יהדות, בלוג

איך טובלים כלים

איך טובלים כלים במקווה

מקומות הכשרים לטבילה  – ים או מעין מקווה, אגם טבעי ונהר

סוג המקווה – בטבילת כלים צריך שיהיה מקווה הכשר שיש בו מ' סאה מים שאינם שאובים [ועוד כמה דינים]  (שו"ע יור"ד קכ) ולומדים מהפסוק (דברים לא כג) "וטהר אך במי נידה" (לבוש קכ א) לפי שרוב המקוואות של הגברים הם מלאים במים שאובים ורק לגברים הקהילו לטבול במים שאובים (משנ"ב פח ס"ק ד).

צורת הטבילה – צריך להכניס את כל הכלי לתוך המים בבת אחת שלא ישאר ממנו מחוץ למים אפילו כל שהו  וכל הכלי וגם המחובר לכלי צריך ליכנס לתוך המים ואף חלק מהכלי עשוי מחומר שאינו צרי טבילה כגון שידות הלכים שעשוי מפלסטיק (שו"ע יור"ד ס"ס קב).

מקום אחיזת היד – יש המקפידים שבמקום שמחזיק בו את הלכי יבוא המים לכן יש להחזיק בצורה רפויה או לשנות את מקום אחיזתו כשהכלי בתוך המים או להטביל בסל

כלים עם בית קיבול  – כלי עם בית קיבול כגון כוסות או בקבוק יש להשותם במקווה עד שיתמלאו בתוכו מים ואם יכניס הפוך לא יכנס המים לתוך הכלי .

זמן הטבילה  – מותר להטביל בין ביום ובין בלילה אבל אין להטביל בשבת ויו"ט.

מי המטבילים –  איש ואשה כשרים להטביל קטן שגדול עומד על גביו הכוונה שרואה אותו הקטן טובל כדין מהני ולילד לבד לא יכול לטבול.

הכנת הכלים לטבילה  – זהירות מחציצה

צריך לנקות את הכלי שלא יהיה שום דבר שחוצץ על הכלי בשעה שטובל ולכן יש להקפיד לפני הטבילה להוריד את כל המדבקות ותוויות שנמצאים על הכלי (שו"ע קכ יג).דבר שלא אפכת לו שישאר על הכלי וגם רוב האנשים לא מקפידים בכך כגון תווית על הבקבוק  ורוצה להשאיר אותו לנוי מותר לטבול עם התווית ולא הוי מחציצה אף אם ממלא בה משקה אחר (מבית הלוי טבילת כלים י).

ברכה  – לפני הטבילה יש לברך על טבילת כלים ואם טובל  רק כלי אחד מברך על טבילת כלי (שו"ע קכ  ג).

כלים שאינם צריכים טבילה עם ברכה – כלי לישה שמשתמשים לבצק טעונים טבילה בלי ברכה (מבית לוי טבילת כלים כלי אכילה ד).

מספר הטבילות שטובלים במקוה את הכלי   – מעיקר הדין מספיק להטביל פעם אחת ומנה =ג העולם להטביל ג' פעמים, שכן דרך של חז"ל לעשות כל דבר ג' פעמים לחיזוק הענין כמו שמצאנו לענין התרת נדרים ועוד.

צנצנת קפה ובקבוקים

הקונה בקבוק יין או קופסאות של מאכלים כגון צנצנת של קפה וכודמה שנעשו על ידי גוים  אף שכלים אלו צריכים טבילה מעיקר הדין  נהגו להשתמש בהם עד סוף גמר תכולתם ואין מחייבים לרוקן את מה שבתוכן ואם רוצה להשתמש בהם שנית חייב בטבילה  (מבית לוי יור"ד טבילת כלים יא), והטעם: כיון שהוצאתו מהכלי והרקתו אינו נחשב כשמימוש (עיין שו"ת מהרי"ל קונטרס אחרי=ון אות קלו).

להחזיר לתוך בקבוק יין  – בקבוק יין שמיוצר על ידי גוי וצריך טבילה וממשתמש בו ונשאר יין בקבוק ורוצה להחזיר מהגביע את היין הנותר מותר ואין החזר הזה מחייב טבילה וכן מותר להחזיר את שיירי האכול לצנצנת  (מבית לוי יור"ד טבילת כלים יד, חוט השני קכ ב).

