לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ

נהגו בכל שבתות הקיץ לעשות שיעור במסכת אבות בבתי הכנסת, מקור למנהג זה מדברי השו"ע ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב "אבל אומרים פרקי אבות בקיץ", מנהג בני אשכנז: לקרוא בין פסח לראש השנה, פרקי אבות בשבת אחרי מנחה מנהג אחינו בני ספרד: לאומרם רק בשבתות שבין פסח לשבועות  ויש שנהגו לאומרם עד שבת שלפני י"ז בתמוז , שבו היה זמן ירידת משה רבינו מן ההר עם לוחות הראשונות שעלה למרום מיד אחרי שבועות לקבל את הלוחות הברית

סדר הלימוד: לומדים בכל שבת פרק אחד עד שמסיימים כל ששת הפרקים, בשבת שלפני חג השבועות, ומתחילים מחזור נוסף בן שש שבתות, ובפרשת פנחס מתחילים מחזור נוסף בפעם שלישית, שבת שבה קוראים פרשת שופטים היא הראשונה במחזור זה, וכיון שאין בין פרשת שופטים לר"ה אלא רק ג' או ד' שבתות בלבד כופלים בשבתות אלו ואומרים בהם שני פרקים כדי לסיים בשבת שקודם ר"ה.

סימן לסדר לימוד מסכת אבות ממחזור השני: נפ"ש, נשא, פנחס, שופטים שבאלה הפרשיות מתחילים שוב את מסכת אבות. הסיבה שלומדים ארבע פעמים מסכת אבות: שכן משה רבינו לימד את התורה לישראל ד' פעמים.

מהו פרקי אבות

פרקי אבות [בדרך כלל נמצא בכל סידור] כולל בתוכו ששה פרקים ממשנה ומברייתא, חמשה פרקים ראשונים הם ממשניות מסדר נזיקין הפרק השישי הוא ברייתא שהוסיפו לחמשה הפרקים, והסיבה שהוסיפו בריתא זו למשניות : לפי שברייתא זו עוסקת עניניה כמו מסכת אבות שעוסקת בדברי אגדה ועניני תלמוד תורה

הסיבה שחברו ללמוד דווקא מסכת אבות

לפי שזמן קיץ הוא זמן עונת לבלוב האילנות והפרדסים, והאדם עלול להימשך אחר היצר האומר לו צא לטייל בשדות בגינות ובפרדסים לראות את ליבלולב העצים ולאכול את הפירות שכבר גדלו ויבטל מכך מלימודו, לכן לומדים פרקי אבות כדי לעורר את לב האדם שלא ימשך אחר עצת היצר ולצאת לראות את השדות אלא ישתדל לרדוף אחר המצוות והמעשים הטובים כדי שיזכה לעולם הבא ולגן עדן ששם הוא המקום והעונג האמיתי, ולא ילך שולל אחר הבלי העולם הזה שלא נשאר מזה כלום

טעם אחר: לפי שבמסכת אבות יש חמשה פרקים, ועם התוספתא שהיא שנו חכמים בלשון המשנה הוי ששה, שכולם מדברים בדברי תורה ומוסר לקבל עלינו עול תורה ומצוות, וגם הפרק הראשון מדבר בשלשלת קבלת התורה מדור לדור ממשה רבינו שמסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו', לכן לומדים אותם באלו ששה שבועות שהם מזמן גאולת מצרים עד יום מתן תורה כדי להגיע מוכן לקבל התורה בחג השבועות

טעם אחר: לפי שבימים שבין פסח לשבועות האדם מתחיל לאכול ולשתות ולעסוק ברפואות ולעשות כושר כדי שיהיה בריא כל השנה, ורומזים לו כשם שאדם חש לתקן את גופו ובריאותו בימי הקיץ, כך ישתדל לתקן את נפשו על ידי מצות ומעשים טובים שהם התרופה האמיתית לנפש שעל ידם יזכה לחיי העולם הבא עולם הניצחי.

טעם אחר: לפי שבחג שבועות ניתנה התורה והלומד תורה צריך קודם לדעת את דרך לימודה ואיך התנהג בה אחר לימודה, לכן תקנו ללמוד מסכת אבות בין פסח לשבועות כדי שיהיה כל אחד מישראל מוכן לקבל את התורה בלב שלם ולהתנהג בה כמו שצריך להתנהג ואחרי שלמדנו מידות ודרך ארץ אפשר לקבל את התורה.

