ברכות התורה לעולה לתורה – ולחתן הבר מצווה [חלק ב]

ברכות התורה לעולה לתורה

• גלילת הספר בשעת ברכה

יש אומרים: שצריך לגלול את הספר תורה לפני הברכה (מג"א קלט ו, ביאור הלכה קלט, כה"ח קלט אות יג כתב כן על פי האר"י פמ"ג מ"ז קמז א), והטעם: כדי שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה (מגילה לב, א שיטת ר"מ, מג"א שם).

ויש אומרים: שבברכה ראשונה אין צריך לגלול הספר (רמ"א קלט ד, משנ"ב שם ס"ק יז), הטעם שלא חששו שמא יאמרו הברכות כתובות בתורה לפי שהכל יודעים שאין הברכות כתובות בתורה ולכן בברכה ראשונה לא חששו לזה משום טירחא דציבורא שיצטרכו להמתין עד  שיחזור ויפתח   (מגילה לב, א שיטת ר"י, ב"י קלט, משנ"ב קלט בבאר היטב). טעם אחר: מכיון שאנו רוצים למעט בהפסקה בין ברכה לקריאה (על פי פרדס רש"י פסקי ברכות).

ברכה אחרונה עדיף לגולל את הספר תורה,  והטעם: משום שאין טירחא דציבורא בגלילה, שהרי בכל גוונא צריך לגלול בין גברא לגברא, בודאי עדיף יותר שיגלל קודם הברכה (משנ"ב קלט ס"ק יז).  יש אומרים: שהיום הבעל קורא ולא המברך אין חשש שיאמרו שהברכות כתובות בס"ת (גנזי חיים).

• הפיכת פניו אל הצד

"ובשעת הברכה יהפוך פניו אל הצד", והטעם: כדי שלא יראה כמברך מתוך הכתב (רמ"א קלט ד בשם בכל בו, לבוש שם), וביאר המשנ"ב (שם ס"ק יח) אף על פי שלענין לגלול לא צריך לגלול ולא חוששים שמא יאמרו שהברכות כתבות בתורה מהטעם שכולם יודעים שאין ברכות כתבות בתורה (משנ"ב קלט ס"ק יז) לענין להפוך פניו שמאלה כיון שאין טירחא דציבורא טוב לחשוש גם בברכה ראשונה שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה.

לצד שמאל: ונראה דיהפוך פניו לצד שמאל (רמ"א שם), הטעם לצד שמאלו לפי שהוא ימין של הקב"ה העומד לנגדו (משנ"ב קלט ס"ק יח), כמו לגבי עושה שלום (בסימן קכג א) כשגומר התפילה אומר עושה שלום במרומיו והופך פניו לצד שמאל שהמתפלל רואה עצמו כאילו שכינה מול פניו ושמאל האדם הוא צד ימינו של הקב"ה (משנ"ב קכג ס"ק ד). יש שהקשו מה הדמיון שם עומד הוא בתפילה הוי כעומד לפני מלך משאין כן הוא עולה לתורה (ערוה"ש קלט יג).

• עצימת עניים

יש אומרים: שעדיף שיעצום עיניו שלא להסתכל הספר בשעת ברכה כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה והטעם שעדיף עצימת עיניו: לפי שהפיכת פניו אינו נכון משום שמראה עצמו כאילו אינו מברך על מה שיקרא רק על דבר אחר שהרי מסלק פניו מהס"ת ולכן עדיף שיעצום עיניו (משנ"ב קלט ס"ק יט).

• אחיזת הס"ת בשעת ברכה

העולה לתורה צריך לאחוז בס"ת בשעת ברכה (שו"ע קלט י), וכתב המשנ"ב (שם ס"ק לה) בס"ת הכוונה בעמודי הס"ת.

סמך לדבר: מהגמרא בסוכה (מא, ב) כך היה מנהגם של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו לולבו בידו וכו' עד היה קרוא בתורה ונושא כפיו מניחו על גבי קרקע משמע שצריך ליטול הספר בידו בשעת קריאה [כמו שמבואר שם שהיו מניחים את הלולב בשעת קריאת התורה] (טור קלט יא). וסמכו על הפסוק ביהושע (א ח) "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" הזה מלמד שהיה ס"ת בידו של יהושע (לבוש קלט יא, משנ"ב שם ס"ק לו). רמז אחר: מדכתיב (משלי ג יח)  "עץ חיים היא למחזיקים בה" (שערי אפרים שער ד ד).

