איסור מאכלות אסורות

מאכלות אסורות

נצטווינו להקפיד על כל דבר שאדם מכניס לפה שיהי כשר וטהור והקפדה הזאת מביאה לנו בריאות ועדינות [כמו שיתבאר בהמשך]

מקור לאיסור אכילת מאכלות אסורות "כי אני ה' אליקכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אנו ולא תשקצו  את נפשתכם   בכל השרץ הרמש על הארץ" (ויקרא יא מד).

למה צריך לאכול אוכל כשר

האוכל אוכל כשר גובר בו הרצון לעבודת את ה' יתברך (אור החיים), ויש ואומרים ששכלו זך וטהור לקלוט  דברי תורה  מאכלים כשרים מחברים לשמירת התורה והמצוות – וידוע ששאלו כמה גדולי תורה איזה מצווה ראשונה יש להגיד לאדם שחוזר בתשובה לקיים אמרו להם שמירת על מאכלים קדושים לפי שמי שאוכל אוכל מאכלות אסורות אוכל שאינו כשר זה מטמטם לו את המוח ולא יכול לקלוט את דברי התורה ולהתחבר למצוות ולחזור בתשובה שלמה ראויים כמה זה מטמא את הנפש.

מסופר שבער אחת היה מחלות לילדים קטנים ולא ידוע מה סיבת המחלה הלכו לשאול את ר' אלימלך מליזנסק מה לעשות אמר להם שישגיחו מהיום והלאה שיאכלו רק מאכלים כשרים, אנשים העיר שכרו תלמידי חכם שיעקב אחרי מעשיהם של השוחטים והנה הוא שומע את השוחט הזקן אומר לשחוט הצעיר תדע שמהיום אנשי העיר עוקבים אחרינו ומעכשיו תקפיד ותדקדק היטב במה שאתה עושה מיד כששמעו את דבריו פיטרו את השוחטים והמחלה נעלמה.

להציל אותנו מטמטום הלב ושאר מחלות רוחניות

אל תקרי ונטמאתם בם דהיינו על ייד האכילה אלא ונטמאתם בם  דהיינו כל מי שאוכל שקצים ורמשים נבלות טרפות מטמטם נפשו ולבו עד שאינו מרגיש ומתבונן כלל אחר כך (חז"ל). ראייה לדבר מאמו של  באלישע בן אבויה שהיה רבו של רבי מאיר בעל הנס שיצא לתרבות רעה הגמרא מספרת לנו כשהיתה אמו מעוברת עימו היתה עוברת על בתי עכו"ם והריחה מאותו המין והיה המין מפעפע בגופה כארסה של חכינה ואם לא היתה אוכלת היה הולד בסכנה ולכן אכלה מאותו מאכל של עבודה זרה וזה גרם לאחר שנים שנטמטם ויצא לתרבות רעה.

טעם אחר מאכלות האסורות יכולת להזיק בבריאות הגוף :  לפי שמאכלות אסורות מזיקות לאדם ומביא לידי חולי וידוע במחקרים שבחזיר יש לפחות ד' מרכיבים שיכולים להגביר את סכנת מחלת הסרטן, וכן בארנבת והשפן יש מרכיבים שגורמים למחלות,  דגים טמאים גורמים למחלה במערכת העיכול, וכן דם היוצא מהחי מתנפלים עליו עשרות חיידקיים והדם מזיק למי שאוכל אותו והוסיף בספר החינוך  מצווה עג שאך אם יש מאכלות שאין אנו יודעי ולא לחכמי הרפואה מה הוא מזיק, אם רופא כל בשר [הקב"ה] אמר שלא לאכול  הוא יותר חכם ומבין מכל חכמי הרפואה וברור שהדבר מזיק והסיבה שלא יגלנו לנו את היזק שלא יאמר האדם זה מזיק דווקא לבן אדם פלוני ובזמן מסוים

