משלוח חינם בקניה מעל 95 ש"ח

איך מניחים תפילין – מדריך הנחת תפילין

 

למה מניחים תפילין?

הנחת תפילין היא מצווה מן התורה, לקשור תפילה על היד ותפילה על הראש. מצווה זו נזכרת בארבע פרשיות בתורה, את הטקסטים בארבעה פרשיות הללו מכניסים בתוך התפילין. בתפילין של יד הם כתובים על קלף אחד, ובתפילין של ראש כל פרשיה נכתבת בקלף נפרד ומוכנסת לתא נפרד בתפילין.

טעם המצווה הוא זיכרון ליציאת בני ישראל ממצרים.

קדושת התפילין

התפילין הן אות לקשר מיוחד ומקודש בין ישראל לקדוש ברוך הוא ובגלל קדושתן נצטוונו לכותבן בקדושה לשם קדושת תפילין. את התפילין כותב סופר סת"ם בקדושה ויש סופרים הנוהגים אף  לטבול במקווה לפני הכתיבה. לפני כתיבת התפילין יאמר הסופר "הריני כותב לשם קדושת תפילין" ואם לא אמר – הרי אלו תפילין פסולות – ובכל פעם שמזכיר את שם השם בתפילין אומר "הריני כותב לשם קדושת השם". הפסול באי אמירת "הריני כותב לשם קדושת השם" הוא פסול רוחני שאינו נראה לעין ואנו סומכים על הסופר שכתב את התפילין שאמר לפני כתיבת התפילין וכן באזכרת השם לכן צריך להדר וללכת לסופרים יראי שמים בעלי תעודת הסמכה עליהם ניתן לסמוך שכתבו את התפילין כהלכתם.

סוגי התפילין ומחיר התפילין

כשבאים לרכוש תפילין מגלים שיש כמה רמות מחיר החל מ-600 ₪ עד למחיר של 5000 ₪ ויותר.

המחיר נקבע בהתאם לרמת ההידורים בתפילין ומהחומר ממנו עשויים התפילין. החל מרמת הכתיבה של הפרשיות, העור ממנו עשויים הבתים ורצועות התפילין ומשך זמן העיבוד.

ישנם תפילין הנקראים פשוטים או בהמה דקה שהם הזולים יותר משום שהם עשויים מקלף דק ואינם מצריכים עיבוד ארוך. בדרך כלל התפילין הללו מגיעים עם רצועות עבודת מכונה פשוטות ביותר ופרשיות ברמה פחותה יותר ועל כן מחירן זול יותר וזהו יתרונם היחיד משום שתפילין אלו אינם מחזיקים מעמד זמן רב והם מאבדים מצורתם בהנחה יום יומית לאחר מספר שנים קטן ונפסלים היות והם עשויים מקלף דק ושברירי.

ויש תפילין הנקראות "גסות" משום שהם עשויים מעור בהמה גסה שהוא עבה יותר. יצורם מצריך פעולת עיבוד ארוכה החל מהשרייה העור בסיד. יצירת צורה של תפילין ייבוש ארוך ולאחר מכן עיבוד לצורת תפילין וצביעת התפילין. בדרך כלל תפילין בהמה גסה מגיעים עם רצועות עבודת יד ופרשיות ברמה גבוהה יותר ועל כן מחירם גבוה יותר. יתרונם של התפילין הוא בכך שהם נשמרים לאורך שנים. יתרון זה מכסה את העלות הגבוהה ואינו מצריך לקנות תפילין כל מספר שנים כמו התפילין הדקות.

 סוגי הרצועות

בשוק ניתן להשיג מספר סוגי רצועות בהכשרים ומחירים שונים.

האחד – בעבודת מכונה שהם הפשוטות והזולות יותר בגלל עלויות היצור הנמוכות יותר המצריכות פחות כוח אדם.

השני – רצועות בעבודות יד תוצרת חו"ל המצריכות יותר כוח אדם. היות והיצור בחו"ל שם כוח העבודה זול משמעותית העלות של הרצועות הללו נמכרות במחיר נמוך יותר ממחיר רצועות עבודת יד תוצרת הארץ.