• אחיזה קודם ברכה

יש הנוהגים: שקודם הברכה אוחזים בשני עמודים של הס"ת ובשעת ברכה מסירים יד שמאל, והטעם: כדי להגביר הימין  (מג"א קלט יג בשם כוונות, באר היטב שם יב).יש הנוהגים: בשעת הברכה לאחוז בשתי ירעיות התורה על ידי טלית או מפה ואחר הברכה מסלק יד שמאל מהיריעה  (באר היטב קלט יב).דעת השערי אפרים (שער ד ד) שיש לקיים שניהם לאחוז היריעות התורה על ידי טלית או מפה בשעת ברכה, ובשעת הקריאה תהיה ידו הימנית אוחזת בעומדי הס"ת [עצי החיים}.

אחיזה בברכה אחרונה אף בברכה אחרונה יש לאחוז הס"ת (קיצור שו"ע מג). אחיזה בשעת קריאה  – אף בשעת הקריאה צריך העולה לאחוז בעמודי הספר תורה (ט"ז קלט ט).

• נענועי ס"ת בברכות

יש הנהוגים לנענע בברכה  ראשונה באמירת "ונתן לנו את תורתו".

יש הנוהגים לנענע את הס"ת כשאומרים "ונתן לנו את תורתו" וכן באמירת "אשר נתן לנו תורת אמת" (מג"א קלט יב), והטעם: כדי להורות שזו היא תורתינו (ערהו"ש קלט יד) ואין זה לעיכובא אלא מנהג בעלמא (כה"ח קלט אות כו כתב שמנהגינו לא לנענע).

• ברכה בקול רם (טור קלט ו) – אומר "ברכו" והברכות בקול רם, והטעם בקול רם: כדי שישמעו הציבור ויענו "ברוך ה' המבורך" (טור שם).
• השתחוויה בשעת הברכה – יש הנהוגים: לשחות ולהשתחוות בעת אמירת הברכה (משנ"ב קלט ס"ק יט בשם ביאור הלכה), והטעם: משום כבוד התורה (משנ"ב שם), והטעם שמשתחווים לתורה לפי שהוא שמותיו של הקב"ה (פמ"ג א"א ו). השתחוויה בסוף הברכה – אין לשחות גם בסוף הברכה, והטעם: משום שנראה כמוסיף על השחיות שתקנו חכמים בשעת הברכה  שאסור (משנ"ב קלט ס"ק יט בשם אליה רבא).

ברכות התורה מדאורייתא או מדרבנן

ברכה לאחריה שהיא ברכת "אשר נתן" לכו"ע היא מדרבנן.

ברכה לפניה "אשר בחר בנו" אם לא ברך ברכות התורה נחלקו הפוסקים אם מדרבנן או מדאורייתא, ואם ברך ברכת התורה לכו"ע היא דרבנן (משנ"ב קלט ס"ק טו)

העולה לתורה אומר "ברכו את ה' המבורך", והציבור עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועוד"  

חוזר ואומר "ברוך המבורך לעולם ועד"

הטעם שחוזר ואומר: כדי לכלול את עצמו בברכה שבתחילה אמר "ברכו את ה' המבורך" דהיינו אתם ברכו והוציא עצמו מן הכלל ולכן חוזר ואומר ברוך ה' המבורך, דומה לברכת הזימון שאומר נברך שאכלנו משלו" וחוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו (טור קלט ז בשם רבי יהודה ברצלוני בשם רבי סעדיה גאון).

אמירת אמן אחר שהעולה חוזר ואומר "ברוך המבורך לעולם ועד" (שע"א בש"ד ו).יש הנהוגים לומר אמן אחר שהעולה חוזר ואומר ברכו.. לעולם ועד ויש שלא נהגו כן, והטעם: שהרי כבר אמרו ברוך המוברך לעולם ועד למה יאמרו פעם שניה אמן ומאמין הרי כבר אמרו כן (משנ"ב נז ס"ק ד בשם החיי אדם ופמ"ג בסימן נז ובסימן קצח).