שלא ידבקו בנו בנו תוכנות השליליות של דברים טמאים

לפי שהמזון הנאכל על ידי האדם, הופך להיות חלק מגופו ומשפיע על נפשו לכן אסר לנו ה' יתברך לאכול מאכלים אסורות הפוגמים בליבנו ובנפשנו (חינוך מצווה קמז)

ראייה מאחר: הגמרא מספרת שאחר יצא לתרבות רעה מחמת שאימו היתה מעוברת ועברה ליד בית של עבודה זרה הריחה ואכלה ממאכל של עבודה זרה  ולכן הולד שהיה במעיה יצא לתרבות רעה (ירושלמי ריש פרק חגיגה, הובא בתוס' חגיגה טו, א ד"ה שובו). טעם אחר: אכילת חיות טמאות נותנות אכזריות בלב האוכל אותם (רמב"ן פרשת שמיני ויקרא יא יג). טעם אחר: אכילת מאכלות אסורות הינם גסים ומולידים עובי ואטימות בנפש האדם (רמב"ן פרשת ראה דברים יד ג).

טעם אחר: אין הטעם מחמת הנזק שנגרם לאדם, ראייה לדבר שהרי אומות העולם אוכלים בשר המשוקץ והעכבר ועוד וכלום חזקים ובראים אלא הכוונה שזה רפואה לנפש כי הן מזיקים לנפש הטהורה ומגרשים רוח קדושה וטהרה מן האדם ומולידה אטימות השכל ותכונת האכזריות (כלי יקר ויקרא יא א).

• השפעות של אכילות אסורות

אכילת מאכילות אסורות מכניס עזות טומאה אפיקורסות וכפירה בילדים (ראשית חכמה שע"ק, של"ה חת"ס פרשת שמיני) מאכלות אסורות מחדירה אכזריות ומרחקיה את הביישנות (רשב"א ריטב"א יבמות קיז).

מאכלות אסורות חייבים לבדוק היטב לפי שזה יכול חלילה להביא על האדם את האסונות הגדולים ביותר (רמ"א עקב בשם הרמב"ם) הרמב"ם כותב שכל הצרות שבאות על האדם הם בגלל המאכלות האסורות שהכניס לפה (רמב"ם דמ"א עקב, צפנת פענחת יתרו).

• קטן באכילת מאכילת אסורות

האם קטן אסור לו לאכול מאכלות אסורות בשו"ע נפסק שלא לאכיל קטן בדברים אסורים (יור"ד פא ז).

נשירה מהדרך: בשל מאכלות אסורות רוב הבנים יוצאים לתרבות רעה ורבים הם עזי פנים שבדור ואין יראת ה' נוגעת בלבם על פניהם לאו בר קיבלוי מוסר נינהו (פר"ח יור"ד פא כו).

ראייה מהגמרא: וי"א אמו כשהיתה מעוברת בו באלישע בן אבויה היתה עוברת על בתי עכו"ם והריחה מאותו המין והיה המין מפעפע בגופה כארסה של חכינה (ירו' חגיגה ב. א ט).

• אין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים באכילה – ואף אין הקב"ה מביא תקלה לבהמתם של צדיקים

ידוע דברי הגמרא שאומרת שאים הקב"ה מביא תקלה לצדיקים ומבואר שם שדבר זה נאמר רק תקלה של דברי מאכל לפי שהוא גנאי להם [ולא בכל מעשיהם]

וכן אין הקב"ה מביא תקלה לבהמתם של צדיקים וידוע סיפרו של חמורו של פנחס בן יאיר שהגיעו גנבים בלילה וגנבו מביתו של ר' פנחס בן יאיר לאחר כמה ימים שומעים בני ביתו של רבי פנחס בן יאיר קול של חמור שמנסה להיכנס לחצר של הבית לא הבינו איך הוא חזר פתאום, ואז ספרו הגנבים שהם נתנו לו לאכול והוא לא אכל חיכו עוד יום נתנו לו מאכל יותר טוב וגם לא אכל עד שהחליטו לשחררו לנפשו ומדוע לא אכל לפי שנתנו לו אוכל שלא היה מעושר כהלכה והחמור הרגיש בדבר ולא אכל