יש לציין שהעיבוד של עור הרצועות הנעשים ע"י לא יהודים הם רק בתהליכים שאינם חובה שיעשו ע"י יהודי וכמובן שדבר זה מפוקח ע"י נותני הכשרות על הרצועות.

השלישי – רצועות עבודת יד המיוצרות בארץ החל מתחילת העיבוד ועד גמר העיבוד בצביעת הרצועות. רצועות אלו יקרות משמעותית מהרצועות עבודת יד תוצרת חו"ל משום שכל התהליך נעשה בארץ ע"י יהודים יראי שמים הבקיאים בהלכות.

לא משנה היכן אתם רוכשים את הרצועות כדאי תמיד לברר לפני רכישת הרצועות מה מקור הרצועות ולשלם על כל סוג בהתאם לרמה הכשרותית וארץ היצור.

רצועות תפילין עבודת יד תוצרת הארץ המהודרות יותר עולות כפול מרצועות עבודת יד תוצרת חו"ל לכן חשוב למי שמקפיד על רצועות עבודת יד לברר לא רק אם זה עבודת יד אלא גם את ארץ היצור.

 

זמני הנחת תפילין

זמן הנחת תפילין הוא בין ביום ובין בלילה, בימות החול, אך חכמים אסרו להניח בלילה גזירה שמא יבוא לישון עם התפילין ובכך יבואו לידי ביזוי התפילין.

מצד הדין אדם יוצא ידי חובת תפילין אפילו הניחם רק לרגע. מצווה מן המובחר להניח התפילין כל היום, אבל מפני שצריך אדם להיות זהיר כשהתפילין עליו וצריך להזהר מאוד שלא יסיח דעתו ולהתנהג בנקיות ואין כל אדם יכול להיות זהיר בכך נהגו להניח תפילין רק בתפילת שחרית.

הנחת תפילין בשבת

את התפילין מניחים רק בימות החול בלבד לא בשבתות ובימים טובים, וזאת לפי שהתפילין הן אות בין הקדוש ברוך הוא לישראל, ושבתות וימים טובים הם עצמם גם כן אות, בימות החול שאין אות בין הקדוש ברוך וישראל האות הוא התפילין, אבל שבתות וחגים שהם עצמם אות אין צורך לאות שבתפילין.

מקורות

התפילין נקראות אות:

"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם" (שמות י"ג ט).

השבת נקראת אות.

"וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות ל"א יג).

 

הנחת תפילין בראש חודש

בראש חודש חולצים את התפילין לפני תפילת מוסף, הטעם הוא מפני שבחזרת הש"ץ (שליח הציבור) של מוסף אומרים ‘בקדושה‘ "כתר ייתנו לך" ואין מן הראוי להיות בכתר תפילין. לכן המנהג לחלוץ את התפילין לפני תפילת מוסף . גם לפי מנהג נוסח אשכנז שאינם אומרים ‘כתר‘ נהגו לחלוץ את התפילין. דין חליצת התפילין נהגו גם למי שמתפלל ביחיד למרות שביחיד אין חזרת הש"ץ (שליח ציבור) ‘וקדושה‘ וזה מפני שזמן מוסף הוא ראוי לכתר.

טעם נוסף לחליצת תפילין לפני תפילת מוסף הוא שתפילת מוסף של ראש חודש דומה למוסף חול המועד זמן שעל פי הזהר אין מניחים בו תפילין כמו בשבתות-ובימים טובים שאינן צריכות את אות התפילין היות והן בעצמם אות.

 

הנחת תפילין בחול המועד של פסח וסוכות

לדעת "השולחן ערוך" אף בימות החול אין מניחים תפילין , שאף הם "אות" אולם דעת "הרמ"א" שימי חול המועד אינם "אות" שהרי הם מותרים בעשיית מלאכה, ועל כן חייבים בהנחת תפילין.

בני אשכנז בחוץ לארץ נוהגים כדעת הרמ"א ומניחים תפילין אף בחול המועד בלא ברכה ויש נוהגים לברך בלחש, ואילו בני עדות המזרח והחסידים נוהגים שאין מניחים תפילין.

