אמירת תהילים

ספר תהילים

ספר תהילים מלווה את עם ישראל שנים בכל צרה שלא תבוא אומרים תהילים, ספר התהילים הוא כולל בתוכו שירות ותשבחות לבורא העולם והוא חלק מהכתובים  שמו תהילים מלשון תהילות השם, לפי שספר זה מלא בתהילות לה' יתברך וזה מטרת החיבור להודות ולהלל ישנם הקוראים אותו תילים [ללא ה].

• מי חיבר את ספר תהלים

ספר התהילים חיברו דודו המלך על ידי עשרה זקנים כלומר שדודו המלך חיבר את רוב מזמורי התהילים לפי קראות חייו וישנם מזמורים שחיברו אותם עשרה זקנים

• חלקות ספר התהלים

דוד המלך חילק את הספר תהילים אין הסדר של מזמורי התהלים כמו שקרא במציאות אלא דוד חילקם לפי ראות עינו

בתהילים יש ק"נ מזמורים כמנין "קן ציפור" ונקראו מזמורים מדוע כותב במצודדות  דוד מזמור  מלשון זמר .

תהילים מחולק לחמשה ספרים בדומה לתורה שמחולקת לחמשה ספרים וכן אנו אומרים בסיום הספר בתפילת היהי רצון בסופו ספר ראשון כנגד חומש בראשית ספר שני כנגד חומש שמות וכן הלאה, כל אחד מחמשה חלקים בסיומו חוץ מספר האחרון מסתיים באמן, מלבד זה יש שחילקו את התהילים לפי ימות החודש שגומרים בכל חודש את ספר התהילים, ויש חלוקה לפי ימות השבוע ובכך מסיימים בכל שבוע את ספר התהילים.

• תהילים החיד"א

ישנו ספר שמחולקת לפי אותיות מכל ספר התהילים דהיינו לקחו את כל אות א' שבתהילים וחיברו יחד וכן אות ב' וכן הלאה מי שעשה זאת לראשונה היה החיד"א וכך הוא כותב כחל מצי שפגע בו מידת הדין או על כל צרה שלא תבוא על בציבור יקחו עשרה בני אדם ויקראו מספר התהילים את אות משמו של הנצרך לישועה ושם אביו ושם אמו ואם זאת עיר שיש בה צרה וצריכה ישועה יקראו שם העיר ומסיים והיא סגולה נפלאה להינצל מכל צרה וצוקה.

מעלת אמירת התהילים

דוד המלך בקש מהקב"ה שכל האומר תהילים תפילתו לא תשוב ריקם, בספרים הקדושים כתוב שעל ידי אמירת תהילים מסתלקים כל המקטרגים ונבקעים הרקיעים לתפילותיו שתעלה ותתקבל בשמים, כל מזמור וממזמור  יש לו סגולה להינצל מרעה או להביא דבר טוב [עיין בספרי תהילים שכתובים כל מזמור למה הוא מיועד].

אמירת יהי רצון  לפי אמירת התהילים ואחריה

האומר תהילים אומר תחילה את היהי רצון כמו שמבואר בתחילת ספר התהילים, בשבת וימים טובים לא אומרים את היהי רצון , וכן אין אומרים תפילה זו בראש חודש וכן הראש השנה ויו"כ כיון שמוזכר שם חטא ועון ואין להזכיר בראש השנה ויו"כ חטאים ועונות של האדם .

בנוסח התפילה אומיר ן "ימי חיינו בהם שביעים שנה" יש שאומרים שאין לומר תיבות אלו לפי שנראה שאדם קוצב לו את שנותיו שיחיה שביעים שנה ואולי הקב"ה יאריך ימיו ליותר משביעים שנה, ויש שנהוגים לומר תיבות אלו

כשמסיים התהילים יש שחוזרים ואומרים ג' פסוקים ראשונים מתחילת התהילים פסוקי "אשרי האיש עד וכל אשר יעשה יצליח" וטעמו של דבר כדי לסיים בדבר טוב.

