במנהגי עטיפת הטלית

במנהגי עטיפת הטלית

במנהג להתעטף בטלית [ותפילין] בבית ומנהג העולם

בשו"ע (כה, ב) כתב "מי שהוא זהיר בטלית קטן ילבשנו ויניח תפילין בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת… והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול קודם ואח"כ מניח התפילין והולך לבית הכנסת".הטעם: ע"פ הזוהר (עיין ב"י כה ב שהביא את דברי הזוהר ואתחנן רסה א) שכתב שכל מי שהולך לבית הכנסת ויוצא מביתו בלי תפילין לראשו וציצית בבגדו כשהוא אומר (תהילים ה ח) "אשתחווה בהיכל קדשך ביראתך" הקב"ה אומר "איה מוראו" ומעיד עדות שקר בעצמו (פרשת ואתחנן ח"ג רסה).

מנהג העולם: מנהג העולם שלא להניח בביתו, הטעם: לפי שחוששים למבואות [רחובות] המטונפות ותפילין שלנו שהבתים גדולים חוששים שלא יהיו מכוסים כראוי (משנ"ב כה ס"ק ח). טעם אחר: משום שמצוי עכו"ם ברחובות ובמקום כזה אין צריך להניח טלית ותפילין בביתו (כמבואר במג"א כה ה) ומזה נשתרבב לשאר המקומות (מנהג ישראל תורה כה א).

מורידים את הטלית

אין להסיר הטלית עד אחר שיחלוץ התפילין (שער הכוונות), הטעם: כשם שהנחת התפילין היתה קודם התפילין כך יהיה בהסרתה (קצוש"ע סימן י כ).

יש אומרים: שכשם שצריך להיכנס לבית הכנסת מעוטף בטלית (זוהר ואתחנן) כך צריך לצאת מבית הכנסת עם טלית וכבר השיג המקובל מהר"י אלגאזי' בספרו שלמי ציבור (דיני חליצת התפילין אות א דף מא, ב) שלא מצא את הזוהר שמזכיר את זה ואולי כוונתו שמטעם שאמרו בזוהר (פרשת ואתחנן) שיכנס מוכתר בטלית ותפילין לבית הכנסת, דאיך יאמר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך ואין לו תפילין בראש וכו' קב"ה אומר אן  מוראי הא סהיד סהדותא דשיקרא ואם כן הוא הדין ביציאתו שצריך להשתחוות ולצאת כעבד שנפטר מרבו צריך שיהיה כעין כניסתו ומ"מ סיים שאין זה מספיק (הביאו השערי תשובה כח ב).

טעם אחר: למדנו דבר זה  מדברי חז"ל על הפסוק (תהילים לד ח) "חונה מלאך ה' סביב ליראיו". תפילין בשמאלו ומזוזה בימינו, וזה לא שייך כשיוצא מביתו לבית הכנסת, כי אז התפילין והמזוזה בשמאלו (קיצור השל"ה הלכות תפילין).

עיטוף הטלית קודם הנחת התפילין

הטעם שעיטוף הטלית קודם להנחת תפילין (שו"ע כה א)לפי שמעלים בקודש ואין מורידים, דהיינו בהתחלה מתכסה בכיסוי של מצווה ועל ידי הנחת התפילין הוא מתקשר בקשר של קדושה (שו"ע כה, א, עיין ביאור הלכה ריש סימן כה), טעם אחר: לפי שמצוות ציצית (מנחות מג, ב) שקולה כנגד כל המצוות ובאה להזכיר את כל המצוות, אבל תפילין היא מצווה יחידית, ומה שכולל כל המצוות, קודם בזמן וקודם במעלה (ב"י כה א, נמוקי יוסף הלכות ציצית יב דיבור ראשון הובא בב"י שם), והוסיף הב"ח (שם א) שלכך ראוי להקדים לבישת הטלית כיון שע"י שמקיים מצות ציצית נגרר לקיים מצות תפילין, טעם אחר: לפי שמצוות ציצית תדירה יותר שכן לובשים בשבת ויו"ט, משא"כ תפילין (כמבואר בשו"ע לא א), וקי"ל (ברכות נא, ב, הוריות יב, ב) שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם והוא אסמכתא בעלמא (לבוש כה, א, שו"ע שם ב בשם הב"י שם א ועיין שאגת אריה סימן כח מה שהקשה על כך). טעם אחר: לפי שמצוות ציצית מוטלת עליו מיד שלובש מלבושיו והרי היא ממילא קודמת לתפילין, שהרי בודאי אי אפשר להניח תפילין בעודו ערום קודם שיתכסה וילבש (לבוש כה א, עיין א"ר שם ג).