• אמירת "ברוך הוא וברוך שמו"

יש הנוהגים: לומר כשהעולה לתורה אומר ברוך אתה ה' אומרים "ברוך וברוך שמו" (טור קכד שו"ע שם ה).

ויש שלא נוהגים כן [מנהג בני אשכנז] והטעם: משום שבברכות שגם אדם עצמו חייב באותה ברכה לא יאמר אמן משום דשומע כעונה והוי הפסק (דעת הדב"ש בתשובה רלה, קצוש"ע סימן ו ט).

ברמזי הברכות בב' ברכות אלו יש מ' תיבות כנגד מ' יום שהיה משה רבינו בהר (שו"ע קלט).

הטעם שלא נחשב ברכה לבטלה שהרי כבר בירך בבוקר ברכות התורה, לפי שברכות אלו נתקנו משום כבוד התורה שקורא בציבור (טור קלט ח).

טעיות בברכה

פתח ואומר אשר נתן לנו במקום אשר בחר בנו

נזכר קודם שאמר ה' של חתימת הברכה "נותן התורה" יתחיל מ"אשר בחר בנו".

ואמר "ברוך אתה ה'" אף שלא אמר "נותן התורה" יסיים הברכה ולאחר הקריאה יאמר ברכת "אשר בחר בנו" (משנ"ב קלט ס"ק טו).

אמר ברכה ראשונה כתיקונה וברכה שניה טעה והתחיל "אשר בחר בנו"

אם נזכר קודם סיום הברכה לפני שאמר "ברוך אתה ה' נותן התורה" יתחיל מאשר נתן לנו

ואם נזכר אחר שסיים הברכה יתחיל מתחילת הברכה

ואם נזכר לאחר "ברוך אתה ה' "קודם "נותן התורה" יאמר מיד אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו" (משנ"ב קלט ס"ק טו).

סדר ברכה אחרונה

נישוק הס"ת  –אחר שגמר הברכה ינשק את הס"ת על ידי מטלית או מםה (מג"א קלט יד בשם ספר חסידים רנה) והטעם: כדי להראות חביבותה אצלנו.

ויש שלא נוהגים לנשק כלל (כה"ח קלט אות כז).

נענוע הספר – כשאומר "אשר נתן לנו תורת אמת ינענע הספר (מג"א קלט יב שערי אפרים ד ד).

הטעם שברכת "אשר נתן לנו" פותחת "בברוך" אע"פ שסמוכה לחברת אשר בחר בנו לפי שהיו רגילים לברך תחילה, בתחילת הקריאה ובסוף הקריאה והוי הפסק גדול בינהים וגם אחר התקנה לכל עולה קורא לא זז מקומה (לבוש קלט). טעם אחר: מה שאומרם שפסוקים לא הוי הפסק [כמו אמת ויציב, יראו עינינו] דווקא פסוקים הקבועים כגיון יראו עניניו פסוקי הקבועים בין השכיבנו לקדיש, וכן הפסוקים שיש בין ברכת יהללות שלאחר הלל לברכה שלפני הלל אבל בקריאת תהורה הוי בהפסק רכיון שאינם קבועים תמיד (אבודרהם דיני קריאת התורה).

ביאור ברכת "אשר בחר בנו"  "אשר נתן לנו תורת אמת" הכוונה לתורה שבכתב. "וחיי עולם נטע בתוכינו" היא תורה שבעל פה דכתיב (קהלת יב יא) "דברי חכמים כדורבנות וכמסמרות נטועים" (טור קלג י).

"תורתו בתוכינו" – בברכה זו לא מוזכר תורתו כמו בברכה ראשונה שלפניה והטעם: לפי שבהתחלה נקראת תורת ד' ואחר שלמד האדם נקרא תורתו כדברי הגמרא (ע"ז יט) משהחזיק בה וזכה בה וזהו נטע בתוכנו להיקרא על שמו (סידור יעב"ץ).