יהי רצון בגמר אמירת התהילים

כשגומר את ספר התהילים אומר את היהי רצון כמו שמבואר בתהילים ואומר בזכות חמשה ספרים שבתהילים שהם כנגד חמשה חומשי תורה וכו'.

• טעמי התהילים

ישנם מנגינה או כמו שקרואים את זה טעמים מיוחדים לקורא  בתורה, וישנה מנגינה מיוחדת   להפטרה וכן ישנם מנגינה מיוחדת לחמשת המגילות, לספר התהילים יש מנגינה שונה מכל אלו המנגינה אינה מוכרת לרוב הציבור ורק יחידי סגולה יודעים את המנגינה  את טעמי הקריאה ניתן למצוא בספרי תהילים הקדומים

תהילים מתוך הקלף: ישנם אנשים שמהדרים לקרוא את התהילים מתוך הקלף,  בכותל המעריב וכן ישנם בתי כניסות שנמצא תהילים כתוב בכתב אשורית [כתב של ספר תורה] ומתוך הקלף.

מנהגים באמירת תהילים

מובא בשם הבעל שם טוב שיש לאדם לקרוא מזמור תהילים המתאים לגילו דהיינו מי שנוא בן כ' יקרא מזמור כא וכן הלאה, וכן יש הנוהגים לומר את התהילים לפי השנים של בניו ובנותיו והוא סגולה שילכו בדרך הישרה.

איזה תהילים לומר בכותל הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך היה נוהג שהיה מגיע לכותל המערבי להתפלל היה פותח במזמור עט מזמור המקונן על חורבן בית המקדש ואחר כך היה אומר את המזמור כמספר שנותיו

• מזמורי תהילים שנהגו  לומר או לזמר בזמנים שונים

ערב שבת קודש: יש הנהוגים לומר מזמור "הודו וכו' יאמרו גאולי ה" (מזמור קז) בכל ערב שבת.

סעודת שבת – "מזמור לדוד ה' רועי" (מזמור כג) נהגו לזמר בסעודות שבת ובפרט בסעודה שלישית, והטעם: לפי שיש בו ז"ן תבות (קיצור השל"ה שער האותיות אות ק).

לפני ברכת המזון – ביום חול אומרים מזמור "על נהרות בבל" (מזמור קלז). בשבת: אומרים (מזמור קכו). "מזמור בשוב ה" (מג"א א ח בשם השל"ה), והטעם: שאן אומרים מזמור "על נהרות בבל" לפי שבימי החול צריך להתעצב על החורבן אבל בשבת אסור להתעצב (ספר מטעמים).

ראש חודש אלול – מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" מר"א אלול עד שמחת תורה נהגו לומר מזמור "לדוד ה' אורי וישעי".

ט"ו פרקי "שיר המעלות" – בחול המועד סוכות נהגו לזמר ט"ו מזמורי תהילים.

תהילים בבית הקברות  – המנהג לומר פרקי תהילים על בבית הקברות, והטעם: שאין חשש לועג לרש כיון שזה לתקנתו לא נאסר.

ויש אומרים שאין לומר משום לועג לרש (חזו"א הובא בתשובות והנהגות יור"ד כב).

תהילים בערב ראש חודש – מנהג ירושלים שבערב ראש חודש אחר חצות קוראים כל ספר התהילים ובין ספר לספר מאריכים בתחנונים (פר"ח תיז).

חתן ביום חופתו – יש הנוהגים שהחתן ביום חופתו גומר את כל ספר התהילים.

מנהג חב"ד  בשבת מברכים – מנהג חב"ד לומר את כל ספר התהילים בשבת  שמברכים את החודש [שבת שבשבוע שבו יחול ראש חודש].

דוד המלך ע"ה היה מתפלל על כל הענינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו, על החולים שיתרפאו, ועל הבריאים שלא יֶחֱלוּ, ועל פרנסתם שיתברכו, ולבטל מהם כל הגזירות קשות.