להטביל תבניות חד פעמי שעושים מאלמנוים

מנהג העולם שלא להטבילם, והטעם: כיון ששימושם חד פעמי אין שם כלי עליו ואינו מקבל טומאה וכל מה שנאמר שאסור אף  לתשמיש ארעי נאמר דווקא בכלי שראוי לשימוש קבע אבל כלים שעושים לחד פעמי לא מותר להשתמש באופן ארעי  (שו"ת שרגא מאיר ח"ב פ"ג).

ואף אם משתמש בהם בדוחק כמה פעמים עדיין לא מקבלים טומאה ואין צריכים טבילה (שו"ת אגרות משה יור"ד ח"ג כג).

יש אומרים:  שאם כוונתו  להשתמש כמה פעמים חייב בטבילה (קובץ מבית לוי ח"א עמוד לז, שו"ת מנחת יצחק ח"ה סימן לה, תשובות והנהגות ח"ג סימן רנט).

רשת של מנגל  – רשתות שמניחים עליהם מאכל לצלייה טעונים טבילה עם ברכה ולכן מי שקנה מנגל עם רשת לצלות בשר צריך להטביל את הרשת אם היא תוצרת חוץ אבל המנגל עצמו אין צריך טבילה (שו"ע קכ ד).

מנגל חד פעמי מנגל חד פעמי אין צריך טבילה כדין חד פעמי ואינו דומה לכלי מדין.

השתמשות בכלי שאינו טבול

יש אומרים שמהתורה מותר להשתמש בכלי שאינו טבול בצורה אקראית ולא בצורה קבועה, ומדרבנן אסור אפילו באקראי (שו"ע ח בהג"ה, בא"ח מטות אות טז). ויש אומרים שאף מדאוירתא אסור בשימוש בצורה אקראית (עיין שו"ת שבט הקהתי חלק ה).

להשאיר כלים לא טבולים בביתו

יש אומרים: שאין להשאיר בבית כלים שאינם טבולים, והטעם:  משום שחוששים שמא יבוא להשתמש בהם ושיטה זו סוברת שאיסור שימוש בכלים לא טבולים האיסור תורה (שו"ת שבט הקהתי חלק ה).

יש אומרים: שמהטעם הנ"ל ראוי להטביל מיד את הכלים שצריכים טבילה והטעם: לפי שהמצוה חלה ישר בקניה אף שאינו מתכון להשתמש בהם מדיד (קונטרס קיצור הלכות טבילה כלים אות עג).

ויש אומרים: שמתור להשהות בביתו את הכלים ואין חשש שישתמש בהם ללא טבילה, והטעם: לפי שגם אם הוא ישתמש בהם לפני טבילה האין המאכל נאסר, ואף על פי שעובר באיסור שמשתמש בכלי שאינו טבול בגלל איסור זה לא גזרו חכמים שלא ישהה בביתו בלא טבילה כיון שאיסור זה הוא רק מדרבנן (פמג"ד קג יז, משנ"ב ביאור הלכה שכג).

טעם אחר: לפי שעיקר הטבילה היא בשביל היתר שימוש וכל שאינו רוצה להשתמש אינו חייב לטבול (ספר חרדים דעה).

השתמש בכלים לא טבולים

אדם שהשתמש בכלים שלא טבל אותם, לא נאסר מה שהשתמש בו ויטבלו אחר השימוש, והטעם: משום שהטבילה היא רק משום קדושה ולא משום איסור לכן לא נאסר המאכל (לבוש קכ טז).

עצה למי שאין לו מקווה מצוי לו

אדם שנמצא במקום שאין לו מקווה לידו, וצריך להשתמש בכלי שקנה, העצה שיתן לגוי במתנה את הכלי וישאל ממנו (לבוש קכ טז).

עצה נוספת: שבשעה שקונה את הכלי יכון בדעתו שמשלם ואינו מתכון לזכות בחפץ, ואז מותר לו להשתמש בכלי בלי טבילה וכשהיה לו מקווה זמין יקנה את הכלי ויטבול אותו (שו"ת מנחת לשמה ח"ב סימן סו).

מפצח אגוזים אינו צריך טבילה תחתית לגביע אין צריך טבילה פותחן לבקבוק אינו צריך טבילה (מבית לוי הלכות טבילת כלים ו).

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *