימון קכח מד).  בגליל ועוד המנהג הוא שנושאים כפיהם  רק במוסף ולא בשחרית (עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק כה ב ו).

בחו"ל המנהג שנושאים כפיהם רק ביו"ט והטעם: משום שאז שרוים בשמחת יו"ט וכתיב (משלי כב, ט) "וטוב עין הוא יבורך" משא"כ בשאר ימות השבוע, והטעם שבתפילת מוסף: לפי שאז יוצאים מבית הכנסת וישמחו בשמחת יו"ט (שו"ע קכח, מד).

טעם אחר: על פי הירושלמי משחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה דכתיב (תהילים ז)  "ואל זועם בכל יום" מי מבטל ר' אבין בשם רב אמי ברכת כהנים מבטלין, וברגלים הם ימי דין כמו שאמרו חז"ל בארבע פרקים העולם נידון ואז היא עת מסירת הפתקין ויתכן לחזור ולהפכו לטוב ולכן הכהנים נושאים ידיהם ברגל ויהפוך ה' לך את הקללה לברכה (ישמח משה הובא באוצר כל מנהגי ישורון כהנים א).