בארץ ישראל נהגו כולם שאין מניחים תפילין בחול המועד.

 

הנחת  תפילין בפורים

גם בחג הפורים חובה להניח תפילין, ונוהגים לשמוע את קריאת המגילה שחרית עם התפילין שהרי אמרו חכמים במסכת מגילה  (דף טז עמוד ב) אמרו על הפסוק "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר", ויקר אלו תפילין.

וכשבעל הקורא קורא במגילת אסתר את הפסוק "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון "ויקר", ימשמש בתפילין של יד ושל ראש וינשקם. ואלו המניחים תפילין באמצע התפילה נשק את תפילין רבינו תם (הלכה זו הובאה בשם הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר מועד לכל חי סימן לא')

 

הנחת תפילין בתשעה באב

בני אשכנז והרבה מבני ספרד נוהגים שלא להניח תפילין בשחרית אלא בתפילת מנחה וכן גם לא להתעטף בטלית (רק טלית קטן  טעם הדבר הוא שבעת החורבן קרע הקדוש ברוך הוא את טליתו והסיר מעליו את תפיליו כביכול.

יש מבני עדות המזרח הנוהגים להתעטף בטלית ולהניח תפילין בשחרית כבכל יום. כל האמור הוא גם למי שנוהג להניח של רבינו תם, אם מנהג המקום להניח תפילין בשחרית יניח עמם בשחרית, ואם מנהג המקום להניח תפילין במנחה והוא נוהג בשחרית ראוי שיניח בביתו קודם התפילה בביתו ויקרא קריאת שמע, ויחזור ויניח שוב עם הציבור תפילין בתפילת מנחה.

 

איך להניח תפילין?

באיזה יד מניחים תפילין?

בפסוק בתורה בו מוזכרת מצוות תפילין כתוב רק את מצוות הנחת תפילין "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. אבל לא מוזכר על איזה יד יש להניח.

חז"ל קבעו שצריך להניח על היד הכהה (חלשה) שהיא אצל רוב העולם יד שמאל. והביאו כמה טעמים לדבר ואף הביאו סימוכין לכך מהתורה.

הטעם הראשון: בפרשת שמות, פרק יג, פסוק טז' כתוב "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה" בשפה העברית ידך אינה נכתבת עם האות ה' מדוע נוספה האות ה' למרות שאינה נכתבת כך? מלמדים אותנו חז"ל שהמילה יד-כה היא למעשה חיבור של שתי מילים "יד" "וכהה" "כהה" בלשון המקרא זה חלש. יד החלשה יותר אצל רוב בני האדם היא יד שמאל. במידה ואצל אדם איטר שאצלו היד החלשה היא ימין מניח ביד ימין.

הטעם השני. בתורה בספר דברים  בפרשת תפילין, פרק ו, פסוק ח'  כתוב "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" לאיזו יד כוונת התורה? בפסוקים רבים בתורה יד ימין אינה נקראת יד אלא ימין, מכך אנו מסיקים שכאשר כתוב רק יד הכוונה היא ליד שמאל.

הטעם השלישי: אנו לומדים מסמיכות הפסוקים של תפילין ומזוזה. בתורה בפרשת (דברים ו, ז-ח) "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" התורה מצמידה את הפסוק של קשירת התפילין לפסוק של כתיבת מזוזה כדי ללמד אותנו שאת פעולת הכתיבה ואת פעולת ההנחה צריך לעשות באותה היד, שהיא אצל רוב העולם יד ימין ולכן את פעולה ההנחת תפילין עושים עם יד ימין על יד שמאל.

 

ברכת התפילין

נחלקו הפוסקים הרמ"א והשולחן ערוך האם תפילין של ראש ושל יד הם מצווה אחת או שתי מצוות,

לדעת השולחן ערוך זו מצווה אחת ועל כן כשמניח תפילין מברך גם על של יד וגם על של ראש ברכה אחת

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להניח תפילין"

לדעת הרמ"א תפילין של ראש ושל יד הם שתי מצוות ועל כן לתפילה של ראש מברך ברכה אחת וברכה שונה על תפילה של ראש

"ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות תפילין".

לנוהגים כשיטת הרמ"א מיד לאחר הנחה והידוק התפילין של ראש אומר "ברוך שם כבוד  מלכותו לעולם ועד".

שלושה טעמים לאמירה זו

האחת: היא לצאת מחשש אמירת ברכה לבטלה על תפילין של ראש .

השניה: הנחת התפילין היא קבלת אחדותו ויחודו של הקדוש ברוך הוא כמו בקריאת שמע שעונים לאחריה "ברוך שם" נכון לעשות כך גם בתפילין שעניינם זהה.

השלישית: בבית המקדש היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו כשהיו מזכירים את שמו המפורש של הקדוש ברוך הוא. כך גם בהנחת תפילין שבהנחתן יש השארת שכינה על האדם אומרים ברוך שם כבודו.

במקרה ושכח לברך על התפילין בדיעבד יכול לברך כשנזכר. בעת שמברך עליהם צריך למשמש את התפילין.

סדר הנחת תפילין של יד

סדר הנחת תפילין – תחילה מתחיל להניח בשל יד לפי שנאמר בחומש דברים ו' ח' וקשרתם לאות על ידך ולאחר מכן והיו לטוטפות בין עיניך.

מוציא את נרתיק התפילה מהתיק ומהקופסה שעליה ומשחיל את היד בטבעת הרצועה היוצאת מהתפילין באופן שהמעברתא (המקום בו מחוברת הרצועה לתפילין) יהיה לצד הכתף וה"יוד" שבקשר הרצועה לצד הלב ומניח את התפילה על השריר התפוח שעל היד כנגד הלב שנאמר על "ידך" שהוא המקום הגבוהה ביד.

וצריך להטות התפילין לצד הלב זאת לומדים מהפסוק בתורה  (דברים יא, יח): "ושמתם את דברי אלה על לבבכם וקשרתם", מכאן רואים שהתפילין צריכות להיות מונחות בהטיה לכיוון הלב.

לאחר שהניח את התפילן על הזרוע במקום הנכון אז מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין" מתוך כוונה שהברכה תחול גם על תפילין של ראש וגם על תפילין של יד.

לאחר סיום הברכה יהדק את הקשר על היד יכרוך לפחות שבע כריכות (יש הנוהגים לכרוך 8 כריכות היות וחצי הכריכה ליד הזרוע וחצי כריכה  ליד כף היד אינן מצטרפות למניין הכריכות) ולאחר מכאן כורך את הרצועה הנותרת סביב כף היד מניח את של ראש ואז מסיים את הכריכות כפי שיבואר בהמשך.

הנחת תפילין של ראש. 

עם סיום הנחת תפילין של יד, יוציא את התפילה של ראש מהנרתיק ומקופסת הפלסטיק ויניחנה על ראשו – בין תפילין של יד ושל ראש אין להפסיק בדיבור או שיחה.

כדי לעמוד על חומרת הדיבור בין תפילין של ראש לתפילין של יד מביאים את דברי רבי יוסי הגלילי המסביר את דברי הכהן המשוח לפני העומדים לצאת למלחמת רשות המפציר ביוצאים לקרב "שכל איש הירא ורך הלבב ישוב לביתו" הכוונה למי שירא מעבירות שבידו שמא ייהרג בגללן, והדוגמה לעבירות שבידו כגון שהפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש (מנחות לו' א')

עניין נוסף מדוע אין להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש הוא: התפילין של יד באות לקשר את הלב לעבודת השם, ואילו תפילין של ראש נועדו לקשר את שכלנו ומוחנו לאמונה קדוש ברוך הוא לכן צריך להיזהר מאוד שלא ליצור ניתוק והפרדה בין הלב והמוח, המוח חושב כך והלב רוצה אחרת, הבעיות נוצרות כשהמוח והלב פועלים בניתוק האחד מהשני. לכן הקפידו חז"ל לא ליצור הפרדה בהנחה בין המוח ללב

מקום הנחת תפילה של ראש הוא מעל מקום שבי העיניים. החל מקו צמיחת השיער מעל המצח ועד לסוף מקום שמוחו של תינוק רופס.

רצוי מאוד להניח את התפילה של ראש מעט מעל קו צמיחת השערות ולא מעבר לחצי שיפוע הראש כדי שבמצב שהתפילין של ראש יזוזו מעט עדיין תהיה מונחת במקומה הנכון.

מי שנשרו שערותיו, מקום ההנחה: ממקום שצמחו שערותיו בעבר.

יש להקפיד לא להניח על בלורית אלא רק כשהשערות כלפי מטה כדרך גדילתן  כדי שלא יהוו חציצה בין התפילין לראש.

לדעת הרמ"א שמברכים ברכה גם על תפילין של ראש, יניח את התפילה על ראשו ואינו מהדקה על ראשו  יברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין" ואז יהדק את הרצועה סביב ראשו.

אחר ההידוק יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" לדעת השולחן ערוך לא מברכים על תפילין של ראש ועל כן אינו צריך לומר "ברוך שם"

לאחר הנחת תפילה של ראש יש לסדר את שתי הרצועות המשתלשלות מהקשר האחורי של התפילין של ראש שתהיינה יורדות מלפניו אחת מצד ימין ואחת מצד שמאל.

אפילו שבעת הנחת תפילין של ראש נוגע אדם בשערות ראשו אין צורך ליטול ידיו לאחר ההנחה.

אסור לתפוס את התפילין של ראש רק מהקשר ולהניחם אלא תופס אותם בשתי ידיו מהקשר ומהבית ומניחים על ראשו.

השלמת קשירה הרצועה של היד.

בתום הנחת תפילה של ראש מסיר את הרצועה מכף היד ואז כורך שלוש כריכות על האצבע האמצעית ולאחר מכן כורך על כף היד בכריכות אלו ישנם שלושה מנהגים.

האחד – תחילה שתים פרק התחתון סמוך לכף היד ואחר כך במרכז כף היד.

השנייה – אחת בפרק האמצעי ואחר כך שתיים בפרק התחתון.

השלישית –  תחילה אחת בפרק התחתון ולאחר מכן במרכז כף היד ולאחר מכן שוב בפרק התחתון

 

יש נוהגים לומר בעת הכריכות סביב האצבע פסוק המוזכר בספר הושע ב' כא-כב כנגד כל כריכה, הכריכה היא כביכול טבעת אירוסין בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

וארשתיך לי לעולם, – כביכול התקשר הקדוש ברוך הוא עמנו עם ישראל בקשר אירוסין בכך שבחר בנו כעם סגולה לעולם.

וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים – שתתנהגו בהן בחסד וברחמים שיבוא לכם מהקדוש ברוך הוא בזכות הצדק והמשפט

וארשתיך לי באמונה – באמונה שכנסת ישראל מאמינה להבטחותיו של הקדוש ברוך הוא שעל ידי נביאיו אפילו בשעות גלות החשוכות

וידעת את ה'" – מלמד שכל אדם שיש בו את כל המידות המוזכרות צדק, משפט, חסד, רחמים, אמונה, יודע את דעתו של מקום.

לפי דעת הגר"א אין אומרים את התפילות הללו בשעת הנחת תפילין כשם שאין אומרים פסוקים במצוות אחרות.

במקרה שיש לו רק תפילה אחת או שמחמת מכה אינו יכול להניח אלא תפילה אחת יברך רק על אחת.

לפי בני עדות המזרח צריך לשבת הן כשמניח והן כשחולץ את התפילין הן של יד והן של ראש ולפי האשכנזים מניחים וחולצים בעמידה.

משום נוי מצווה צריך לסדר את הרצועות בצורה שהצד השחור יהיה כלפי חוץ. יש פוסקי הלכה הסבורים שברצועה שעל הראש הפיכת הצד מעכבת אף בדיעבד.

לפי הגר"א הרצועות צריכות להיות שחורות משני צידיהן.

 

כיסוי התפילין

לכתחילה צריך לכסות את התפילין של יד בשרוולו או בטלית כמו שנאמר בפרשת תפילין שמות יט' ט' והיה לך לאות – לך לאות  ולא לאחרים את הרצועות אין צורך לכסות אך אפשר אם רוצה בכך.