רמז לדבר: מהפסוק (בראשית ל מה) "והיו העטפים ללבן והקשורים ליעקב", דהיינו בהתחלה עיטוף בטלית לבן ואחר כך והקשרים של תפילין לעקב רצה לומר לבסוף (כה"ח כה ב).

רמז נוסף: סוף ציצית הוא ת' שהוא ר"ת תפלין, ועל כן ציצית ר"ת צוה י"י ציצית יניחו תחילה (בן איש חי שנה ראשונה פרשת וירא).

רמז נוסף: מהפסוק (בראשית יד כג) "אם מחוט ועד שרוך נעל" מחוט זהו הציצית ואחר כך שרוך נעל דהיינו רצועות של תפילין (מהר"ז בינגא תלמיד המהרי"ל ק' הלכות ציצית אות ע ובהגהות אות כז).

סידור הטלית והתפילין בתיק

יניח את הטלית למעלה מכיס של תפילין

המניחים כיס של טלית ותפילין בכיס אחת, צריך להניח את הטלית למעלה מכיס של התפילין, הטעם: כדי שלא יפגע תחילה בתפילין ויצטרך להניח שלא כסדר, דהיינו  קודם את התפילין ואחר כך את הטלית בכדי שלא יהא מעביר על המצוות, לכן מניח הטלית למעלה כדי שיפגע בה תחילה (ב"י ריש סימן כה ד"ה ונהגו, שו"ע כה, א).

בדיניו: הכניס ידו ופגע תחילה בכיס של תפילין קודם שהתעטף בטלית מניח תפילין תחילה, הטעם: משום שאין מעבירים על מצוות (שו"ע שם).

עצה למי שמתבייש ללבוש התפילין לפני הטלית

יניח מידו את התפילין ויתעסק בדבר אחר כגון שילמד מעט, ויחזור ויקח הטלית בידו ויתעטף בה ואחר כך יניח התפילין (אור לציון ח"ב פרק מד הלכה טז).

להוליך הטלית והתפילין בעצמו

חסידים ואנשי מעשה מדקדקים להוליך את כיס [התפילין] והטלית בעצמם ולא ליתנם לידי אחר שייקח להם (עיין בדברי חנה השלם ח"ב עמוד קפה), הטעם: כמו שמצאנו שהוצאת כף ומחתה מבית קודש הקודשים ביום כיפור היה צריך הכהן הגדול ללבוש ד' בגדי לבן והיה מעבודות החשובות רואים שגם הוצאה הוי עבודה על כן מנהגינו להוליך בעצמו (מנהגי מהריי"ן אות כה, דרכי חיים ושלום אות כט בהשמטות).

צורת הלקיחה בצד ימין בין אצילי ידיהם: בדרך כבוד בצד ימין בין אצילי ידיו בשונה ממשא שסוחב על גבו.

קיפול טלית באמצע קדיש

הנוהגים לקפל את הטלית והתפילין  ולהניחם בתיקם בשעת אמירת קדיש, לא יפה הם עושים, הטעם: לפי שצריך לכון ב"אמן יהא שמיה רבה" ואסור לעשות אף תשמיש קל בשעת ענייתו (משנ"ב כה ס"ק נו).