טעם אחר: לפי שבראשית הקיץ נודע ומתברר אם השנה היא מבורכת או חלילה אינה מבורכת, ולכן אם השנה מבורכת יש להודות לה' כי טוב ושלא לכפור בטובתו יתברך, אך אם אין הברכה שרויה יכנע וישוב אל אלוהיו וירחמהו

טעם אחר: לפי שזמן קיץ הוא זמן של תענוגות בני אדם לכן תקנו ללמוד דברי מוסר ויראת ה' לבני אדם להשיב לב האדם לעבודת הבורא יתברך ולא יעשה רק תענוגות עולם הזה טיולים וכודמה, טעם אחר: כדי למשוך את לבו של אדם לתשובה בימים אלו ולטהרו מטומאת העבירות כפי שנטהרו ישראל בצאתם ממצרים בתקופה זו [מפסח ועד עצרת] מטומאת עבודה זרה.

טעם אחר: ימי הספירה הם ימי דין, לפי שימים אלו מתו תלמידי רבי עקיבא, ולכן ראוי לו לאדם לפחד בימים אלה. ולפי שלב האדם שבור באותם הימים ימי ספירת העומר שאבלים על תלמידי רבי עקיבא, אם יקרא דברי מוסר הם יכנסו בלבו אז יותר מאשר בשאר הימים כיון שליבו שבור ורוצה ובשעת צער דברי מוסר נכנסים לליבו

הטעם שאומרים זאת בשבת

לפי שבשבת יש לאנשים זמן, לפי שרוב האנשים לא עובדים בשבת, וראוי שיעסקו בדברי מוסר המקרבים את ליבם לאביהם שבשמים בזמן הזה.

הטעם שתקנו לומר את השיעור בין מנחה למעריב

לפי שאנשים פשוטים נאספים לקרוא בתורה במנחה, ומשמיעים להם מידות תרומיות השנויות במסכת זו וכן כתב גם במנהגים של  מהר"ם מרוטנבורג, שהסיבה שתקנו לומר את השיעור בזמן הזה דוקא משום יושבי קרנות [פשוטי העם] כדי להשמיע לעם דברי תורה ומוסר  ולקרבן לתורה.

טעם אחר: מפני כבודו של משה רבינו שנפטר בשעת מנחה לקיים מה שנאמר נשיא שמת כל המדרשות בטלין, ולכן נהגו לומר פרקי אבות משה קיבל תורה מסיני לספר בכבודו ובשבחו של משה שנתן את התורה לעם ישראל.

משנת "כל ישראל"

לפני אמירת כל פרק מפרקי אבות אומרים את משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"

והטעם: כדי להפיס דעתם של עמי הארצות, שישמעו את שיעור על מסכת אבות ויחשבו אנו אנשים פשוטים בוודאי לא נזכה לחיי העולם הבא עד שיקיימו כל הנאמר בה לכן מרגיעים אותם ואמרים להם כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא לא משנה מי אתה מה עשית

טעם אחר: לפי שכל פעולה שאדם עושה צריך לדעת מה תכלית העבודה שהוא עושה, ולכן תקנו לומר משנת "כל ישראל יש חהם חלק לעולם הבא" שזה אומר מה אנו עושים מדוע אנו שומעים את השיעור בפרקי אבות לפי שתכלית אמירת פרקי אבות הוא השגת החיים הניצחים שהם חיי עולם הבא ואומר שכל איש אשר בשם ישראל יכול להשיג ולהגיע להשגת העולם הבא וזה שאומרים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"

"רבי חנניא בן עקשיא" (מכות כג, ב)

בסיום לימוד פרקי אבות מסיימים כל פרק במאמרו של רבי חנניא בן עקשיא "רצה הקב"ה", והטעם: לפי שיש בו סיום נאה ומכיוון שאין אומרים קדיש על המשנה אלא על אגדה נהגו לומר סיום זה

הטעם שנקראת מסכת אבות בשם זה

לפי שכתוב בה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה משה ליהושע עד אנשי כנסת הגדולה, ושמאי והלל רבן יוחנן בן זכאי ותלמידו להודיענו איך היו מעשיהם נכונים והיו מזהירים לאנשי דורם ומדרכים אותם בדרך ישרה

טעם אחר: לפי שאמרו חכמינו ז"ל שכל הדברים המפורשים בתורה נקראו אבות ורצה התנא לומר לנו וללמד אותנו שכל דברי המוסר והעצות שאומרים לנו התנאים במסכת אבות כל דברי החכמה שנאמרים כאן וכן בשאר המשניות והתלמוד הכל מקורו מהתורה.