תפילין של ראש צריכים להיות מגולים לפחות במקצת שנאמר בדברים כח' י' "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא אליך ויראו ממך" על פי שיטת האר"י נוהגים לכסות את התפילין של הראש עם הטלית.

חלץ והניח האם מברך שוב?

אם חלץ את התפילין על דעת להניחם מיד, אינו צריך לחזור ולברך עליהם שוב. בתנאי שלא שהה הרבה בין החליצה להנחה והסיח דעתו מהן. אם שהה במקום שאסור להיות שם עם תפילין כגון בית מרחץ וכד' – צריך לברך עליהם שוב. גם אם זה היה לזמן מועט.

זמן חליצת תפילין.

נהגו שלא לחלוץ את התפילין עד אחרי קדיש של "ובא לציון גואל". ולפי נוסח ספרד שנוהגים להחזיר להיכל את הספר תורה שאחרי קדיש של "ובא לציון" אין לחלוץ את התפילן עד אחרי הכנסת ספר תורה להיכל.

בראש חודש חולצים את התפילין לפני תפילת מוסף, משני טעמים:

האחד – תפילת מוסף היא לכבוד ראש חודש וראש חודש הוא כמו יו"ט במקצת שאין מניחים בו תפילין.

והטעם השני – היות ובקדושה של חזרת הש"ץ אומרים כתר יתנו לך ואין ראוי שיהיו עליו שתי כתרים של תפילין ושל קדושה.

קודם חולצים התפילין ורק לאחר מכן פושטים את הטלית גדול.

סדר חליצת תפילין.

סדר חליצת התפילין הוא בסדר ההפוך מסדר הנחתן. לכן מתחיל להסיר קשירה האחרונה שעל כף היד והאצבעות. יכרוך את הרצועה שהוסרה סביב כף היד בדיוק כמו שסיים להניח תפילין של יד שלא תיגרר הרצועה שהוסרה על הארץ. יחלוץ תחילה את התפילה של ראש  ינשקנה, יכניסנה בתוך הפלסטיק של התפילין יכרוך סביבה את הרצועות ויניחנה בתוך תיק התפילין, ולאחר מכאן חוזר ועושה את אותה הפועלה עם תפילין של יד, צריך לסדר את התפילין בתוך תיק התפילין באופן שבהוצאתן בפעם הבאה יפגוש תחילה את התפילין של יד. אותם מניחים ראשון ולא בתפילין של ראש לפי שמניחים תחילה את של יד "ואין מעבירין על המצוות" ואם בכל זאת בטעות הוציא את של ראש תחילה יניחה מידו וייקח ויניח את של יד.

קיפול הרצועות והנחת התפילין בתיק התפילין

לפי שקדושת הבתים גדולה מקדושת הרצועה, אין לכרוך את הרצועה על הבתים אלא בצד על התיתורא. יש הנוהגים לכרוך את רצועות התפילין של ראש משני הצדדים ככנפיים כדי שיראו כעין "כנפי יונה".

תיק התפילין

משום "זה אלי ואנוהו" יש הנוהגים להדר ולקחת תיק תפילין מהודר כדי לנאות את מצוות תפילין. בנוסף אסור להניח בתיק התפילין חפצים אחרים מלבד התפילין

בדיקת תפילין

מעיקר הדין צריך לבדוק את התפילין פעמיים בשבע שנים דהיינו כל שלש וחצי שנים ויש אומרים שאם לא הספיק לבדוק יניחן בלא ברכה.

פרשיות שהוחזקו ככשרות בתוך השבע שנים אינם צריכים בדיקה שמא ארע בהם פסול אבל אם חושש שארע בהם פסול כגון שהבתים נרטבו מזיעה או משהייה בשמש יש לבודקן לאלתר ואין להניח התפילין אלו אלא אם יש לו תפילין חלופיות ואם אינו יכול להשיג חלופי מניח ללא  ברכה.

 

שתף את המאמר


שיחה עם נציג בווצאפ
איך אפשר לעזור
שלום.
איך אפשר לעזור?